[איין גילדני מינץ אין דעס ווערט פון איין שקל]. אסתירא מאה מעי מ"מ מאה מעי אסתיר' אסתירא (ב"מ קב) פי' מאן דאמר ליה לחבריה אסתירא מאה מעי יהבינא לך יהיב ליה מאה מעי דתפוס לשון אחרון מאה מעי אסתירא יהיב ליה אסתירא סלע קטן דהוא פלגא דזוזא. (קדושין יא בגמרא) דכסף בית שמאי אומרים בדינ' תניא התוקע לחבירו נותן לו סלע ולא תימא סלע ד' זוזי אלא מאי סלע פלגיה דזוזא דעבידי אינשי דקרו לפלגיה דזוזא אסתירא וזו הלכה כולה (בכורות מט) בגמ' דה' סלעים של בן פירוש סלע זו פלגא דזוזא וקרי אינשי לפלגא דזוזא אסתירא דהיינו סלע והאי סלע הוי אחד משמונה בסלע דאורייתא ובזו ההלכה יש אסתירא סורסיא פי' סלע של אותו מקום שהן קלים פי' אחר סורסיא הוא כסרסור שבו עושין כל סחורה (ובכתובות צג) אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הותירו זווי חדתי ופחתו אסתירא דצניתא פירוש לא הותירו זוזי חדתי שלא נשכרו יותר על קרן שלהן אלא שנתחלפו מעותיהן רעים בחדשים וטובים לפיכך נוטל כל אחד לפי מעותיו שנתחלפו אבל אי משתכרי יותר על קרן שלהן חולקין לאמצע וכן פחתו שהיו מעותיהן שהטילו טובים ועשו בהן סחורה והפסידו שלא לקחו מן הסחורה אלא פשיטים רעים בחשבון הטובים שנתנו. אסתירא זוזא דצניתא מכה שיש לאדם ברגלו ומשימין עליה סלע שאינה יוצאת לרפואה כדתנן יוצאין בסלע שעל הצינית (א"ב פי' בלשון יוני אסתירא מין מטבע משקלה שקל הקדש חצי אונקיא והוא סלע גדול ושוה ארבעה זוזים וסלע קטן שוה חצי זוז וסלע ואסתירא אחד הם ומשקל בקע לגלגלת שנים דרכמים כמאמר יוסיפין כי באונקי' שמונה דרכמים ובכל דרכם שלשה גרמסין יונים וזה תרגו' ירושלמי בקע שתא גרמסין והפרסיים עשו גם הם מטבע בשם אסתיר' כמו היונים):