חכמים גזרו טומאה על עם הארץ שיהא כזב, ומטמא במגע בלבד, ואינו מטמא במשא והיסט ומדרס, דהווי גזירה שאין רוב הציבור יכול לעמוד בה.
אבל בגדי עם הארץ טמאים מדרס, גזירה שמא ישבה עליהם אשתו נדה. לפיכך, בגדי עם הארץ טמאים לפרושים (האוכלים חולין בטהרה) כמדרס הזב. בגדי פרושים הינם כמדרס לאוכלי מעשר שני. בגדי אוכלי מעשר שני הינם מדרס לאוכלי תרומה. בגדי אוכלי תרומה הינם מדרס לאוכלי קודש. ובגדי אוכלי קודש הינם מדרס למתעסקים עם פרה ואפרה ומי חטאת שלה.
(כתב: הרב אוריאל לוי)