עשרים וארבעה עיגולים (עיגול לכל משמר), שהיו קבועים ברצפת העזרה לצפונו של המזבח, שבהם היו מכניסים את צוואר הבהמה או את רגליה, כדי שיהיה נוח לשוחטה.
הטבעות היו מסודרות בשש מערכות, שבכל אחת מהן ארבע טבעות - ויש אומרים: בארבע מערכות, שבכל אחת מהן שש טבעות - מדרום לצפון. תחילתם במרחק של שמונה אמות מן המזבח, וסופם במרחק של שלושים ושתיים אמות.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)