מנגעי אדם: ליקוי העור הבא על ידי כוויה באש או בגחלת או בברזל מלובן או ברותחים וכיוצא בזה. "מכוה" - כל זמן שהיא מכה טריה, אין בה טומאת נגעים כלל; רק לאחר שהמכוה נרפאה קצת, כלומר, שנרקמה עליה קליפה כקליפת השום, אם נראה בה נגע, הרי היא מיטמאה באחד משני סימנים: א. ב"שיער לבן", אם השיער בנגע הפך לבן, כלומר, שנראו בו לכל הפחות שתי שערות לבנות; ב. ב"פסיון", אם התפשט הנגע. נגע מכוה, אין בו הסגר אלא שבוע אחד. ברם, אם המכוה נרפאה לגמרי, ואחר כך נראה במקומה נגע, דינה כ"נגע עור הבשר" (ע"ע). (מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)