כדי להשכין שלום בין איש לאשתו ראוי לוותר על הכבוד ואין לחוש אפילו לבזיון התורה. זאת למדנו מן הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו שבבדיקת סוטה ציוונו למחוק את שמו הקדוש כדי להתיר את הסוטה לבעלה ולעשות שלום בינה לבין בעלה.
מעשה ברבי מאיר שהיה דורש בליל שבת בבית הכנסת, והיתה שם אשה אחת ששמעה את דרשתו. כאשר חזרה לביתה, מצאה את הנר כבוי. אמר לה בעלה: היכן היית עד עכשיו? אמרה לו: שומעת הייתי את רבי מאיר דורש. והיה אותו האיש ליצן. אמר לה: אין את נכנסת לביתי עד שתלכי ותרוקי בפניו של רבי מאיר. יצאה לה מביתו.
נגלה אליהו הנביא זכור לטוב לרבי מאיר. אמר לו: הרי בגללך יצאה האשה מביתה, וסיפר לו את פרטי המעשה. מה עשה רבי מאיר, הלך וישב לו בבית המדרש הגדול. באה האשה לבית המדרש כדי להתפלל, כאשר ראה אותה עשה עצמו כמפהק ואמר לה: האם את יודעת ללחוש לעין? מתוך אימה אמרה לו האשה: לא. אמר לה: רקקי שבע פעמים בפני וייטב לי. עשתה כן. אמר לה: לכי אמרי לבעלך אתה אמרת לה שתרוק פעם אחת והיא רקקה שבע פעמים.
אמרו לו תלמידיו: רבי, כך מבזים דברי תורה? אילו היית אומר לנו היינו מביאים אותו ומלקים אותו על הספסל ומחזירים לו אשתו. אמר להם: "לא יהא כבוד אדם גדול מכבוד קונו" (ולגרסאות אחרות: "לא יהא כבוד מאיר גדול מכבוד קונו"), ומה אם שם הקודש שנכתב בקדושה אמר הכתוב שימחה על המים להטיל שלום בין איש לאשתו, כבוד אדם לא כל שכן (ולגרסאות אחרות: "כבוד מאיר לא כל שכן").
בקל וחומר זה לימדנו רבי מאיר, כי כדי להשכין שלום בין איש לאשתו ראוי לוותר על הכבוד ואין לחוש אפילו לבזיון התורה, "ומה אם שם שנכתב בקדושה אמר הכתוב שימחה על המים להטיל שלום בין איש לאשתו, כבוד אדם לא כל שכן". לצורך מי הרשה ה' יתברך למחוק את שמו? לצורך אשה אשר גם אם תצא נקיה מהשקאה זו - כי יתברר שלא נטמאה - מכל מקום סוטה היא שקינא לה אישה שלא תיסתר עם איש פלוני. כיון שהובאה אל הכהן יודעים אנו שלא שמעה בקול בעלה ונסתרה עם האיש, אלא שלא קלקלה ממש. מבינים אנו איפוא, באיזו דרגה של יראת שמים היא שרויה וכמה שקועה היא בים התאווה. אף על פי כן לצורך התרתה לבעלה אמר הקדוש ברוך הוא: "ימחה שמי על המים כדי להתירה ולעשות שלום בינה לבין בעלה".
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)