טיט שמשתמשים בו יוצרי כלי חרס, שאם היה ממנו בתוך המקווה, אין טובלים בו(1), ואם היה ממנו - בין יבש ובין לח - על גבי בשרו של אדם, הרי זה חוצץ בטבילה(2).
----------
(1) ראה "טיט היון" בהערות.
(2) כנ"ל.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)