מחשבת פיגול מהתורה הינה מחשבת חוץ לזמנו. פירוש, החושב בשעת אחת מארבע עבודות הזבח: שחיטה, קבלה, הולכה וזריקת הדם; לזרוק את דמו או להקטיר אימוריו או לאכול כזית מבשרו אחר הזמן שהותר לכך; הקרבן פיגול ופסול, והאוכלו אפילו בתוך זמנו חייב כרת. וכן הדין בעופות בב' עבודתן (מליקה ומיצוי), ובמנחות בד' עבודתן (קמיצה, נתינה בכלי שרת, הגשה והקטרה).
החושב בשעת אחת מארבע עבודות הזבח, לזרוק את דמו או להקטיר אימוריו או לאכול כזית מבשרו, חוץ למקום שהותר לכך, זוהי מחשבת פיגול בלשון חז"ל, והקרבן פסול והאוכלו לוקה אך פטור כרת. וכן הדין בעופות בב' עבודתן ובמנחות בד' עבודתן.
(כתב: הרב אוריאל לוי)