חובת תשלומים, או חיוב עונשים, בדיני בית דין של מעלה, כאשר אין בית דין של מטה מחייבים בתשלום.
ישנם מקרים בהם אדם פטור מתשלום בדיני בית דין של מטה, אך הוא חייב בדיני בית דין של מעלה, כגון: מי שמניח סם המוות לפני בהמת חברו, מי שעושה מלאכה ב"מי חטאת" או ב"פרת חטאת" של חברו, מי שיודע עדות לחברו ואינו מעיד לו (שכן אילו העיד, היה יכול לחייב את הצד שכנגד בשבועה מכח עדותו, וייתכן שהיה הלה מעדיף לשלם במקום להישבע).
באשר למהות החיוב בדיני בית דין של מעלה, נחלקו הראשונים: יש אומרים, כי כל זמן שאינו משלם את הנזק שגרם לחברו הריהו חייב בעונשי שמים; ויש אומרים, כי המדובר הוא לא על עונשי שמים אלא על חיוב תשלומין.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)