אדם טמא שנכנס למקדש בשוגג או טמא שאכל קודשים בשוגג, חייב חטאת שבאה כקרבן עולה ויורד כפי רמת יכולתו: לעשיר - שעירת עיזים או כבשה, ולעני - תורים או בני יונה, ודל (עני מרוד) מביא מנחת סולת.
(כתב: הרב איתיאל בר לוי)