אדם שמתנה תנאי שהוא בניגוד למה שנאמר בתורה.
המתנה על מה שכתוב בתורה, אם התנאי הוא בדבר שבממון - תנאו קיים, אך אם התנאי הוא בדבר שאינו של ממון - תנאו בטל.
לדוגמא: האומר לאשה: "הרי את מקודשת לי, על מנת שלא אתן לך שאר וכסות" - האשה מקודשת, ותנאו קיים, כי אין זה אלא התנאה בדבר שבממון, והמתנה על דבר שבממון - תנאו קיים. אבל, האומר לאשה: "הרי את מקודשת לי, על מנת שאין לך עלי עונה", או: "על מנת שאם אמות, לא תהי זקוקה לייבום" - האשה מקודשת, ותנאו בטל.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)