מקום ששטחו לפחות ארבעה טפחים על ארבעה טפחים והוא מוקף מחיצות שגובהן יותר משלשה טפחים ופחות מעשרה.
גם מקום שהוא גבוה או נמוך מסביבתו שלשה עד פחות מעשרה טפחים ושטחו לפחות ארבעה טפחים על ארבעה טפחים נחשב ככרמלית.
וכן מקום שאינו מוקף מחיצות, ששטחו לפחות ארבעה טפחים על ארבעה טפחים, אך אין ברוחבו שש עשרה אמה, או שהוא מקורה, או שאין הרבים מצויים בו, כגון: שדה, ים, נהר ומדבר - כל אלו וכיוצא בהם נחשבים ככרמלית.
הכרמלית אין דינה לא כרשות היחיד ולא כרשות הרבים, וחכמים אסרו להוציא חפצים מתוכה לרשות הרבים או לרשות היחיד, או להכניס לתוכה מרשות הרבים או מרשות היחיד. כמו כן אסרו לטלטל בתוכה ארבע אמות כמו ברשות הרבים.
השם "כרמלית", יש מפרשים שהוא לשון כארמלית (כאלמנה), שאינה לא בתולה ולא נשואה; ויש מפרשים מלשון "כרמל" (ויקרא כג, יד), שפירשוהו בדרך הנוטריקון: רך ומלא, היינו לא לח ולא יבש, וכן מקום זה אינו לא רשות היחיד ולא רשות הרבים.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)