"טומאת ערב" - טומאה שהנטמא בה יכול לטבול ביום שנטמא בו, ולהיטהר ממנה ב"הערב שמש" (ע"ע), כגון: הנוגע בשרץ, או בנבילה, או בשכבת זרע, או בזב, או בטמא מת ועוד; "טומאת שבעה" - טומאה שהנטמא בה טמא שבעת ימים, ואינו יכול להיטהר ממנה אלא בסופם, כגון: הנוגע במת או בחלק ממנו, או אדם הנושא אותו אף על פי שאינו נוגע בו, או כל הנמצא עם המת באוהל אחד, וכן הנטמא בקבר, ובגולל ודופק, וכן הזב, הזבה, הנידה, היולדת, הבועל נידה ועוד.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)