שוכר קרקע בשכר שיתן לבעליה שיעור מוסכם מיבולה ללא התייחסות לתפוקת השדה.
בניגוד ל"אריס" הנותן לבעל הקרקע אחוזים מיבול השדה (לפי המוסכם, כגון שני שלישים לאריס ושליש לבעל הקרקע וכיוצא בזה).
ולהבדיל מ"שוכר" הנותן לבעל הקרקע תשלום ממוני. וכן ששנינו (תוספתא דמאי ו, ב): "מה בין שוכר לחוכר? שוכר - במעות, וחוכר - בפירות".
למעשה, אין כל הבדל הלכתי בין "חוכר" ל"שוכר".
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)