|
חוט הסיקרא חוט הסיקרא: חוט אדום הנתון בחצי גובה המזבח ומקיפו סביב. חוט הסיקרא, הוא קו אדום, אשר היה 'חוגר' את המזבח כחגורה באמצעו. 'חוט' זה נועד להיות סימן המבדיל בין מקום הדמים שצריכים להיזרק על גבי המזבח בחלקו העליון, לבין מקום הדמים אשר צריכים להיזרק על קרן המזבח בחלקו התחתון[1]. הבדלה זו מכונה בדברי חז"ל 'מחיצה בדמים'. הצורך בעשיית 'מחיצה בדמים' נלמד[2] מהתיאור המופיע לגבי המשכן, שם היה "מכבר מעשה רשת", אשר היה עשוי עד חצי המזבח[3]. במשכןבעשיית המזבח נאמר בתורה: "ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחושת תחת כרכובו מלמטה עד חציו"[4]. בפירוש המושג 'מכבר' נאמרו הסברים שונים: יש מי שמסביר, כי היה זה לבוש חיצוני העשוי כמו רשת, שהיה באמצע המזבח ברוחב אמה – מתחת לחריץ המכונה "כרכוב", אשר אף הוא היה ברוחב אמה, והוא נעשה לנוי סביב המזבח[5]. ויש מפרשים, כי המכבר היה עשוי באופן שאם תיפול חתיכה או גחלת מהמזבח, היא תיפול אל תוך הרשת[6], ויתכן שהרשת היתה גם בתוך מבנהו החלול של המזבח עצמו[7]. כנגד המכבר האמור במזבח שבמשכן, נקבע במקדש חוט הסיקרא[8]. בבמהבניגוד לבמה גדולה, בה יש צורך בעשיית מחיצה לדמים, בבמה קטנה, אין צורך בעשיית מחיצה לדמים[9]. הגמרא[10] לומדת זאת מהאמור בתורה - "והיתה הרשת עד חצי המזבח", והכוונה בדבריה לדקדק מהמילה "המזבח", והיינו המזבח המיוחד – המזבח של המשכן[11]. בבית ראשוןבתיאורי בניין הבית בתנ"ך לא נזכר חוט זה, עם זאת, מסתבר, שנעשה אף בבית ראשון. כן יתכן שהיה סימון אשר נעשה באופן אחר, כדי לקיים את דין התורה של ההבדלה בין הדמים העליונים לדמים התחתונים[12]. במקדש יחזקאלתיאור המזבח המובא במשנה במידות, מתבסס בין היתר על פסוקים מנבואת יחזקאל[13] המתארים את המזבח. למרות שחוט הסיקרא אינו נזכר במפורש בפסוקים אלו, הנחת היסוד הברורה במשנה ובגמרא[14] היא, כי חוט זה קיים במזבח[15]. רוחב החוטבדברי חז"ל ובפוסקים לא נאמר מהו שיעור רוחבו של החוט. יש מקום להבין כי חוט זה היה דק ביותר, כי זו המשמעות של המושג 'חוט'[16], ומכל מקום היה עליו להיות קצת רחב[17] - באופן שלא יהיה כל ספק, שהדמים הניתנים מעליו, הם בחציו העליון של המזבח, והדמים הניתנים תחתיו, הם בחציו התחתון[18]. החוט - מחיצה ממשית או רק סימן היכר?מהכינוי הנזכר "מחיצה בדמים", ניתן להבין כי מדובר במחיצה ממשית, וכעין ה'מכבר' הנזכר במזבח שבמשכן, ועל כן היה צורך בהקפת המזבח על ידי חוט ממש[19]. אמנם, מדברי הגמרא[20] נראה, כי אין המדובר בחוט ממשי, אלא די בצבע בלבד, שניתן להוסיף עליו ולהרחיבו במידת הצורך, וכך כותבים אחרונים[21]. עשיית החוט דווקא מסיקראחיוב התורה הוא בעשיית סימן היכר על גבי המזבח. נראה, כי החוט נעשה דווקא בצבע הסיקרא - שהוא הצבע האדום – מאחר שהוא צבע בולט ביותר, במיוחד על גבי המזבח שכולו לבן. בדומה לזה אנו מוצאים כי המרגלים ששלח יהושע ליריחו, הורו לרחב לקשור חוט שני (שגם הוא חוט אדום), כסימן זיהוי לעם ישראל, שלא יפגעו בבית זה[22]. כך גם אנו מוצאים בהולדת זרח בן יהודה, כי המילדת קשרה על ידו שני[23]. ייתכן גם לומר, כי בנתינת החוט האדום על גבי המזבח הלבן, רמזו על מהותו של המזבח, שהוא נועד לכפרה, וככתוב בפסוק: "אם יהיו חטאיכם כשנים – כשלג ילבינו"[24]. כמובן, שדבר זה אינו מעכב, ואם אין אפשרות לעשות את החוט מסיקרא, יכול לעשותו בצבע אחר; ויש מקום לומר כי בדיעבד אף אם לא עשו את חוט הסיקרא כלל, אין הדבר מעכב[25], כל עוד דם הקרבנות נזרק במקומו הראוי. מעולם האגדהחוט הסיקרא – חוט דקיק המבדיל בין הדמים – משל להבחנה דקה בהלכהבדברי חז"ל מצינו, דיון אודות חוט הסיקרא, ומצאו בדברי שלמה בשיר השירים המחשה למה שראו עינהם במקדש. כך היא לשון חז"ל (שיר השירים רבה פרשה ד): "'כחוט השני שפתותיך'... רבי חוניא אמר: דמים [הדם האדום דומה בצבעו לחוט השני] דתנינן: 'חוט של סקרא חוגרו באמצע, כדי להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים'. רבי עזריה בשם רבי יודה [אמר]: כשם שחוט הסיקרא מבדיל בין דמים העליונים לתחתונים - כן סנהדרין מבדילין בין טומאה לטהרה, בין איסור להיתר, בין פטור לחיוב". כוונת המדרש לומר: 'כחוט השני שפתותיך', היינו דברי הסנהדרין שמשמיעים אותם בפיהם ובשפתותיהם, ומבחינים באופן מדוקדק בענייני הלכה, ולפיכך משולים הם לחוט הסיקרא, שאף הוא דק ומבדיל בדם סוגי הקרבנות. הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
