דבורה ועקרב. אם שניהם פגעו באדם אין לו תרופה, כי התרופה לעקיצת דבורה היא לשים על מקום העקיצה מים צוננים, ומים צוננים אינם יפים לעקיצת עקרב, שיש לשים על מקום העקיצה מים חמים. "חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא. וחילופא סכנתא" - מים חמים מועילים לעקיצת עקרב, ומים צוננים מועילים לעקיצת דבורה, וחילופם (מים חמים לעקיצת דבורה ומים צוננים לעקיצת עקרב) - סכנה. ומי שעקצו אותו דבורה ועקרב אין לו תקנה, משום שהמועיל לאחד מזיק לשני.
ביטוי זה - "זיבורא ועקרבא" - משמש גם כמשל לצרה הפוגעת באדם מכל צד, כמובא במסכת חגיגה (דף ה, א): "רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי 'והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות'... מאי רעות וצרות? אמר רב: רעות שנעשות צרות זו לזו, כגון: זיבורא ועקרבא".
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)