סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

אווזין ותרנגולין טעמא מאי? דמינא דעופות נינהו – טקסונומיה (תורת המיון)

 

"אמר רבי יוחנן: לא טיהר רבי מאיר אלא בתמימין, אבל בבעלי מומין לא, ורבי אלעזר אמר: אפילו בבעלי מומין. איתמר נמי, אמר רב ביבי אמר רבי אלעזר: מטהר היה רבי מאיר בבעלי מומין ואפילו באווזין ותרנגולין ... בעי רבי ירמיה: ערף עז מהו? אווזין ותרנגולין טעמא מאי? דמינא דעופות נינהו, אבל עז לאו מינא דעגלה נינהו, או דילמא מינא דבהמה הוא" (זבחים ע ע"ב).

פירוש: שנינו במשנתנו כי לדעת ר' מאיר, עוף שנמלק ונמצא שהוא טריפה טיהרה אותו מליקתו מטומאת נבילה. אָמַר ר' יוֹחָנָן: לא טִיהֵר ר' מֵאִיר את העוף אם נמלק, אֶלָּא בּעופות תְּמִימִין, הראויים מעיקרם לקרבן, אלא שנמצא שהיו טריפה. אֲבָל בְּבַעֲלֵי מוּמִין, שאינם ראויים מתחילתה להקרבה לא. וְר' אֶלְעָזָר אָמַר: אֲפִילּוּ בְּבַעֲלֵי מוּמִין מטהר ר' מאיר, הואיל ומליקה מטהרת בתמימים. ומעירים באותו ענין, אָמַר רַב בֵּיבָי שכך אָמַר ר' אֶלְעָזָר: מְטַהֵר הָיָה ר' מֵאִיר אף בְּבַעֲלֵי מוּמִין, וַאֲפִילּוּ בְּאַוָּוזִין וְתַרְנְגוֹלִין שאין במינם דבר הקרב על המזבח, ואין במינם מליקה כלל. בָּעֵי [שאל] ר' יִרְמְיָה: לפי הסברו של ר' אלעזר בשיטת ר' מאיר, אם עָרַף עֵז כדרך שעורפים עגלה על חלל שנמצא בסמוך לעיר ואין ידוע מי הרגו, מַהוּ דינה לענין טומאת נבילות הנוהגת בבהמות? וצדדי השאלה: אַוָּוזִין וְתַרְנְגוֹלִין טַעְמָא מַאי [הטעם לטהרם במליקה מהו]? משום דְּמִינָא דְּעוֹפוֹת נִינְהוּ [שמין של עופות הם] שיש בהם מליקה. אֲבָל עֵז לָאו מִינָא דְּעֶגְלָה נִינְהוּ [לא בני מינה של עגלה הם], שכן עז הריהי בהמה דקה ואילו עגלה הריהי בהמה גסה. אוֹ דִּילְמָא [שמא] מן הצד האחר, כיון שאף עז מִינָא [מין] של בְּהֵמָה הוּא, הריהי כעגלה שנערפה, ולא תטמא? (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ)


נושא מרכזי: שיטת המיון על פי חז"ל לעומת השיטה הנהוגה היום?


סוגייתנו מאפשרת להדגים את הפער הקיים בין שיטת המיון המקובלת היום במדע ובין שיטת המיון של חז"ל. על פי הגמרא יונים, תורים, אווזים ותרנגולים נכללים בקבוצת מיון משותפת הנקראת "עופות" ואילו הבקר (עגלה) והעז אינם נמצאים בקבוצה משותפת מקבילה. הגמרא על פי פירוש ה"מפרש" מבחינה בין קבוצת "בהמה דקה" הכוללת את העז וקבוצת "בהמה גסה" שבה נכלל הבקר. אמנם שני מינים אלו נכללים בקבוצה משותפת כללית יותר הנקראת "בהמה" אך הגמרא מסתפקת אם רמת קרבה זו מאפשרת להחיל גם על העז את ההלכה שעריפה מוציאה מידי טומאה. התוס' ער לכך שהזהות בין תורים ובני יונה לאווזים ותרנגולים איננה מלאה ולכן מפרש: "אבל עז לאו מינא דעגלה נינהו - אע"פ דאווזין ותרנגולין לאו מינא דתורים ובני יונה ומטהרין, לא דמי, דהכא עגלה בהמה גסה ועז בהמה דקה, אבל בעופות לא שייך למימר מין גסה ודקה, אע"ג דמצינו בלשון משנה עוף הדק ועוף הגס בפרק אלו טריפות". התוס' לא מנמק באופן מפורש מדוע ההבדל בין עוף דק וגס שונה מאשר ההבדל בין בהמה דקה וגסה. נוכל להבין את כוונתו בעזרת ה"שיטה מקובצת": "לאו משום דשני מינין הן דלעולם לא יהיו שני מינין רק היכא דבלשון מקרא שני מינין הן כגון בקר וצאן". ה"שיטה מקובצת" מבין שהתוס' מחלק בין חלוקה לשני מינים ב"לשון מקרא" ל"לשון משנה". על מנת ששני מינים יקראו מינים שונים עליהם להקרא כך כבר בלשון התורה. מאחר ובתורה לא קיימת אבחנה בין מיני עופות שונים כולם נחשבים למין אחד. אגב, גם משמעות המונח עוף כשלעצמה דינמית כפי שניתן לראות בדברי הספרי (דברים, פרשת ראה פיסקא צח): "אמר רבי יאשיה: כל מקום שנאמר צפור בטהורה הכתוב מדבר. אמר רבי יצחק: עוף טהור נקרא עוף ונקרא צפור, והטמא אין נקרא אלא עוף בלבד).

בניגוד למיון ההלכתי הרי שבמיון על פי הטקסונומיה המקובלת היום (ראה במילון המונחים) התמונה הפוכה. אווזים ותרנגולים רחוקים מיונים ותורים הרבה יותר מאשר המרחק בין בקר וצאן. התורים והיונים נכללים בסדרת היונאים ואילו האווזים בסדרת האווזאים והתרנגולים בסדרת התרנגולאים. לעומתם המרחק הטקסונומי בין בקר וצאן קטן בהרבה שהרי הם נכללים יחד באותה סדרה ואפילו במשפחה משותפת - משפחת הפריים.




כדאי לשים לב לכך שהמיון של חז"ל איננו מנותק לחלוטין מהטקסונומיה המדעית שהרי גם הם התייחסו לאווזים והתרנגולים כעופות למרות הבדלי הגודל וההתנהגות המפליגים. נראה שחז"ל (וקודם לכן התורה) השתמשו במערכת שהורכבה הן מהביטים ביולוגיים והן מהביטים פונקציונליים כפי שניתן למצוא, למשל, בהגדרות של בעלי חיים (יונקים ועופות) גסים ודקים. מדברי התוס' נוכל להפיק מידע נוסף הנוגע לשאלה שכבר עסקנו בה מעט במאמר "דבי מר יוחני טחני ריחים בערודי" ובעיקר בדיון שהתפתח בפורום לגבי הגדרת "דקה" ו"גסה". אם לתמצת את הדיון למשפטים ספורים הרי שמצד אחד עמדה גישה הרואה במשקל בעל החיים (חיה או בהמה) אבן בוחן להחלטה האם הוא "גס" או "דק" ומאידך גיסא עמדה גישה הרואה ביכולת לבצע מלאכה קריטריון מכריע. כדרכם של דיונים מסוג זה גם כאן נמצאה דרך האמצע שטענה שהיכולת לבצע עבודה נובעת ממשקל בעל החיים משום שבדרך כלל למשקל בעל החיים יש קשר לכוחו ויכולתו לבצע מלאכה. לפחות לדעת התוס' (על פי הבנתו של ה"שיטה מקובצת") החלוקה ל"גס" ו"דק" בבהמות ובעופות שוות ערך ולכן הקשה מדוע "אווזים ותרנגולים" אינם נחשבים למין שונה מתורים ובני יונה. כתוצאה מגישה זו נאלץ התוס' להפריד בין חלוקה מ"דאורייתא" לחלוקה מ"דרבנן".

במשנה בחולין שהוזכרה בתוס' (מב ע"א) נמצא אבחנה בעופות בין "גס" ל"דק": "... דרוסת הנץ בעוף הדק, ודרוסת הגס בעוף הגס וכו'". מפרש רש"י: "בעוף הדק – צפורים ויונים ... בעוף הגס – אווזות ותרנגולים". ללא ספק המשתנה הרלוונטי כאן הוא גודל העוף משום שיכולת הדריסה של העוף הדורס תלויה בגודל טרפו. רבי יהודה מבחין, הן ביונקים והן בעופות, ביחסי הגודל בין הטורף לנטרף הפוטנציאלי ולדעתו אם גודל הטורף קטן באופן יחסי לטרפו אין לטרף הנדרס דין טריפה. סביר להניח אם כן שהמדד לקביעת מעמד העוף (גס או דק) הוא גדלו ולא יכולתו לבצע מלאכה. מאידך גיסא לא ניתן לשלול באופן מוחלט את האפשרות שגם בעופות המדד הוא היכולת לבצע מלאכה ולכן אווזים ותרנגולים המסוגלים לדוש נקראים עוף "גס". ראה במאמר "דש באווזין ותרנגולין לרבי יוסי ברבי יהודה מאי?". אפשרות זו לא סבירה משום שקשה להניח שהשימוש בעופות אלו למלאכה היה נפוץ אך, כאמור, הסבר זה אפשרי.

לחילופין ניתן להציע כיוון מחשבה שונה העשוי להוות גם תשובה לקושית התוס'. שלא כבהנחת המוצא לעיל שראתה בחלוקות ל"גסה" ודקה", ביונקים ובעופות, חלוקות מקבילות, ייתכן לטעון שגם אם שמות המונחים דומים הרי שקיים ביניהם הבדל עקרוני. גישה זו תאמץ במלואו את הקריטריון שהציע "משיב מאורות הדף" (ראה בפורום) והאבחנה בין "גסה" ו"דקה" היא ביכולת לבצע מלאכה. בעופות קריטריון זה איננו רלוונטי ולכן האבחנה היא אמנם רק על פי גדלם אך אין די בכך. השימוש במונחים "עוף גס" ו"עוף דק" הוא רק בהשאלה מיונקים אך לא מבטא חלוקה ממשית. בכך מתורצת קושית התוס' מדוע עופות גסים ודקים נחשבים למין אחד. אולי לכך כוונת התוס' בדבריו: "אבל בעופות לא שייך למימר מין גסה ודקה".


תרנגול הג'ונגל האדום – אב המוצא המשוער של תרנגול הבית




א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר