טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
דבי מר יוחני טחני ריחים בערודי - ערוד
"וחיה גסה מיהת מאי מלאכה עבדא? אמר אביי, אמר לי מר יהודה: דבי מר יוחני טחני ריחים בערודי" (עבודה זרה טז ע"ב).
שם עברי: ערוד שם באנגלית: African donkey שם מדעי: Equus africanus
נושא מרכזי: מדוע הערוד נחשב חיה למרות עבודתו בטחינה?
השימוש בערוד להנעת ריחיים איננו מקרי וייתכן וזו המלאכה היחידה שהתאים לה. עובדת היותו של הערוד חית בר התבטאה בין השאר בקושי לשלוט בו אך קשירתו למוט הריחיים הגבילה את תנועותיו והכתיבה מסלול מעגלי קבוע שהניע את הריחיים. ייתכן וכך ניתן להבין גם את השימוש בסוס זקן לטחינה ולא למלאכות קלות אחרות כפי שאנו מוצאים בגמרא בעבודה זרה (טז ע"א): "... אלא תורת בהמה גסה מאי היא? אמר רבי יוחנן: לכשיזקין מטחינו ברחיים בשבת". למרות שסוס לא מתאים לחרישה בגלל אופיו התזזיתי הרי שניתן להשתמש בו לטחינה.
נקודה חשובה העולה מתוך הסוגיה קשורה להגדרת חיות בניגוד לבהמות. הגמרא מביאה דוגמה לחיה גסה שניתן לבצע בעזרתה מלאכה ממקרה חריג שהיה בבית מר יוחני שהצליחו לטחון בעזרת ערודים. הערוד הוא חיה גסה בדומה לחמור קרוב משפחתו הנחשב בהמה גסה. מקובל להגדיר בהמה כבעל חיים מבויית לעומת החיה שלא עברה ביות. במצבי ביניים אנו מוצאים מחלוקות כמו לגבי הכלב ושור הבר. "שור בר מין בהמה ורבי יוסי אומר מין חיה. כלב מין חיה רבי מאיר אומר מין בהמה. חזיר מין בהמה. ערוד מין חיה וכו'" (כלאיםְ פ"ח מ"ו). (על הדילמה לגבי הכלב ושור הבר תוכל לקרא במאמרים "להאכילן לכלבים", "מקרני ראמים"). הנקודה המעניינת היא שהערודים של בית מר יוחני הובאו כדוגמה לחיה גסה למרות שעבדו במשיכת אבן הריחיים. ניתן להסיק באופן חד משמעי שהקביעה לגבי חיה ובהמה איננה תלויה בפרט בודד או מקרים יוצאי דופן אלא לפחות במין כולו. ניתן להוסיף שאולי הקריטריון הקובע איננו רק השהות אצל האדם וההשתלבות במשקו אלא גם שינוים נוספים המלווים את תהליך הביות. ייתכן והמחלוקת לגבי הכלב במסכת כלאים נובעת ממחלוקת מה היקף השינויים הדרוש על מנת להחשב בהמה? אולי גם לאחר שהכלב הפך לבן ביתו של האדם הדמיון בינו לבין אב המוצא שלו – הזאב – היה גדול מדי מכדי להפריד ביניהם ולהגדיר את הכלב כבהמה ולכן לת"ק במשנה הוא נחשב למין חיה.
 |
|
 |
|
ערוד – לפי הפסים הדקים על הרגליים ניתן לזהות את תת המין הסומלי. הערוד צולם בחי בר ליד יוטבתה. העדר במקום כולל פרטים שהגיעו ממדבר דנקיל באתיופיה. |
|
פרא – בעל מבנה עדין יותר מהערוד ודומה יותר לסוס
|
הרחבה
לעיון נוסף:
פורטל הדף היומי – "מגודא דערודי"
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
