סקר
מסכת בבא קמא:





 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 


האי מאן דאחזיק מגודא דערודי ולבר – ערוד

 

"ואמר רב יהודה: האי מאן דאחזיק מגודא דערודי ולבר - לא הוי חזקה; מאי טעמא? מימר אמר: כל דזרע נמי ערודי אכלי ליה וכו'" (בבא בתרא, לו ע"א).


שם עברי: ערוד    שם באנגלית: African donkey    שם מדעי: Equus africanus

נושא מרכזי: מדוע היה צורך לבנות גדרות וגם להשאיר שטח זרוע בצידן החיצוני?


הגמרא מתארת מצבים שבהם אין אכילת ג' שנים מהווה חזקה משום שאין זו החזקת שדה כראוי. במקרה כזה יכול לטעון בעל השדה הראשון שלא מחה בפני המחזיק משום שראה את המחאה כמיותרת שהרי בלאו הכי לא יצליח המחזיק לאסוף תבואה כראוי. כדוגמה מביאה הגמ' את המקרה שבו המחזיק זרע תבואה בצידם החיצוני של הגדרות ששימשו להגן על השדות מפני הערודים. הערודים הם חמורי בר (אבות המוצא של חמורי הבית) שהתקרבו לשדות ורעו בהם. על מנת להתגונן מפניהם נהגו לבנות גדרות אך גם לזרוע גידולים מעברם החיצוני. בדברי הרשב"ם: "האי מאן דאחזיק מגודא דערודי ולבר לא הוי חזקה - חיות השדה שבאות ואוכלות הזרעים שבקצות השדה, ויש שעושין קירות וגודרין השדה ומניחין קרקע חוץ לקיר מעט בשדות הסמוכות ליער, ומשליכים שם זרע, ומה שצומח באות החיות ואוכלות אותו, ואינן נכנסות בשדה עכשיו. ואם בא אדם והחזיק באותו הקרקע חוץ לגדר, אינה חזקה, דיכול לומר דכיון דכל מה דזרע בההוא קרקע ערודי אכלי ליה, לא איכפת ליה למחות, דלא אחזיק כדמחזקי אינשי, לפיכך לא הויא חזקה" (רשב"ם במקום). מדברי רבינו גרשום במקום ניתן להסיק שלא זרעו באותו שטח אלא הותירו אותו ללא עיבוד וכך התפתח במקום מרעה לחיות.

השאלה הנשאלת היא מדוע יש צורך לזרוע מעברם החיצוני של הגדרות הרי, לכאורה, די בגדרות כדי למנוע את כניסת הערודים? בתצפיות בבעלי חיים רעבים ממינים שונים ניתן לראות שבעיתות רעב הם מוכנים להשקיע מאמצים גדולים בהרבה להגיע למזון (דבר המובן מאליו), דבר המתבטא בירידה ברמת החשש מפני טורפים ובנטייה להתקרב לבני אדם. בתצפיות בדרורים, למשל, נמצא שבעונות של מחסור הם עשויים לאסוף מזון במרחקים גדולים יותר ממחסה. קורמורנים רעבים שולים דגים במרחק נגיעה מבני אדם למרות שבדרך כלל נוכחות האדם מניסה אותם. כנראה היה צורך לספק מעט מזון לערודים על מנת שרמת הרעב שלהם לא תהייה גבוהה מדי ותגרום להם להשקיע מאמצים גדולים לחצות את הגדרות לתוך השדות או שלא לפחד מבני אדם. בדברי רבינו גרשום במקום: "כדי שירעו באותה הרחקה שיש מן המחיצה ליער ולא יבואו לשבור המחיצה ולאכול התבואה". 
 

       
ערוד – לפי הפסים הדקים על הרגליים ניתן לזהות את תת המין  הסומלי. הערוד צולם בחי בר ליד יוטבתה. העדר במקום כולל פרטים שהגיעו ממדבר דנקיל באתיופיה.  

פרא – בעל מבנה עדין יותר מהערוד ודומה יותר לסוס

 


 

הרחבה

 

"שדומה לערוד במדבר
 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 



כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר