|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
|
 |
 |
|
| תמונה 1. אווז הבית צילם: TreveX | תמונה 2. אווז אפור צילם: Andreas Trepte |
 |
 |
|
| תמונה 3. ברווז הבית צילם: Quartl | תמונה 4. ברכייה צילם: Calibas |
הרחבה
הדמיון וההבדלים בין אווזים וברווזים
מדי פעם קיים בלבול בין שני בעלי חיים, הברווז והאווז. אמנם שני בעלי חיים אלו קרובי משפחה זה לזה ואף דומים במידת מה אך ההבדלים ביניהם גדולים. על מנת להבין את יחסי הקרבה בין הברווזים והאווזים יש להכיר את ההיררכיה של קבוצות המיון השונות שבעזרתן ממייינים החוקרים את בעלי החיים ואת הצמחים. היררכיה זו מתוארת בענף מחקרי הנקרא טקסונומיה. כאמור, האווז והברווז נכללים באותה סדרה (אווזאים) ואפילו באותה משפחה (ברווזיים) אך שייכים לתת משפחות שונות. האווז נכלל בתת משפחת האווזים (Anserinae) ואילו הברווז בתת משפחת הברווזים המצויים (Anatinae) ובסוג ברווז. לתת משפחת האווזים נציגים מעטים בארץ. הברבור המצוי (תמונה 5) הוא אורח נדיר לסוג אווז יש בארץ רק 2 נציגים המופיעים במספרים קטנים מאד: האווז האפור והאווז לבן המצח (תמונה 6). מבין הברווזים יש בארץ כ – 10 מינים למשל ברכייה (תמונות 4,7), מרית צפונית (תמונה 8), שרשיר (תמונה 9), ברווז צהוב מצח (תמונה 10) ועוד.
האווזים והברווזים דומים זה לזה במבנה גופם דמוי סירה רחבה, המסייע להם לשמור על שיווי-משקל במים. גופם עטוי בניצוי רב וצפוף. מתחת לנוצות הגוף חבויות נוצות פלומה רבות, וביניהן נוצות "פלומת הקן", שהן ארוכות יותר ולעתים שונות בצבען מנוצות הפלומה האחרות. שתי הקבוצות משקיעות זמן רב על מנת לשמן את הנוצות על מנת למנוע מהן לספוג מים. באופן זה נמנעת הרטבת הגוף והמשקל הסגולי של העוף לא עולה. התפתחות מוגברת של נוצות החזה והבטן יוצרת מעין כיסים המגינים על הכנפיים מפני הרטבות. בני המשפחה מעופפים טובים ומהירותם עשוייה להגיע ל - 80 - 100 קמ"ש. הברוזיים בעלי מקור רחב שבשוליו "עלעלים קרניים", מעין שיני מסרק המסודרים לאורך המקור ובעיקר בקצהו. לשיניים אלו תפקיד חשוב בעת האכילה. לכל בני המשפחה יש זפק להשהיית הזרעים הנבלעים וריכוכם. מזון אחר עובר לקיבת השרירים (הקורקבן) ושם הוא נטחן בעזרת אבנים שהעוף בולע.
בצד הדמיון ניתן למצוא הבדלים רבים: האווזים גדולים יותר ומשקלם מגיע ל – 1.4-4.5 ק"ג. (אווז אפור שוקל 2.4 – 4.0 ק"ג). צווארם ארוך יותר ורגליהם ארוכות וחזקות משל הברווזים. מיקום הרגליים הוא מתחת למרכז הכובד של האווז ולא מאחוריו. הבדל זה גורם לכך שהליכת האווזים יציבה יותר ולא מתנדנדת כשל הברווזים. הבדל זה קשור להיותם של האווזים יבשתיים יותר מהברווזים. אמנם גם הם יודעים לשחות ולצלול אך שוהים פחות במים. החיים היבשתיים יותר של האווזים מכתיבים גם את סוג המזון ומבנה המקור. האווזים מעדיפים מזון צמחי ירוק ואוכלים לרוב בשדות ובעיקר בשדות דגניים. המקור קצר בעל שוליים משוננים באופן גס ובקצהו שן בולטת. המקור משמש לקצירה ותלישת העשב.
תת משפחת הברווזים כוללת את הברווזים ה"אמיתיים" ("ברווזים משתכשכים"). הם קטנים יותר ומשקלם נע בין 200 גרם ל – 1.450 ק"ג. צווארם ורגליהם קצרים בהשוואה לאווזים. הם ניזונים בעיקר בתוך המים על ידי סינון אותו הם מבצעים בעזרת מקורם. המקור בעל השוליים המשוננים משמש כעין כברה. הם בולעים מים כשמקורם פתוח ולאחר מכן סוגרים את המקור ופולטים את המים. המים מסתננים בין שיני המקור וחלקיקי המזון נשארים לכודים בתוך הפה. קל להבחין בין אווזים וברווזים בעזרת השוואת המקור משום שמקור הברווזים רחב ושטוח ואילו לאווזים מקור שגובהו עולה על רחבו.
הבדל נוסף בין האווזים והברווזים הוא קיומה של דו-צורתיות מינית בברווזים לעומת הדמיון בין הזכרים והנקבות באווזים. זכרי הברווזים בולטים בצבעיהם המרהיבים לעומת הנקבות בעלות הצבע הדהוי. באווזים אין הבדלים בניצוי בין זכרים ונקבות. ההבדל הבולט היחיד בין זכרים ונקבות באווזים הוא היותו של הזכר גדול יותר. האווזים משירים את נוצותיהם בבת אחת בעת החלפת הנוצות ויש להם לבוש זהה בכל השנה ואילו לברווזים יש "לבוש ביניים" משום שהחלפת הנוצות הדרגתית. באווזים קולות הזכר והנקבה דומים ואילו בברווזים לנקבה יש מגוון קולות גדול יותר מאשר הזכר. קולות האווזים רמים יותר ועל כך עמד כבר המהרש"א (חידושי אגדות, סוטה, מח ע"א) שכתב:
"ביטל זמרא קם ק' אווזי בזוזא כו'. יש לכוון בזה ע"פ מ"ש בפ' הרואה הרואה אווז בחלום יצפה לחכמה שנאמר חכמות בחוץ תרונה כי האווז הוא הקולני בעופות טהורים ולזה המבטל זמר האיסור זוכה לרינון החכמה ומביא הברכה במין האווז הרומז ע"ז ובהיפך כי זלזל ביה כו' וק"ל".
בגלל קריאותיהם הרמות ותוקפנותם משמשים האווזים לשמירה (ראו במאמר "שושילתא וכלבא וגווזא ואווזא".
האווזים גדלים בקצב מהיר ומגיעים לשיא גדלם כעבור 4 חודשים ולכן יש יתרון לגדלם לבשר. גם אורח החיים היבשתי וסוג המזון הופכים אותם לנוחים יותר לגידול בהשוואה לברווזים. הבדל נוסף המסביר את ביותם המוקדם הוא התנהגות ה"החתמה" שלהם. אפרוחי האווזים נעים בעקבות הגוף הראשון שהם רואים לאחר בקיעתם ואדם הנמצא בעת הבקיעה מזוהה כאמם. בברווזים ה"החתמה" מסובכת יותר משום שלא די בתנועה אלא יש צורך גם בהשמעת קולות אופייניים למין.
קבוצה המהווה חוליית ביניים בין האווזים והברווזים היא תת משפחת הטדורניים. בני תת משפחה זו הם בגודל ביניים בין שתי הקבוצות, מיקום הרגל הוא בעמדת ביניים וכן אורח חייהם. דוגמאות לבני תת משפחה זו הם הטדורנה (תמונה 11) והקזרקה (תמונה 12).
 |
 |
|
| תמונה 5. ברבור מצוי צילם: DickDaniels | תמונה 6. אווז לבן מצח צילם: Walter Siegmund |
 |
 |
|
| תמונה 7. ברכייה צילם: Richard Bartz | תמונה 8. מרית צפונית צילם: משה חובב |
 |
 |
|
| תמונה 9. שרשיר צילם: משה חובב |
תמונה 10. ברווז צהוב מצח צילם: משה חובב |
הכלאה בין אווזים
האווז והברווז נכללים באותה סדרה (אווזאים) ואפילו באותה משפחה (ברווזיים) אך שייכים לסוגים שונים. האווז נכלל בסוג אווזים (Anserinae) ואילו הברווז בסוג ברווזים מצויים (Anatinae). האווזים והברווזים שונים בפרטי מבנה והתנהגות רבים ועל כך נרחיב להלן. לאור המרחק הטקסונומי הגדול בין אווזים וברווזים קרוב לוודאי שהם אינם מכליאים זה. לעומת זאת אווז הבית מכליא עם אב המוצא שלו אווז אפור ואילו ברווז הבית מכליא עם ברכיה. המינים המבוייתים מכליאים בקלות עם מיני הבר וצאצאיהם פוריים. האמורא שמואל ראה באווז הבית ואווז אפור מינים שונים האסורים בהכלאה: "... והאמר שמואל: אווז ואווז בר כלאים זה בזה וכו'" (בכורות, ח ע"א). לדעת אביי הגדרתם כמינים שונים האסורים בהכלאה נובעת מהבדל באיברי הרבייה: "והוינן בה: מאי טעמא? אמר אביי: זה ביציו מבחוץ, וזה ביציו מבפנים ותרוייהו מטילי ביצים וכו'" (שם). בסקירה של הספרות המדעית הקיימת לא מצאתי את הבדל זה. דברי שמואל מהווים דוגמה נוספת לזוגות בעלי חיים הכוללים מינים ואבות המוצא שלהם שמנתה המשנה בכלאים (פ"א מ"ו) כאסורים בהכלאה (1): "הזאב והכלב ... הסוס והפרד, הפרד והחמור, החמור והערוד, אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה".
גם בירושלמי (וילנא, כלאים, פ"ח) אנו מוצאים את האיסור להכליא אווז בית ואווז בר אלא שכאן מופיעה הלכה נוספת המתייחסת ל"אווז הים": "רבי בא בשם רבי שמואל: אווז עם אווז מדבר כלאים זה בזה. אווז עם אווז הים תני רבי יודה בן פזי דבר דליה ולא ידעין מאן תני: קל וחומר מה אם בשעה ששניהן ביבשה את אמר אסור. בשעה שאחד ביבשה ואחד בים לא כל שכן". לענ"ד ייתכן ו"אווז הים" הוא מין ברווז בר. הברווזים מותאמים לשחייה טוב יותר מאשר האווזים ולכן שוהים במים זמן רב יותר ומוצאים שם את עיקר מזונם. בלשון חז"ל "ים" איננו בהכרח במשמעות המקובלת היום אלא כל גוף מים גדול. הקל וחומר המובא בירושלמי מבוסס אולי לא רק על בית הגידול השונה אלא גם על הבדלי המבנה בין הברווזים והאווזים. ב"מוסף הערוך" (ערך "אווז": "עוף ידוע ובשרו נאכל אך יגבר המרה שחורה. בר אוז מין עוף אחר דומה לראשון אבל קטן ממנו ושט בנהרות וכו'".
 |
 |
|
| תמונה 11. טדורנה |
תמונה 12. קזרקה צילם: משה חובב |
(1) לדעת הרב א. בן נון ('הגדרת ה''מין'' בכלאים עפ''י שיטת הרמב''ם', תחומין, כרך א' עמ' 207) איסור ההכלאה מעיד על כך שהיא אפשרית באופן מעשי שהרי אין טעם לאסור זיווג שאין בו תועלת.(
רשימת מקורות:
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 6 (עמ' 89-113).
מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 125-126).
ויקיפדיה: ערך "אווז אפור".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.