טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

ופרה שאכלה שעורין, וחמור שאכל כרשינן – בקר

"תנו רבנן: השן מועדת לאכול את הראוי לה, כיצד? בהמה שנכנסה לחצר הניזק, ואכלה אוכלין הראויין לה ושתתה משקין הראויין לה משלם נזק שלם; וכן חיה שנכנסה לחצר הניזק, וטרפה בהמה ואכלה בשר משלם נזק שלם; ופרה שאכלה שעורין, וחמור שאכל כרשינן, וכלב שליקק את השמן, וחזיר שאכל חתיכה של בשר משלמין נזק שלם" (בבא קמא, יט ע"ב).

שם עברי: בקר הבית         שם באנגלית: Cattle         שם מדעי: Bos taurus

שם נרדף במקורות: פר, תור (זכרים). פרה, תורתא (נקבות). עגל ועגלה.


נושא מרכזי: המספוא המועדף לבקר לעומת המספוא לחמורים

לריכוז נושאים וקישוריות על הבקר הקש\י כאן.

לנושאים נוספים העוסקים בחמור הבית - הקש/י כאן.

מדברי הברייתא ניתן ללמוד שאמנם גם בקר וגם חמורים יכולים לאכול הן כרשינין (בקיית הכרשינה) והן שעורים אך הם שונים במזון המועדף עליהם. מפרש רש"י: "ופרה שאכלה שעורין - שהן מאכל חמור. וחמור שאכל כרשינין - שהן מאכל פרה וכן חזיר וכלב ואף על גב דאינן רגילין בכך הואיל ואורחייהו למיכלינהו ע"י הדחק כשהן רעבין ראויין להן קרינן ביה". ניתן להניח שגם לבעלי הבהמות יש חלק בקביעת המזון שאליו הם מתרגלים. מסתבר שלא רק שיקולים בריאותיים היו מעורבים בבחירת המזון אלא גם כלכליים. בעלי הבהמות מאכילים אותן במזון שעלותו הנמוכה ביותר בתנאי שהוא מספק להן את אבות המזון והאנרגייה הדרושים.

תצרוכת המזון של הפרות גדולה בהשוואה לחמורים משום שהמגדלים מעוניינים בעליית משקלן כאשר מדובר בבקר לבשר או בתנובת חלב גדולה. יחד עם זאת הבקר בררני בסוג המזון שהוא אוכל ובטבע הוא ניזון מעשב עסיסי ורך. בתקופת חז"ל המזון המועדף על הפרות היה כרשינין (בקיית הכרשינה) (ראו במאמר "מביא כרשינים ותולה לה שהכרשינים יפות לה מן הכל" (בבא מציעא, צ ע"א)). בקיית הכרשינה היא צמח ממשפחת הפרפרניים שגודלה במשך אלפי שנים, באיזור הים תיכוני, כקטנית לגרגירים. מגדלים את הכרשינה בחורף ובאביב. הערך התזונתי של הגרגירים גבוה וריכוז החלבון הוא כ - 22%. ערך זה גבוה יחסית אם כי נמוך בהשוואה למיני ביקיה תרבותיים. היום מקובל לערב גרגירי כרשינה בתבן הניתן לבהמות. היתרון של בקיית הכרשינה הוא בכך שמין זה קל לגידול ולקצירה ומתאים לקרקעות רדודות מאד ובסיסיות(1) המאפיינות שטחים רבים באיזורי ההר בישראל.

בניגוד לבקר הרי שהחמור מסתפק במועט הן בהרכב המזון והן בכמותו. בית גידולו הטבעי של החמור הוא איזורים צחיחים או צחיחים למחצה שבהם נדיר למצוא עשב ירוק ורך. מערכת העיכול של החמור יעילה מאד ומסוגלת לפרק גם חומר צמחי קשה שבעלי חיים צמחונים מתקשים לנצל. היא יכולה לפרק באופן יעיל פריטי מזון סיביים כקליפות עצים קשות, קוצים, זרדים וכד'. רש"י מתאר את התנהגות החמור כך: "פיה רע דלא דייק ואכיל, שאוכל קוצים וברקנים". מערכת העיכול של החמור מאפשרת לו לעכל קש ותבן ולכן ניתן היה להאכיל אותו בעיקר בשעורה. במסכת שבת (נא ע"ב) השעורים נחשבים כמזון איכותי לחמורים: "לוי שדר זוזי לבי חוזאי למיזבן ליה חמרא לובא. צרו שדרו ליה שערי, למימר: דניגרי דחמרא שערי"(2). סיפורים נוספים מציינים את השעורים כמזון שהוגש לחמורים. באבות דרבי נתן (פ"ח) מסופר:

"מעשה בחמורו של רבי חנינא בן דוסא שגנבוהו לסטים וחבשו את החמור בחצר והניחו לו תבן ושעורים ומים ולא היה אוכל ושותה. אמרו למה אנו מניחין אותו שימות ויבאיש לנו את החצר. עמדו ופתחו לה את הדלת והוציאוה והיתה מנהקת והולכת עד שהגיעה אצל רבי חנינא בן דוסא. כיון שהגיעה אצלו שמע בנו קולה א"ל אבא דומה קולה לקול בהמתנו אמר לו בני פתח לה את הדלת שכבר מתה ברעב. עמד ופתח [את] הדלת והניח לה תבן ושעורים ומים והיתה אוכלת ושותה. לפיכך אמרו כשם שהצדיקים הראשונים היו חסידים כך בהמתן חסידות כמותן".

במסכת חולין (ז ע"א) מסופר על רבי פנחס בן יאיר: "אקלע לההוא אושפיזא, רמו ליה שערי לחמריה לא אכל, חבטינהו לא אכל, נקרינהו לא אכל, אמר להו: דלמא לא מעשרן? עשרינהו ואכל, אמר: ענייה זו הולכת לעשות רצון קונה ואתם מאכילין אותה טבלים"(3). בפסחים (ג ע"ב) נאמר: "יוחנן חקוקאה נפק לקרייתא, כי אתא אמרו ליה: חיטין נעשו יפות? אמר להם: שעורים נעשו יפות. אמרו ליה: צא ובשר לסוסים ולחמורים! דכתיב השערים והתבן לסוסים ולרכש". במסכת מנחות (סט ע"א) מובא ספקו של רמי בר חמא: "חטין שבגללי בקר ושעורין שבגללי בהמה, מהו? למאי? אילימא לטמויי טומאת אוכלין, תנינא: חטין שברעי בקר ושעורין שבגללי בהמה, חישב עליהן לאכילה אין מטמא טומאת אוכלין, לקטן לאכילה מטמא טומאת אוכלין". מפרש רש"י: "בקר - דרכו לאכול חיטים ושאר בהמה כגון חמור וגמל דרכו לאכול שעורין".

אמנם שעורים הם המזון המועדף לחמורים אך נראה שהם שימשו גם להאכלת פרות כפי שמשתמע מרש"י בפירוש הברייתא שהובאה כראיה לרבא (בבא קמא, כ ע"א): "תניא כוותיה דרבא: אם נהנית משלמת מה שנהנית, כיצד? אכלה קב או קביים, אין אומרים תשלם דמיהן, אלא אומדין כמה אדם רוצה להאכיל לבהמתו דבר הראוי לה אף על פי שאינו רגיל, לפיכך אכלה חטין או דבר הרע לה פטורה". מפרש רש"י: "אף על פי שאינו רגיל - להאכילה שעורין אלא עמיר משלם לו דמי שעורין כפי מה שאדם אחר רגיל ליתן לבהמתו קב או קביים". הסוגיה מתייחסת לבהמות שטווח המאכלים שלהן הוא מ"עמיר" כלומר מקש ותבן ועד "דבר הראוי לה" כלומר שעורים. משפט ההמשך "לפיכך אכלה חטין או דבר הרע לה פטורה" המייחס בעייתיות באכילת חיטה מובן יותר כאשר מדובר בפרות (ראו במאמר "לפיכך אכלה חטין או דבר הרע לה פטורה" (בבא קמא, כ ע"א)).
 

תמונה 1.  חמור בשדות ליד עין סוכות		תמונה 2.

(1) קרקע שאחוז הסידן הפחמתי בה גבוה ומידת החומציות שלה נמוכה. תכונה זו מאפיינת קרקעות גירניות. כמות הגיר עלולה להיות גורם מגביל שישפיע באופן מכריע על גידול חלק מהצמחים. בישראל קרקעות גירניות הן רנדזינה וחוואר וקרקעות נקיות מגיר הן אדמות בזלת, טרה-רוסה שטופה וחול. צמחי הבר וצמחי התרבות מתחלקים בין אלו המעדיפים קרקעות בסיסיות ואלו המעדיפים קרקעות חומציות ולכן תפוצת צמחי הבר תלויה גם בסוג הקרקע.
(2) פירוש: לֵוִי שְׁדַר זוּזֵי [שלח זוזי, כסף] לְבֵי חוֹזַאי לְמִיזְבַּן לֵיהּ חֲמָרָא לוּבָא [לקנות לו חמור לובי] שהוא משובח ביותר. צָרוּ שְׁדַרוּ לֵיהּ שַׂעֲרֵי [צררו לו את הכסף ושלחו עמו שעורים], ועשו כן כדי לְמֵימַר דְּנִיגְרֵי דַּחֲמָרָא שַׂעֲרֵי [לומר לו על ידי כך שפסיעות החמור תלויות בשעורים שאוכל], שאם ישפר את מזונו של החמור יהיה משובח כחמור לובי".
(3) לאחר שעבר ר' פנחס בן יאיר את הנהר אקלע לההוא אושפיזא [הזדמן לפונדק אחד], רמו ליה שערי לחמריה [השליכו שעורים לפני חמורו] על מנת שיאכל, לא אכל, חבטינהו [ניפו אותן את השעורים] לנקותן ולא אכל, נקרינהו [בררו אותן] ביד מן הפסולת ולא אכל, ותהו למה אין החמור אוכל. אמר להו [להם] ר' פנחס בן יאיר למארחיו: דלמא לא מעשרן [שמא אינן מעושרות]? עשרינהו [עישרו אותן] ואכל החמור. אמר להם: בהמה ענייה (מסכנה) זו הולכת לעשות רצון קונה בדרך של מצוה, לפדיון שבויים, ואתם מאכילין אותה טבלים? והוא מה שנאמר לעיל, שבהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידן.

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.