סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם

ביצה טז ע"א

 
"תניא, אמרו עליו על שמאי הזקן, כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת. מצא בהמה נאה אומר: זו לשבת. מצא אחרת נאה הימנה - מניח את השניה ואוכל את הראשונה. אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו, שכל מעשיו לשם שמים. שנאמר (תהלים סח, כ) בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם. תניא נמי הכי: בית שמאי אומרים: מחד שביך לשבתיך, ובית הלל אומרים: ברוך ה' יום יום".

מטרת שמאי היתה שכל אכילתו תהיה לצורך מצוות שבת, וכך יקיים את דברי רבי יוסי הכהן: (מסכת אבות פרק ב משנה יב) וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם.
ואילו הלל היו "כל מעשיו לשם שמים" – בכללם צרכי הגוף של יום יום, כנלמד מהפסוק: בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם. וכאמור במסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק ל:
"וכל מעשיך יהיו לשם שמים כהלל. כשהיה הלל יוצא למקום היו אומרים לו להיכן אתה הולך. לעשות מצוה אני הולך. מה מצוה הלל. לבית הכסא אני הולך. וכי מצוה היא זו. אמר להן הן. בשביל שלא יתקלקל הגוף. איכן אתה הולך הלל. לעשות מצוה אני הולך מה מצוה הלל. לבית המרחץ אני הולך. וכי מצוה היא זו. אמר להן הן. בשביל לנקות את הגוף. תדע לך שהוא כן מה אם אוקיינות העומדות בפלטיות של מלכים הממונה עליהם להיות שפן וממרקן המלכות מעלה לו סלירא בכל שנה ושנה ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם גדולי המלכות. אנו שנבראנו בצלם ודמות שנאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם (בראשית ט, ו) על אחת כמה וכמה. שמאי לא היה אומר כך אלא יעשה חובותינו עם הגוף הזה" {פירוש: "יעשה חובותינו" – צורכי הגוף הם חובות וההכרח לא ישובח ולא יגונה}.
לפיכך מה שכתב רש"י: "לשם שמים - בוטח שתזדמן לו נאה לשבת", צריך לגרוס "ובוטח" כלשון רש"י והר"ן שעל הרי"ף, וכך העתיקו בשם רש"י באנציקלופדיה תלמודית כרך יב זכירת שבת טור רכד, וכן הוא ברמב"ן שמות כ, ז(ח). ופירוש דברי רש"י שא"ת למה לא טרח הלל לכבוד שבת, י"ל שהיה בוטח שדי יהיה לו בטרחת ערב שבת.

פירוש זה שונה מהפירוש בספר חיי אדם חלק שני כלל א: "אך הלל הזקן שהיה מדתו במדת בטחון, וכדי לחזק בטחונו, לא היה נוהג כן אלא שהיה בוטח שיזדמן לו נאה לכבוד שבת". והובא במשנה ברורה סימן רנ ס"ק ב. קרוב לדברי החיי אדם משמע מהמשך דברי רש"י: "יום יום - יעמס לנו את צרכינו ועזרתנו". כלומר שדרשת הלל היא מהמשך הפסוק: בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה, והדרשה היא לעצם עניין הבטחון.

עוד בעניין זה, בקישורים הבאים:
פסחים קיב ע"א - קיג ע"א.
עירובין יג ע"ב.
חולין פד ע"א.
מנחות לז ע"א.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר