סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

אל תצטרך לבריות

פסחים קיב ע"א - קיג ע"א

 
"עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות".

כתב תוספות בדף קיג ע"א: "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות - והא דאמרינן בפרק ב' דביצה (דף טז ע"א) דבהוצאת שבתות וימים טובים אם פוחת פוחתין לו – היינו בשלו, אם יש לו".
פירוש הדברים, שטוב לאדם שלא להצטרך לבריות כלל ואפילו לא לצורך עונג שבת. אבל ראוי שיחסוך מממונו ויקנה צורכי שבת מהמעט שיש לו, ויבטח בה' שישלים לו את ההוצאות. שכן תני רב תחליפא אחוה דרבנאי חוזאה: (שם במסכת ביצה) "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה... חוץ מהוצאת שבתות והוצאת יום טוב, והוצאת בניו לתלמוד תורה, שאם פחת - פוחתין לו, ואם הוסיף - מוסיפין לו". ומה שאמר אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר ברבי שמעון: (שם דף טו ע"ב) "אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בני, לוו עלי וקדשו קדושת היום, והאמינו בי ואני פורע", וכן ייסד הפייטן: וּלְווּ עָלַי בָּנַי וְעִדְנוּ מַעֲדָנַּי, פירוש הדברים: לוו מכספכם שברשותכם גם אם ייעדתם אותו לדברים אחרים, ואני פורע ומשלים הוצאתכם.
כדברים האלו דייק הטור (אורח חיים סימן רמב) מפירוש רש"י למסכת אבות: "וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אדוני אבי ז"ל: כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו מספיק לי וצריך אני לאחרים, אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו? ולא השיבני דבר ברור. אח"כ מצאתי בפרקי אבות לרש"י שפירש על ההיא משנה דרבי יהודה בן תימא (פרק ה משנה כ) אומר הוי עז כנמר שכתב וז"ל: תכף לאותה משנה ר"ע אומר עשה שבתך חול שנויה ההיא דבן תימא לאורויי דר"ע לא אמר אלא למי שהשעה דחוקה לו ביותר אבל צריך אדם לזרז עצמו כנמר וכנשר לכבד שבתות ביותר ע"כ. ע"כ צריך כל אדם לצמצם בשאר ימים כדי לכבד השבת ואל יאמר היאך אחסר פרנסתי כי אדרבה אם יוסיף יוסיפו לו כדקתני תחליפא אחוה דרבנאי חוזאה כל פרנסתו של אדם קצובה לו מראש השנה לראש השנה חוץ מהוצאת שבת וי"ט והוצאת בניו לת"ת אם מוסיף יוסיפו לו ואמרי' נמי גבי הוצאת שבת ויו"ט אומר הקדוש ברוך הוא בני לוו עלי ואני פורע וכיון שכן הוא אל ידאג כי נאמן הוא בעל חובו לפרוע לו חובו".
פירוש הדברים, שאמרו לעיל במסכת פסחים דף קיב ע"א: "תנא דבי אליהו: אף על פי שאמר רבי עקיבא עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, אבל עושה הוא דבר מועט בתוך ביתו. מאי נינהו? - אמר רב פפא: כסא דהרסנא. כדתנן, רבי יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים".
ולכאורה אינו מובן מה הקשר בין דברי רב פפא שיעשה דבר מועט כמו כסא דהרסנא לבין עזות כנמר. ופירש רש"י שמדובר בעני שמצממצם בשאר הוצאותיו לכבוד שבת, ואינו נצרך כלל לבריות.
דברי הטור נפסקו בשו"ע או"ח סימן רמב, א.

דברי התוספות אלו שבפרק ערבי פסחים מבוססים על תוספות רבינו יחיאל מפריז. ויש שיטה אחרת לתוספות במסכת ביצה דף טו ע"ב, שהם תוספות רבינו פרץ. וזה לשונם: "לוו עלי ואני פורע - והא דאמר (פסחים דף קיב ע"א) עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות – הני מילי כשאין לו לפרוע". ופירש המהרש"ל בחכמת שלמה על פי נוסחות והגהות אשרי: "כשאין לו לפרוע – אא"כ יטול מן הצדקה. אבל הכא מיירי שיש לו משכונות כדי לפרוע ואין לו מעות לכך קאמר לוו עלי ואני פורע". וכן כתב המהר"ם מלובלין.
אך לגר"א היה קשה, דמה בכך שאין לו במה לפרוע, הרי היא גופא שבוטח בה' שיפרענו! לכן הגיה בביאורו באו"ח סימן רמב, א שיעשה שבתו חול כשאין לו ממי ללוות. אך גם על כך קשה, הלא גם בהלואה נצרך הוא לבריות, וכלשון שבברכת המזון: וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם.
וכתב הבית יוסף (שם בסימן רמב) על דברי תוספות אלו: "וכך הם דברי הרמב"ם שכתב בפ"ל (מהלכות שבת ה"ז) אינו חייב להצר עצמו ולשאול מאחרים כדי להרבות במאכל בשבת אמרו חכמים הראשונים עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות". וקשה, שהרמב"ם לא חילק בין צדקה להלואה ובין יש לו משכונות או לאו, ומשמעות דבריו כדברי התוספות בפסחים.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר