סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

למה נמשלו ישראל לתפוח – תפוח תרבותי

 

"א"ר חמא ברבי חנינא: מאי דכתיב כתפוח בעצי היער וגו'? למה נמשלו ישראל לתפוח, לומר לך, מה תפוח זה פריו קודם לעליו, אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע" (שבת, פח ע"א).
 

שם עברי: תפוח תרבותי    שם באנגלית: Apple    שם מדעי: Malus domestica

שם נרדף במקורות: תפוחא     שמות בשפות אחרות: ערבית - תפאח


נושא מרכזי: הקדמת הפרי לעלים בתפוח


התפוח מוזכר במקרא כ – 10 פעמים כאשר בכמחציתן הוא משמש כשם מקום ורק בשאר כשמו של עץ או פרי. ביואל (א י"ב) אנו מוצאים: הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו וכו'". בשיר השירים משמש התפוח כדימוי לתכונות חיוביות ונעימות כמו "וריח אפך כתפוחים" (ז ט'), "סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני" (ב ה') ו"... תחת התפוח עוררתיך וכו'" (ח ה'). במשלי (כה י"א) משמשים התפוחים כדימוי לדבר יפה ומושלם: "תפוחי זהב במשכיות כסף". מעט פרטים על זיהויו של התפוח ניתן לקבל מפסוקים נוספים בשיר השירים: מהפסוק "כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי" (ב ג') ניתן, אולי, ללמוד שהתפוח הוא עץ בר הגדל בין עצי היער בעל פרי מתוק.

בספרות המפרשים והחוקרים אנו מוצאים גישות שונות לזיהוי התפוח ובשורות הבאות ננסה לתמוך בגישה שקנתה לה שביתה גם בלשון ימינו כלומר שהתפוח במקורות הוא תפוח העץ. בין ההצעות החלופיות נמצא האתרוג, האפרסק ואפילו הדודא הרפואי.
 

התפוח כאתרוג

על זיהוי התפוח כאתרוג אנו לומדים מדברי ר"ת בתוס' בסוגייתנו (ד"ה "פריו קודם לעליו"):

פריו קודם לעליו - הקשה ר"ת: שהרי אנו רואים שגדל כשאר אילנות. ומפרש: דתפוח היינו אתרוג, וריח אפך כתפוחים, מתרגמינן: כריחא דאתרוגא, ואתרוג פריו קודם לעליו, שדר באילן משנה לשנה ואחר שנה נושרין עליו של אשתקד, ובאין עלין אחרים, הוי פריו קודם לאותם עלים וכו'". 

ר"ת מבסס את הצעתו על תרגום יונתן ועל פיה מיישב את הסתירה בין דברי רבי חמא המתאר את פריו של התפוח כקודם לעלים לבין המציאות שהוא הכיר שבה הפרי והעלים הופיעו בו זמנית. היתרון בזיהוי זה הוא ריחם החזק של פרחי האתרוג ופריו אך מאידך גיסא הוא קשה מאד גם אם נגביל אותו למקרא בלבד (על הקשיים בספרות חז"ל אכתוב להלן). על פי שיר השירים התפוח הוא פרי מתוק במיוחד ואילו האתרוג (ואפילו הזן התימני) בוודאי אינם סמל למתיקות. האתרוג גם איננו גדל בין "עצי היער" שהרי הוא "גדל על כל מים" וזקוק לטיפול האדם. לעומת זאת, מיני הבר של התפוח גדלים ביערות טבעיים גם בימינו.

במשנה (מעשרות, פ"א מ"ד) אנו מוצאים הפרדה חד משמעית בין התפוח והאתרוג: "ובירק: הקשואים והדלועים והאבטיחים והמלפפונות התפוחים והאתרוגין חייבים גדולים וקטנים. ר"ש: פוטר את האתרוגים בקטנן וכו'". מדרש המתאר את התפוח שולל את האפשרות שמדובר באתרוג: "ד"א תחת התפוח עוררתיך, זה סיני. ולמה נמשל בתפוח? אלא מה תפוח זה עושה פירות בחדש סיון, כך התורה נתנה בסיון" (שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ח). האתרוג מבשיל פירותיו בהדרגה במשך תקופה ארוכה ואיננו מתייחד בהבשלתם דווקא בחודש סיון. על האתרוג נאמר: "... אלא הכי קאמר: עד שבאין קטנים עדיין גדולים קיימים. רבי אבהו אמר: אל תקרי הדר אלא (הדר) דבר שדר באילנו משנה לשנה וכו'" (סוכה, לה ע"א). לעומתם פירות התפוח מתפתחים בעונה מוגדרת אחת. בחודש סיון ניתן למצוא על העץ פירות שאמנם עדיין קטנים אך נראים זהים לחלוטין לפרי הבשל. בתמונה  1 ניתן לראות תפוחים שצולמו באיסרו חג השבועות תשע"ב.

מדברי הרמב"ם עולה באופן חד משמעי שהוא חולק על זיהוי האתרוג כתפוח שהרי הוא מתייחס אליהם כמינים נפרדים: "כשם שאסור לאדם ליהנות במאכל או במשקה קודם ברכה, כך אסור לו ליהנות בריח טוב קודם ברכה, וכיצד מברך על ריח טוב? ... ואם היה פרי הראוי לאכילה כגון אתרוג או תפוח מברך שנתן ריח טוב בפירות וכו'" (הלכות ברכות, פ"ט הלכה א'). בהלכות כלאים (פ"ה הלכה ה') פוסק הרמב"ם: "כלאי האילנות הרי הם בכלל מה שנאמר שדך לא תזרע כלאים, כיצד המרכיב אילן באילן כגון שהרכיב ייחור של תפוח באתרוג או אתרוג בתפוח הרי זה לוקה מן התורה וכו'". הרכבה מעין זו כמובן איננה אפשרית אך מתוך כך שהרמב"ם נקט את צמד מינים אלו כדוגמה ברור שמדובר במינים שונים.
 

התפוח כתפוח העץ

מפירוש רש"י במקום ניתן להסיק שהוא זיהה את התפוח כמקובל בעברית בת זמננו ובוודאי שהוא התייחס למציאות שונה מאשר נכדו ר"ת. מפרש רש"י: "פריו קודם לעליו - כך דרכו, וחלוק משאר אילנות, חנטת פירותיו קודם לעליו". תאור זה הולם היטב את הזנים הקיימים באזורנו משום שבארץ ישראל התפוחים נמצאים בחורף בשלכת ולאחריה הראשונים להתעורר הם הפרחים. העלווה מתחילה ללבלב רק לאחר שחלה עיקר הפריחה, ההפריה וחנטת הפרחים. כאשר העץ עומד עם מלוא כסות העלווה הפירות כבר ניכרים היטב. תופעה זו בולטת מאד בתפוח ואילו באתרוג קשה להבחין בהקדמת הפרי לעלים משום שלצופה בעץ האתרוג, ירוק העד, קשה להבחין בגילם של העלים ולקבוע האם הם מאוחרים לפרי. שאלתו של ר"ת עשוייה לנבוע מכך שאולי הכיר זנים שונים שבהם הלבלוב והפריחה מתרחשים בו זמנית או שהתיחס לפרי המפותח ולא לחנטה.

תמיכה משמעותית לזיהוי התפוח עם תפוח העץ נמצא בשיר השירים רבה (וילנא) (פרשה ב ד"ה א [ג] כתפוח): "כתפוח בעצי היער ... רבי אחא ברבי זעירא אמר תרתי, אמר חדא התפוח הזה מוציא ניצו קודם לעליו, כך ישראל שבמצרים הקדימו אמנה לשמועה הדא הוא דכתיב (שמות ד') ויאמן העם וישמעו כי פקד ה'". אם הקדמת הפרי עצמו לליבלוב איננה חד משמעית הרי שהקדמת הפריחה ("מוציא ניצו") איננה נתונה לספקות.
 

        
תמונה 1.  תפוח עץ - צולם באיסרו חג שבועות תשע"ב

 
   תמונה 2. תפוח עץ - עם הופעת העלים הפרי ניכר היטב
              ומסביבו שרידי האבקנים שנותרו לאחר החנטה.


גם בין הפוסקים המאוחרים נמצא כאלה המזהים את התפוח כמקובל היום. "... אמר אביי: השתא דאמרת סימנא מילתא היא. יהא איניש רגיל למחזי בריש שתא קרא כרתי סילקא ותמרי. מיכן נהגו בני צרפת לאכול בראש השנה תפוחים אדומים וכו' (מחזור ויטרי סימן שכג). "... ולפ"ז פשוט דעל מי שריית תפוחים [שקורין עפי"ל קווא"ס] (ביאור הלכה סימן רב), "מי תפוחים (שקורין עפי"ל טראנ"ק)" (שולחן ערוך הרב אורח חיים הלכות פסח סימן תעב), "ולפ"ז במדינתינו כל מיני תפוחים שקורין עפי"ל כולם מין אחד" (ערוך השולחן יורה דעה הלכות כלאי אילן סימן רצ"ה) (1).

זיהוי התפוח כ – Apple יאפשר לנו להבין היטב כמה מקורות בספרות חז"ל. המשנה בכלאים (פ"א מ"ד) מתייחסת לאפשרויות ההרכבה השונות: "ובאילן האגסים והקרסתומלין והפרישים והעוזרדים אינם כלאים זה בזה, התפוח והחזרד הפרסקים והשקדין והשיזפין והרימין אע"פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה". מוצאים אנו, א"כ שהתפוח דומה לחזרד המזוהה עם העץ עוזרר השייך אף הוא למשפחת הוורדניים. העוזרר נושא פירות קטנים דמויי תפוחים ולכן ניתן להבין בנקל מדוע נאמר עליהם שהם דומים לתפוחים (ראה בתמונות). האתרוג שונה לחלוטין מהתפוח וההרכבה ביניהם בלתי אפשרית וקשה להניח שהמשנה היתה אוסרת סוג זה של הרכבה. לגבי הרכבת תפוח ועוזרר מצאנו: "בתחום אריח היו מרכיבין תפוח על גבי אוזרד, מצאן תלמיד אחד אמר להם אסורין אתם הלכו וקצצום ובאו ושאלו ביבנה אמרו יפה אמר אותו תלמיד" (תוספתא מסכת כלאים (ליברמן) פרק א הלכה ג'). גירסה נוספת נמצאת בירושלמי (כלאים פרק א דף כז טור א ה"ד): "בתחום אריח היו מרכיבין תפוח על גבי חיזרר, ובא תלמיד אחד אמר להן אסורין אתם. הלכו וקצצום ובאו ושאלו ביבנה, אמר להן: יפה אמר התלמיד לא אמר אלא התפוח על גבי חיזרר הא חיזרר על גבי אגס לא? מה דהוה עובדא הוה עובדא". מוצאים אנו כאן שלושה מינים קרובים שניתן להרכיבם זה בזה ובוודאי שאין מקומו של האתרוג ביניהם.

עלי התפוח מגיבים לחום ויובש בהפניית עליהם כלפי מטה על מנת לצמצם את שטח העלווה החשוף לשמש ולכן בשעות אלו צל העץ מצומצם. כך נבין את מדרש שיר השירים (שם): "כתפוח בעצי היער, ר' הונא ורבי אחא בשם רבי יוסי בן זמרא מה התפוח הזה הכל בורחין ממנו בשעת השרב ולמה כן? לפי שאין לו צל לישב בצלו, כך ברחו אומות העולם משבת בצל הקב"ה ביום מתן תורה יכול אף ישראל כן? ת"ל בצלו חמדתי וישבתי וכו'".

כמה קוראים העלו בפני את הקושי בזיהוי ה"תפוח" כתפוח עץ משום שלדעתם פרי זה איננו ריחני במיוחד ולכן אזכורו במקורות כסמל לריח נעים לא מובן. בשיר השירים מצאנו "וריח אפך כתפוחים". בספרות חז"ל אנו מוצאים כמה התייחסויות לריחו הערב של התפוח. "כתפוח בעצי היער, למה נמשל הקדוש ברוך הוא לתפוח? לומר לך מה תפוח זה נראה לעין בלא כלום ויש בו טעם וריח, כך הקדוש ברוך הוא חכו ממתקים וכלו מחמדים וכו'" (שמות רבה, וילנא, בא, יז ב'). "מה תפוח זה את נותן בו איסר ואת מריח בו כמה ריחות, כך אמר להם משה לישראל אם מבקשין אתם להגאל בדבר קל אתם נגאלין וכו'" (שיר השירים רבה, וילנא, ב ב'). בגמרא במסכת תענית (כט ע"ב) נאמר: "ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כריח שדה של תפוחים". בהקשר זה יש להזכיר את דברי הרמב"ם שצוטטו לעיל המציין את התפוח כפרי שיש לברך עליו ברכת "שנתן ריח טוב בפירות וכו'". ייתכן ודבריו מבוססים על הכרות עם זני תפוחים שונים מהידועים לנו ו/או על המקורות שהיו לפניו.

כמענה לקושי הנ"ל ניתן להציע שתי חלופות: א. מנסיוני האישי אני יכול להעיד שלפרי התפוח ריח אופייני נעים המורגש היטב לאחר שנוגסים בו ואכן מיצוי תפוחים אף משמש כבושם. ייתכן גם שכוונת חלק מהמקורות איננה לריח הפרי אלא לריח הנישא באוויר במטעי תפוחים בעונת הפריחה. הבחירה בתפוחים כסמל עשוייה לנבוע מצרוף של ריחו הנעים עם מאפיינים חיוביים נוספים כמתיקות, מבנה הדור ופריחה מרהיבת עין. ב. לאלו הסבורים שריחו של התפוח אינו בולט ברמה המצדיקה להפוך אותו לסמל לתכונה זו ניתן להוסיף שהזנים הקיימים היום הם תוצרי ברירה במשך דורות רבים שבמהלכה ייתכן ואבדו תכונות מסויימות כמו ריח בולט.
 

      
 תמונה 3. עוזרר קוצני -  התפרחת  דומה לתפרחת התפוח    תמונה 4. עוזרר קוצני  - פרי    גודל  הפרי כ -20-30  מ"מ


הרחבה

מוצא התפוח

התפוח היה עץ הפרי החשוב ביותר באיזורים הקרים והממוזגים של העולם העתיק. באתרים ארכיאולוגיים שונים נמצאו שרידי תפוחים מתקופות קדומות כאשר, בישראל, הקדומה ביותר היא מהמאה העשירית לפנה"ס. עדויות מוצקות ראשונות על גידול התפוח כצמח תרבות והפצתו באגן הים התיכון מופיעות במקורות היווניים. אמנם לתפוח איזכורים רבים במקרא ובספרות חז"ל אך כנראה רק החל מהתקופה הרומית הוא תפס מקום חשוב בחקלאות בארץ ישראל. אולי ניתן ללמוד מהפסוק "כתפוח בעצי היער" על מוצאו של התפוח כצמח בר הגדל ביערות.

מחקרים שנעשו על יחסי הקרבה בין המינים גרמו לתהפוכות בהבנת מוצאו של התפוח התרבותי. מחקר שהתבסס על השוואת ד.נ.א שהופק מהכלורופלסטים (אברוני התא המבצעים פוטוסינתזה) ועל ניסויי הכלאה שלל את ההשערה שהייתה מקובלת שצמח האם העיקרי של התפוח התרבותי הוא Malus sieversii (תמונה 5) שמוצאו במרכז אסיה וגדל בהרי דרום קזחסטן, קירגיסטן, טג'יקסטן ומחוז Xinjiang בסין והציב במקומו את המין האירופי Malus sylvestris (תמונה 6) (European crab apple). מחקר זה הצביע על כך שקיימים פרטים מהמין Malus sylvestris שמוצאים בהם סמנים גנטיים שמקורם הוא עצי תרבות שהתפראו. מאוחר יותר הוצב המין האסיאתי Malus sieversii מחדש כאב המוצא העיקרי. מחקר גנטי נוסף מאוחר יותר אישר שגם ל - Malus sylvestris תרומה חשובה למטען הגנטי של התפוח התרבותי. המחקר מצא שחדירה שניונית של מינים אחרים מהסוג תפוח עיצבה במידה רבה את הגנום של התפוח התרבותי כאשרM. sylvestris הוא התורם השניוני החשוב ביותר. נמצא שהאוכלוסיות הנוכחיות של התפוח קרובות יותר מבחינה גנטית ל - M. sylvestris מאשר ל - M. sieversii. משמעות השם המדעי Malus sylvestris היא "תפוח יער" ומדובר במין קוצני המניב פירות קטנים ומרים בהשוואה למיני התרבות. למרות זאת בזנים טהורים יותר של התפוח התרבותי קיימת שליטה גנטית של M. sieversii. כך או כך אין זה מפתיע שאנו מוצאים זני תפוחים תרבותיים בעלי מאפיינים קרובים לשני המינים. 
 

      
תמונה 5. Malus sieversii        
צילום:  Agricultural Research Service 

 
   תמונה 6. Malus_sylvestris           צילם: H. Zell





 


(1) תודה למר שלמה שיינמן על לקט מקורות האחרונים.  



מקורות עיקריים:

י. פליקס, עצי פרי למיניהם, צמחי התנ"ך וחז"ל (עמ' 139-142).
י. פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה (עמ' 109).

 Coart E et al, 'Chloroplast diversity in the genus Malus: new insights into the relationship between the European wild apple (Malus sylvestris (L.) Mill.) and the domesticated apple (Malus domestica Borkh.)', Mol Ecol. 15(8), 2006, pp:2171-82.

D. Zohary and M. Hopf, Domestication of Plants in the Old World, third edition (Oxford: University Press, 2000), pp. 171-175

 

 

לעיון נוסף:

"עץ התפוח ומתן תורה" מאת "מחלקי המים".
"אין מחמיצין בתפוחים" בפורטל ה"דף היומי". על תפקידו של התפוח בתהליך ההחמצה.
ז. עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים, נוה צוף תש"ע, עמ' 224-227.
ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 173).

בפורטל "הדף היומי":
 
זני תפוחים במקורות - "אמר ליה ההוא מרבנן לרבא: תפוחים בכמה" (עירובין, כט ע"א).
על טעמו של התפוח – "לקהוייה זכר לתפוח וצריך לסמוכיה זכר לטיט" (פסחים, קטז ע"א).
על ריחו של התפוח - "כריח שדה של תפוחים" (תענית, כט ע"ב).
אפשרות השימוש בתפוחים להחמצה – "אין מחמיצין בתפוחים" (מנחות, נד ע"א). 


 


א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


 


כתב: ד"ר משה רענן     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

  1. יא סיון תש"פ 23:53 יישר כח. החכמתנו! | נעם כהן

    כשלמדתי את הדף היומי, ודובר על הקדמת הפרי לעלים בתפוח, הייתי בטוח שאמצא אצלך תשובה מפורטת מחכימה ומשיבת נפש. יישר כח. אני לא קורא את דבריך בעקביות, אך מידי פעם, אני נהנה ושמח במאמרים שופעי החכמה והידע שלך. חילך לאורייתא!

  2. יב סיון תש"פ 13:42 תודה רבה | משה רענן

    תודה רבה.
  3. כד אלול תש"פ 10:30 תודה שמלמד ומבאר בתחום המדעי | נדב

    ראיתי בהקשר של ראש השנה שקישרו את התפוח בדבש (פרי צדיק ראש השנה אות א') למדרש זה שפריו קודם לעליו. חיפשתי מקור מדעי שלא יצא ליגלוג חס ושלום מדברי חז"ל ח"ו אם אגיד הדברים. תודה רבה שמראה בדרך המדעית
  4. ד אדר תשפ"א 08:43 האם חבוש של הגמרא זה תפוח? | יעקב

    בהסרטה הזו רואים שארמים בני ימינו קוראים לתפוח חבוש, מה הביאור?

  5. ד אדר תשפ"א 16:45 לזיהוי החבוש | משה רענן

    מצ"ב לינק למאמר העוסק בזיהוי החבוש

  6. ד אדר תשפ"א 19:22 תודה רבה | יעקב

    אבל שם מובא שהרמב"ם קרא לחבוש תפוח אבל מה הביאור בהם שקוראים לתפוח חבוש? אפשר לקבוע שהם עמי הארץ?
  7. יב תשרי תשפ"ג 12:59 יש לי אולי "תירוץ" מחודש לקושי הזה בע"ה | אברהם אופנבכר

    הרי ידוע שבתנ"ך יש מינים של בעלי חיים וצמחים שאנו מפרידים ביניהם אבל הכתוב מכליל אותם יחד באותו שם, כמו הנשר שבתנ"ך כולל בוודאי את הנשר הידוע וגם את אוכל הנבלות. שמא כינו את שני הפירות האלה תפוח על שם המראה התפוח, וגם חז"ל לא ראו בעיה לדרוש מתפוח אחד על השני.

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר