|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
למה נמשלו ישראל לתפוח – תפוח תרבותי
"א"ר חמא ברבי חנינא: מאי דכתיב כתפוח בעצי היער וגו'? למה נמשלו ישראל לתפוח, לומר לך, מה תפוח זה פריו קודם לעליו, אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע" (שבת, פח ע"א).
|
 |
 |
|
|
תמונה 1. תפוח עץ - צולם באיסרו חג שבועות תשע"ב |
תמונה 2. תפוח עץ - עם הופעת העלים הפרי ניכר היטב ומסביבו שרידי האבקנים שנותרו לאחר החנטה. |
גם בין הפוסקים המאוחרים נמצא כאלה המזהים את התפוח כמקובל היום. "... אמר אביי: השתא דאמרת סימנא מילתא היא. יהא איניש רגיל למחזי בריש שתא קרא כרתי סילקא ותמרי. מיכן נהגו בני צרפת לאכול בראש השנה תפוחים אדומים וכו' (מחזור ויטרי סימן שכג). "... ולפ"ז פשוט דעל מי שריית תפוחים [שקורין עפי"ל קווא"ס] (ביאור הלכה סימן רב), "מי תפוחים (שקורין עפי"ל טראנ"ק)" (שולחן ערוך הרב אורח חיים הלכות פסח סימן תעב), "ולפ"ז במדינתינו כל מיני תפוחים שקורין עפי"ל כולם מין אחד" (ערוך השולחן יורה דעה הלכות כלאי אילן סימן רצ"ה) (1).
זיהוי התפוח כ – Apple יאפשר לנו להבין היטב כמה מקורות בספרות חז"ל. המשנה בכלאים (פ"א מ"ד) מתייחסת לאפשרויות ההרכבה השונות: "ובאילן האגסים והקרסתומלין והפרישים והעוזרדים אינם כלאים זה בזה, התפוח והחזרד הפרסקים והשקדין והשיזפין והרימין אע"פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה". מוצאים אנו, א"כ שהתפוח דומה לחזרד המזוהה עם העץ עוזרר השייך אף הוא למשפחת הוורדניים. העוזרר נושא פירות קטנים דמויי תפוחים ולכן ניתן להבין בנקל מדוע נאמר עליהם שהם דומים לתפוחים (ראה בתמונות). האתרוג שונה לחלוטין מהתפוח וההרכבה ביניהם בלתי אפשרית וקשה להניח שהמשנה היתה אוסרת סוג זה של הרכבה. לגבי הרכבת תפוח ועוזרר מצאנו: "בתחום אריח היו מרכיבין תפוח על גבי אוזרד, מצאן תלמיד אחד אמר להם אסורין אתם הלכו וקצצום ובאו ושאלו ביבנה אמרו יפה אמר אותו תלמיד" (תוספתא מסכת כלאים (ליברמן) פרק א הלכה ג'). גירסה נוספת נמצאת בירושלמי (כלאים פרק א דף כז טור א ה"ד): "בתחום אריח היו מרכיבין תפוח על גבי חיזרר, ובא תלמיד אחד אמר להן אסורין אתם. הלכו וקצצום ובאו ושאלו ביבנה, אמר להן: יפה אמר התלמיד לא אמר אלא התפוח על גבי חיזרר הא חיזרר על גבי אגס לא? מה דהוה עובדא הוה עובדא". מוצאים אנו כאן שלושה מינים קרובים שניתן להרכיבם זה בזה ובוודאי שאין מקומו של האתרוג ביניהם.
עלי התפוח מגיבים לחום ויובש בהפניית עליהם כלפי מטה על מנת לצמצם את שטח העלווה החשוף לשמש ולכן בשעות אלו צל העץ מצומצם. כך נבין את מדרש שיר השירים (שם): "כתפוח בעצי היער, ר' הונא ורבי אחא בשם רבי יוסי בן זמרא מה התפוח הזה הכל בורחין ממנו בשעת השרב ולמה כן? לפי שאין לו צל לישב בצלו, כך ברחו אומות העולם משבת בצל הקב"ה ביום מתן תורה יכול אף ישראל כן? ת"ל בצלו חמדתי וישבתי וכו'".
כמה קוראים העלו בפני את הקושי בזיהוי ה"תפוח" כתפוח עץ משום שלדעתם פרי זה איננו ריחני במיוחד ולכן אזכורו במקורות כסמל לריח נעים לא מובן. בשיר השירים מצאנו "וריח אפך כתפוחים". בספרות חז"ל אנו מוצאים כמה התייחסויות לריחו הערב של התפוח. "כתפוח בעצי היער, למה נמשל הקדוש ברוך הוא לתפוח? לומר לך מה תפוח זה נראה לעין בלא כלום ויש בו טעם וריח, כך הקדוש ברוך הוא חכו ממתקים וכלו מחמדים וכו'" (שמות רבה, וילנא, בא, יז ב'). "מה תפוח זה את נותן בו איסר ואת מריח בו כמה ריחות, כך אמר להם משה לישראל אם מבקשין אתם להגאל בדבר קל אתם נגאלין וכו'" (שיר השירים רבה, וילנא, ב ב'). בגמרא במסכת תענית (כט ע"ב) נאמר: "ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כריח שדה של תפוחים". בהקשר זה יש להזכיר את דברי הרמב"ם שצוטטו לעיל המציין את התפוח כפרי שיש לברך עליו ברכת "שנתן ריח טוב בפירות וכו'". ייתכן ודבריו מבוססים על הכרות עם זני תפוחים שונים מהידועים לנו ו/או על המקורות שהיו לפניו.
כמענה לקושי הנ"ל ניתן להציע שתי חלופות: א. מנסיוני האישי אני יכול להעיד שלפרי התפוח ריח אופייני נעים המורגש היטב לאחר שנוגסים בו ואכן מיצוי תפוחים אף משמש כבושם. ייתכן גם שכוונת חלק מהמקורות איננה לריח הפרי אלא לריח הנישא באוויר במטעי תפוחים בעונת הפריחה. הבחירה בתפוחים כסמל עשוייה לנבוע מצרוף של ריחו הנעים עם מאפיינים חיוביים נוספים כמתיקות, מבנה הדור ופריחה מרהיבת עין. ב. לאלו הסבורים שריחו של התפוח אינו בולט ברמה המצדיקה להפוך אותו לסמל לתכונה זו ניתן להוסיף שהזנים הקיימים היום הם תוצרי ברירה במשך דורות רבים שבמהלכה ייתכן ואבדו תכונות מסויימות כמו ריח בולט.
 |
 |
|
| תמונה 3. עוזרר קוצני - התפרחת דומה לתפרחת התפוח | תמונה 4. עוזרר קוצני - פרי גודל הפרי כ -20-30 מ"מ |
הרחבה
מוצא התפוח
התפוח היה עץ הפרי החשוב ביותר באיזורים הקרים והממוזגים של העולם העתיק. באתרים ארכיאולוגיים שונים נמצאו שרידי תפוחים מתקופות קדומות כאשר, בישראל, הקדומה ביותר היא מהמאה העשירית לפנה"ס. עדויות מוצקות ראשונות על גידול התפוח כצמח תרבות והפצתו באגן הים התיכון מופיעות במקורות היווניים. אמנם לתפוח איזכורים רבים במקרא ובספרות חז"ל אך כנראה רק החל מהתקופה הרומית הוא תפס מקום חשוב בחקלאות בארץ ישראל. אולי ניתן ללמוד מהפסוק "כתפוח בעצי היער" על מוצאו של התפוח כצמח בר הגדל ביערות.
מחקרים שנעשו על יחסי הקרבה בין המינים גרמו לתהפוכות בהבנת מוצאו של התפוח התרבותי. מחקר שהתבסס על השוואת ד.נ.א שהופק מהכלורופלסטים (אברוני התא המבצעים פוטוסינתזה) ועל ניסויי הכלאה שלל את ההשערה שהייתה מקובלת שצמח האם העיקרי של התפוח התרבותי הוא Malus sieversii (תמונה 5) שמוצאו במרכז אסיה וגדל בהרי דרום קזחסטן, קירגיסטן, טג'יקסטן ומחוז Xinjiang בסין והציב במקומו את המין האירופי Malus sylvestris (תמונה 6) (European crab apple). מחקר זה הצביע על כך שקיימים פרטים מהמין Malus sylvestris שמוצאים בהם סמנים גנטיים שמקורם הוא עצי תרבות שהתפראו. מאוחר יותר הוצב המין האסיאתי Malus sieversii מחדש כאב המוצא העיקרי. מחקר גנטי נוסף מאוחר יותר אישר שגם ל - Malus sylvestris תרומה חשובה למטען הגנטי של התפוח התרבותי. המחקר מצא שחדירה שניונית של מינים אחרים מהסוג תפוח עיצבה במידה רבה את הגנום של התפוח התרבותי כאשרM. sylvestris הוא התורם השניוני החשוב ביותר. נמצא שהאוכלוסיות הנוכחיות של התפוח קרובות יותר מבחינה גנטית ל - M. sylvestris מאשר ל - M. sieversii. משמעות השם המדעי Malus sylvestris היא "תפוח יער" ומדובר במין קוצני המניב פירות קטנים ומרים בהשוואה למיני התרבות. למרות זאת בזנים טהורים יותר של התפוח התרבותי קיימת שליטה גנטית של M. sieversii. כך או כך אין זה מפתיע שאנו מוצאים זני תפוחים תרבותיים בעלי מאפיינים קרובים לשני המינים.
 |
 |
|
|
תמונה 5. Malus sieversii צילום: Agricultural Research Service |
תמונה 6. Malus_sylvestris צילם: H. Zell |
(1) תודה למר שלמה שיינמן על לקט מקורות האחרונים.
מקורות עיקריים:
י. פליקס, עצי פרי למיניהם, צמחי התנ"ך וחז"ל (עמ' 139-142).
י. פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה (עמ' 109).
Coart E et al, 'Chloroplast diversity in the genus Malus: new insights into the relationship between the European wild apple (Malus sylvestris (L.) Mill.) and the domesticated apple (Malus domestica Borkh.)', Mol Ecol. 15(8), 2006, pp:2171-82.
D. Zohary and M. Hopf, Domestication of Plants in the Old World, third edition (Oxford: University Press, 2000), pp. 171-175
לעיון נוסף:
"עץ התפוח ומתן תורה" מאת "מחלקי המים".
"אין מחמיצין בתפוחים" בפורטל ה"דף היומי". על תפקידו של התפוח בתהליך ההחמצה.
ז. עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים, נוה צוף תש"ע, עמ' 224-227.
ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 173).
בפורטל "הדף היומי":
זני תפוחים במקורות - "אמר ליה ההוא מרבנן לרבא: תפוחים בכמה" (עירובין, כט ע"א).
על טעמו של התפוח – "לקהוייה זכר לתפוח וצריך לסמוכיה זכר לטיט" (פסחים, קטז ע"א).
על ריחו של התפוח - "כריח שדה של תפוחים" (תענית, כט ע"ב).
אפשרות השימוש בתפוחים להחמצה – "אין מחמיצין בתפוחים" (מנחות, נד ע"א).
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.