טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
כריח שדה של תפוחים – תפוח תרבותי
"לתת לכם אחרית ותקוה, אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: אלו דקלים וכלי פשתן. ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כריח שדה של תפוחים" (תענית, כט ע"ב).
שם עברי: תפוח תרבותי שם באנגלית: Apple שם מדעי: Malus domestica
שם נרדף במקורות: תפוחא שמות בשפות אחרות: ערבית - תפאח
נושא מרכזי: על ריחו של התפוח
על ריחו הערב של התפוח אנו לומדים מפסוק בשיר השירים "וריח אפך כתפוחים". בספרות חז"ל אנו מוצאים כמה התייחסויות לריחו של התפוח. "כתפוח בעצי היער, למה נמשל הקדוש ברוך הוא לתפוח? לומר לך מה תפוח זה נראה לעין בלא כלום ויש בו טעם וריח, כך הקדוש ברוך הוא חכו ממתקים וכלו מחמדים וכו'" (שמות רבה, וילנא, בא, יז ב'). "מה תפוח זה את נותן בו איסר ואת מריח בו כמה ריחות, כך אמר להם משה לישראל אם מבקשין אתם להגאל בדבר קל אתם נגאלין וכו'" (שיר השירים רבה, וילנא, ב ב'). בגמרא במסכת תענית (כט ע"ב) נאמר: "ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כריח שדה של תפוחים". בהקשר זה יש להזכיר את דברי הרמב"ם שצוטטו לעיל המציין את התפוח כפרי שיש לברך עליו ברכת "שנתן ריח טוב בפירות וכו'". ייתכן ודבריו מבוססים על הכרות עם זני תפוחים שונים מהידועים לנו ו/או על המקורות שהיו לפניו.
היו שהעירו שהתפוח לא מצטיין בריח מיוחד ולכן תמהו על השימוש בו כסמל לתכונה זו. כמענה לשאלתם ניתן להציע שתי חלופות: א. מנסיוני האישי אני יכול להעיד שלפרי התפוח ריח אופייני נעים המורגש היטב לאחר שנוגסים בו ואכן מיצוי תפוחים אף משמש כבושם. ייתכן גם שכוונת חלק מהמקורות איננה לריח הפרי אלא לריח הנישא באוויר במטעי תפוחים בעונת הפריחה. הבחירה בתפוחים כסמל עשוייה לנבוע מצרוף של ריחו הנעים עם מאפיינים חיוביים נוספים כמתיקות, מבנה הדור ופריחה מרהיבת עין. ב. לאלו הסבורים שריחו של התפוח אינו בולט ברמה המצדיקה להפוך אותו לסמל לתכונה זו ניתן להוסיף שהזנים הקיימים היום הם תוצרי ברירה במשך דורות רבים שבמהלכה ייתכן ואבדו תכונות מסויימות כמו ריח בולט.
ראו עוד במאמר "למה נמשלו ישראל לתפוח". לקריאה הקש כאן.
 |
|
 |
|
תמונה 1. תפוח עץ - צולם באיסרו חג שבועות תשע"ב |
|
תמונה 2. תפוח עץ - עם הופעת העלים הפרי ניכר היטב |
 |
|
 |
|
תמונה 3. עוזרר קוצני - התפרחת דומה לתפרחת התפוח |
|
תמונה 4. עוזרר קוצני - פרי גודל הפרי כ -20-30 מ"מ |
מקורות עיקריים:
י. פליקס, עצי פרי למיניהם, צמחי התנ"ך וחז"ל (עמ' 139-142).
י. פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה (עמ' 109).
Coart E et al, 'Chloroplast diversity in the genus Malus: new insights into the relationship between the European wild apple (Malus sylvestris (L.) Mill.) and the domesticated apple (Malus domestica Borkh.)', Mol Ecol. 15(8), 2006, pp:2171-82.
לעיון נוסף:
"עץ התפוח ומתן תורה" מאת "מחלקי המים".
ז. עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים, נוה צוף תש"ע, עמ' 224-227.
ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 173).
בפורטל "הדף היומי":
הקדמת הפרי לעלים בתפוח - "למה נמשלו ישראל לתפוח" (שבת, פח ע"א).
זני תפוחים במקורות - "אמר ליה ההוא מרבנן לרבא: תפוחים בכמה" (עירובין, כט ע"א).
על טעמו של התפוח – "לקהוייה זכר לתפוח וצריך לסמוכיה זכר לטיט" (פסחים, קטז ע"א).
אפשרות השימוש בתפוחים להחמצה – "אין מחמיצין בתפוחים" (מנחות, נד ע"א).
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
