var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1341;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1341","0","קושיות בעניין הסיפור על איסור גיורא","15/01/10 13:13","כט טבת","תש&quot;ע","13:13","דוד כוכב","&quot;איסור גיורא הוה ליה תריסר אלפי זוזי בי רבא. רב מרי בריה, הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה הואי, ובי רב הוה. אמר רבא: היכי ניקנינהו רב מרי להני זוזי? אי בירושה - לאו בר ירושה הוא; אי במתנה - מתנת שכיב מרע כירושה שויוה רבנן, כל היכא דאיתיה בירושה איתיה במתנה, כל היכא דליתיה בירושה ליתיה במתנה; אי במשיכה - ליתנהו גביה; אי בחליפין - אין מטבע נקנה בחליפין; אי אגב קרקע - לית ליה ארעא; אי במעמד שלשתן - אי שלח לי לא אזילנא. מתקיף לה רב איקא בריה דרב אמי: אמאי? ולודי איסור דהלין זוזי דרב מרי נינהו, וליקנינהו באודיתא! אדהכי נפק אודיתא מבי איסור. איקפד רבא, אמר: קא מגמרי טענתא לאינשי ומפסדי לי&quot;.<br /><br />וקשה:<br />א. קי&quot;ל מהגר&quot;א שכל אמורא המוזכר בש&quot;ס היה ראוי להחיות מתים וכ&quot;כ בליקוטי הלכות הלכות קדושין הלכה ג, וכאמרם במסכת עבודה זרה דף י: , אם כן מה ראה אמורא קדוש כרבא לחמוד כביכול את ממונו של איסור גיורא, ועוד שהקפיד כשמנעו ממנו את הדבר?<br />ב. למה ציינו שרב מרי בי רב הוה כלומר לומד בישיבה? הרי אין הפירוש שלא יכל לבא שהרי אמר רבא: &quot;אי במעמד שלשתן - אי שלח לי לא אזילנא&quot; משמע שרב מרי יכל לבא.<br />ג. למה נתאמץ איסור גיורא להנחיל את בנו והרי באמת אינו נחשב לבנו על פי דין.","125","","5216","True","True","False","","2308","77.126.146.125","0","0","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("1342","1341","המשך","15/01/10 13:14","כט טבת","תש&quot;ע","13:14","דוד כוכב","אלא שאמרו במסכת כתובות דף פה: <br />&quot;אתו שני טוביה, שכן ותלמיד חכם - תלמיד חכם קודם, קרוב ות&quot;ח - ת&quot;ח קודם&quot;.<br />ופירש&quot;י:<br />&quot;ת&quot;ח קודם - דמסתמא אדם מצדיק מעשיו לזכות בשעת מיתה דאמר מר (ברכות לד: ) כל הנביאים לא נתנבאו אלא למהנה תלמידי חכמים מנכסיו&quot;.<br />הרי שזכות לנשמת הנפטר שממונו ינתן להנאת תלמידי חכמים, ובדאי שכך הוא כשאין לו יורש. סימן לדבר (במדבר ה, ח) וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן.<br />ואין כהן אלא תלמיד חכם, ככתוב (מלאכי ב, ז) כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָקוֹת הוּא:<br />וכוונת רבא היתה לזַכות את נשמת המת, מה גם איסור עצמו חפץ בכך בתחילה, שאם לא כן למה הפקיד מעותיו דוקא אצלו.<br />ואילו איסור גיורא, אף שרב מרי לא היה בנו על פי דין, מכל מקום אמרו במסכת סנהדרין דף יט: <br />&quot;אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל המלמד בן חבירו תורה - מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו, שנאמר (במדבר ג') ואלה תולדת אהרן ומשה, וכתיב ואלה שמות בני אהרן, לומר לך: אהרן ילד ומשה לימד, לפיכך נקראו על שמו.<br />וכיון שאיסור ששלח את מרי ללמוד כבר נקרא בנו&quot;.<br />ובמסכת סנהדרין דף צט: <br />&quot;אמר ריש לקיש: כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו, שנאמר (בראשית י&quot;ב) ואת הנפש אשר עשו בחרן. רבי אלעזר אומר: כאילו עשאן לדברי תורה, שנאמר (דברים כ&quot;ט) ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אתם. רבא אמר: כאילו עשאו לעצמו, שנאמר ועשיתם אתם אל תקרי אתם אלא אתם.<br />לריש לקיש נקרא בנו כנ&quot;ל, ולרבא הפירוש שמתקיים בו כעין &quot;יורש כרעיה דאבוה הוא&quot; (מסכת עירובין דף ע: ) וכאילו הוא עצמו קיים אחר מותו.<br />ובמסכת בבא מציעא דף פה. <br />&quot;אמר רב יהודה אמר רב, ואמרי לה אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, ואמרי לה אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל המלמד את בן חבירו תורה זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר (ירמיהו ט&quot;ו) אם תשוב ואשיבך לפני תעמד&quot;.<br />שכמו כן קי&quot;ל שבן כזה אומר על אביו קדיש, שבן כזה מזכה אביו ומעלה נשמתו. <br />וחפץ איסור בכך רק משום שרמי היה בי רב כלומר תלמיד חכמים, וגם הוא טוביה - תלמיד חכם.<br />ואילו רבא סבר שלענין זה תלמיד במקום הרב אינו כלום, ובדומה לשיטתו במסכת בבא מציעא דף צז. <br />&quot;אמרו ליה רבנן לרבא: שאיל לן מר! אקפיד, אמר להו: לאפקועי ממונאי קא בעיתו? אדרבה, אתון שאילתון לי. דאילו אנא מצי אישתמוטי לכו ממסכתא למסכתא, אתון לא מציתו לאישתמוטי. ולא היא, איהו שאיל להו ביומא דכלה, אינהו שאילו ליה בשאר יומי&quot;.<br />גם שם הקפיד רבא וסבר שהרב עיקר והתלמיד טפל. ואיסור סבר כרבנן שהתלמיד עיקר.<br /><br />גם י&quot;ל שרבא כשיטתו במסכת חולין דף קלג.<br />אך יש לחלק ששם מדובר רק בחיבוב מצות תרומה, והקפידה על רבא היתה רק בחסרון בקנין התרומה.","125","","5216","True","True","False","","259","77.126.146.125","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50583","1341","איסור היה מאפיונר חוטף נשים (אולי...)","21/06/17 08:50","כז סיון","תשע&quot;ז","08:50","אברם העברי","אודה שלא התעמקתי יותר מדי והריני כאחרון התלמידים מאחורי התנור בביהמ&quot;ד, אבל נראה לי שהכל תלוי בדברי הרשב&quot;ם: &quot;...והיא מבנות שמואל שנשבו כדאיתא בכתובות (כג.)&quot; <br />כלומר, איסור הזה היה מאפיונר שחטף נשים למטרות זדוניות, והכסף העצום שהיה לו היה מעין &quot;הלבנת הון&quot; – לכן אולי רבא ראה לנכון &quot;לרשת&quot; את הכסף לעצמו.","432","","2502","True","True","False","","128","5.22.134.206","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50642","1341","נוסח משופר","21/06/17 22:30","כז סיון","תשע&quot;ז","22:30","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=39382'>בקישור זה</a>.","125","","2502","True","True","False","","179","212.76.106.88","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50581","1342","סיבת ההקפדה של רבא","21/06/17 08:25","כז סיון","תשע&quot;ז","08:25","מרדכי הלוי","יישר כח לרב דוד כוכב על הסברו.<br /><br />אבל ראה מאירי במקום  שמפרש שמלכתחילה לא התכוון רבא לזכות במעות לעצמו, אלא שרצה לתת אותן לרב מרי משום שרוח חכמים נוחה הימנו (עיין תוספות במקום ד&quot;ה מגמרי, ועוד ראשונים).<br /><br />ואולי אפשר לומר שטענתו של רבא הייתה שאם כסף זה מגיע לו על פי דין (על הצד שאין רוח חכמים נוחה הימנו בתוספות הנ&quot;ל), אין הוא מוכן לוותר על זכות זו. כעין מה שמצאנו ביעקב אבינו שחזר על פכים קטנים, מכאן לצדיקים שממונם חביב עליהן יותר מגופן, לפי שאין פושטין ידיהן בגזל (מדרש שכל טוב)","640","","2502","True","True","False","","146","95.86.121.140","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50587","50581","כדאי לראות גם דברי החזו&quot;א במקום","21/06/17 09:05","כז סיון","תשע&quot;ז","09:05","אבי גרינבלט","","539","gif","2502","False","True","False","","161","2.53.163.152","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א","0-gif"),new Message("50601","50583","חזר בתשובה והתגייר","21/06/17 12:14","כז סיון","תשע&quot;ז","12:14","אור חדש","אומנם ייתכן לבאר בדרכך בצירוף דברי החזו&quot;א שהובאו לעיל עפ&quot;י מה שביארתי <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?Id=37627'>כאן</a> עפ&quot;י האג&quot;מ שיש מחל' תנאים אם חייב הגוי לתקן לאחר גיורו דברים שקלקל נגד השכל בהיותו גוי.<br />יש מ&quot;ד שהינו כתינוק שנולד וכל עברו הרע נמחק, ומסתבר שכך סבר איסור ולכן שמר הממון המלוכלך לעצמו<br />ויש מ&quot;ד שבעניינים כאלה חייב לתקן ונראה שכך סבר רבא ולכן רצה כהצעת החזו&quot;א למסור ממונו לרווחת הציבור ובכך לתקן מעשי איסור","458","","2502","True","True","False","","164","213.151.55.19","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50663","50583","איסור היה איש עסקים וחכמים לא נרתעו ממנו","22/06/17 18:48","כח סיון","תשע&quot;ז","18:48","Almuaddib","הרי למדנו בב&quot;מ:<br /><br />&quot;איסור ורב ספרא עביד עיסקא בהדי הדדי...&quot;<br /><br />עולה בדעתך שרב ספרא היה עושה שותפות עם אדם שמנודה מהציבור?","107","","2501","True","True","False","","260","82.81.160.69","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50599","50587","צריך זהירות גדולה","21/06/17 12:06","כז סיון","תשע&quot;ז","12:06","אור חדש","להצדיק גזל ע&quot;י פלפול בהחלט ניתן בהרבה דרכים ומי שקצת בקיא תמיד יוכל למצוא סברא למה ממון אחרים מותר לו ואף יצליח להפוך זאת ללכתחילה ובמיוחד כאשר נוגע בדבר לעצמו כמפורסם.<br />לכן חשיבות יתרה יש לא לעקם השכל כדי שיצדיק מעשה רשע.<br />ולכן אין לקבל גם בדברי גדולי עולם דברים שניתן ללמוד מהם הצדקות למעשה לא הגון ומצווה ליישב דבריהם שלא יסתרו המוסר הישר. (יישוב אפשרי לדברי החזו&quot;א הצעתי למטה)<br />ההסבר המסתבר אם כן למעשה דידן הינו שרצה רבא להשתמש במעשה שבא לידו רק כאמצעי להמחשת דיני הירושה של גר בפני תלמידיו ולכן החל לדון בפניהם בצדדי העניין כדיון תאורטי בלבד.<br />הבעיה היא שבסוף הקפיד על מי שחידש האפשרות של רב מרי לזכות בממונו ובכך <b>הפסידו </b>וזה לא מובן לפי הסבר זה.<br />לכן נקבל התרוץ של המאירי שרצה למסור הממון למרי בעצמו ולקיים בכך המצווה וזאת הפסיד כעת.","458","","2502","True","True","False","","208","213.151.55.19","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50600","50599","דברי החזון איש הם לא &quot;עיקום השכל&quot; !!","21/06/17 12:13","כז סיון","תשע&quot;ז","12:13","אבי גרינבלט","","539","","2502","False","True","False","","125","2.53.163.152","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50620","50599","אתה טוען שרבא גזלן, כשהתורה אמרה שאינו?!","21/06/17 21:16","כז סיון","תשע&quot;ז","21:16","דוד כוכב","<span class='green'>להצדיק גזל ע&quot;י פלפול בהחלט ניתן בהרבה דרכים ומי שקצת בקיא תמיד יוכל למצוא סברא למה ממון אחרים מותר לו.</span><br /><br />האמוראים עוסקים בבירור ההלכה על פי התורה.<br />איך הכנסת לכאן, גזל וגילוי פנים בתורה שלא כהלכה?!<br /><br />אין אף חולק על כך שאילולא האודיתא שנעשתה לבסוף, היה הכסף הפקר ומותר לרבא לכתחילה לאחר מות הגר ללא שום נדנוד והוה אמינא לאבק גזל. לא תחושות לא הרגלים ולא הרחוב קובעים ערכים, אלא ההלכה.","125","","2502","True","True","False","","255","212.76.106.88","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50621","50599","עיין יוסף דעת","21/06/17 21:18","כז סיון","תשע&quot;ז","21:18","שמואל דוד","בשם רב מאיר מזוז שליט&quot;א","595","","2502","True","True","False","","179","174.200.15.251","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50602","50600","ראה השלמה שהוספתי למטה","21/06/17 12:16","כז סיון","תשע&quot;ז","12:16","אור חדש","בלא תוספת זו דברי החזו&quot;א רק באו כתרוץ למעשה מקולקל ואין בהם הסבר למה עשה זאת רבא לכתחילה","458","","2502","True","True","False","","150","213.151.55.19","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50603","50602","עדיף למחוק את מה שראוי היה שלא לכתוב","21/06/17 12:17","כז סיון","תשע&quot;ז","12:17","אבי גרינבלט","&quot;ולכן אין לקבל גם בדברי גדולי עולם וכו'&quot; , היכן הענווה בפניהם ?<br />מותר לחלוק כי זו דרכה של תורה , אבל בדרך מעודנת בודאי מקוטננו למול ענקים.","539","","2502","True","True","False","","133","2.53.163.152","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50605","50603","למה קשים דבריו כפי שהם","21/06/17 12:33","כז סיון","תשע&quot;ז","12:33","אור חדש","אילו היה סובר רבא שיש לחייב את איסור למסור את ממונו לפרנסת עניים יכול היה לעשות זאת כאב&quot;ד שיש להם סמכות לכפות על הצדקה לפי אומד דעתם את עושרו של כל אדם.<br />אלא שידע רבא שדרך זו חסומה בפניו ולכן הקפיד שלא עלתה בידו לתפוס הממון.<br />ולכן חוזרת השאלה- אם לא היה מוצדק לכפות את איסור ובנו לתרום סכום גדול כזה לצדקה למה רצה לעשות זאת בדרך עקיפה?","458","","2502","True","True","False","","139","213.151.55.19","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50622","50603","אני מצטרף","21/06/17 21:19","כז סיון","תשע&quot;ז","21:19","שמואל דוד","","595","","2502","False","True","False","","152","174.200.15.251","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50606","50605","המקרה קשה להבנה ואין ע&quot;ז מחלוקת","21/06/17 12:37","כז סיון","תשע&quot;ז","12:37","אבי גרינבלט","אלא שעסקינן כאן בגדולי עולם שלא ברור אם אנחנו בכלל מבינים במעשיהם ובודאי ממרחק השנים והשוני בהנהגות , צורת חשיבה וכו'.<br />בודאי שראוי לשאול ולעמוד על הדברים.<br />ומה עם העצה היעוצה שלמעשה כרוכה משינוי האמת שהרי מה שאיסור &quot;הודה&quot; לא היה אמת ?<br />מתוך הקשיים הללו , עלו הסברים של המאירי התוס' (!!) והחזו&quot;א .","539","","2502","True","True","False","","189","2.53.163.152","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50607","50606","אדרבה","21/06/17 12:44","כז סיון","תשע&quot;ז","12:44","אור חדש","לכן חשוב מאד לא לקבל שום פירוש שעלול להשמע ממנו שאנו מבינים שיש הצדקה לקחת ממון אחרים לעצמנו בשביל 'מטרה חשובה'<br /><br />זה גם חוטא להבנת המעשה בגמרא גם מחטיא המפרש ובעיקר החומרה היא שזה עלול לגרום ללומד להתיר לעצמו איסורי גזל בהסתמכו על הבנתו בפירושי הראשונים והאחרונים שטרחו ליישב עניין תמוה כשלעצמו.<br /><br />לכן העצה היא<br />לברוח מכל פירוש שגורם לך לחשוב שיש הצדקה למעשה שחשבת אותו ללא מוסרי ולא משנה מי אמר לך את הפירוש","458","","2502","True","True","False","","164","213.151.55.19","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50611","50607","לענ&quot;ד, רבא מעולם לא התכוון לזכות בכסף","21/06/17 18:27","כז סיון","תשע&quot;ז","18:27","Almuaddib","ראשית יש לזכור כי רבא, כידוע, היה עשיר.<br /><br />שנית, הבה לא נשכח כי את דבריו הוא אומר בפני כל הנמצאים בבית המדרש. וכי לו היה מתכוון לזכות בכספו של איסור הגר - שלא כרצונו של איסור - היה נותן פומבי לדבר?<br /><br />לעניות דעתי, רבא ניצל את השמועה שהגיעה לבית המדרש, כדי לחדד בפני הלומדים את סוגיית הירושה וצוואת השכיב מרע, וברצותו למשוך את לב השומעים - מינף את המקרה שקרה.<br /><br />אלא שאז יצאו הדברים, ואיסור עשה אודיתא, ועל כך הצטער רבא - על שציער את איסור הגר בשעותי האחרונות. הוא רצה ללמד תורה, ומכך שהיה מי שהוציא את הדברים, גרם רבא - בלא רצון או ידיעה - צער לשכיב מרע - ועל כך הצטער.","107","","2502","True","True","False","","271","82.81.160.69","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50613","50611","מסכים עם הרוב","21/06/17 18:31","כז סיון","תשע&quot;ז","18:31","אור חדש","הבעיה שהקפיד על ש'מפסדי לי'<br />וקשה להכניס בכך את טענתך שהקפיד על ש'ציערו את איסור'<br />וראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?Id=50599'>כאן</a> תרוץ המאירי","458","","2502","True","True","False","","166","213.151.55.19","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50624","50620","היכן בדיוק טענתי זאת?!?","21/06/17 21:20","כז סיון","תשע&quot;ז","21:20","אור חדש","המילה גזל נאמרה בכללי כהערה על תופעה שלילית שראיתי כאן.<br />בנד&quot;ד הבעיה אינה גזל במובן הפורמאלי כמובן.<br />עם זאת ראה תוס' (הארוך מאד) בשאלה עד כמה המעשה המתואר כאן לא היה פשוט כלל <b>להלכה</b><br />אבהיר יותר- לא הערתי על ההלכה ועל מעשהו של רבא עצמו חלילה אלא על הנסיון להצדיק מעשה שנראה כעוול בתרוצים דחוקים רק בגלל שמדובר ברבא שכביכול בא לעשות עוול זה<br />על זה הערתי שיותר חמור לגרום לשכלנו לחשוב שעוול אינו עוול מאשר לא להבין את מעשיו של רבא","458","","2502","True","True","False","","135","213.151.55.19","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50632","50621","מה כתב שם?","21/06/17 21:31","כז סיון","תשע&quot;ז","21:31","אור חדש","","458","","2502","False","True","False","","119","213.151.55.19","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50635","50624","אתה שב על טענתך זו","21/06/17 21:39","כז סיון","תשע&quot;ז","21:39","דוד כוכב","<span class='green'>מעשה שנראה כעוול... שמדובר ברבא</span><br /><br />אין שום עוול ולא נראה כעוול ולא גזל, לא פורמאלי ולא בלתי פורמאלי, בזכיה מהפקר.<br /><br />אמנם רב ספרא בחסידותו היחידנית לא חזר בו מלקיים את מחשבתו למכור בסכום מסויים. זה לא אומר שרצונו של איסור לתת מתנה כבר מקנה אותה. הצדיקים, כגון אברהם אבינו, אינם נמנעים מלרכוש ממון רב בדרכים ישרות.","125","","2502","True","True","False","","193","212.76.106.88","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50645","50624","&quot;תירוצים דחוקים&quot;....","21/06/17 22:48","כז סיון","תשע&quot;ז","22:48","אבי גרינבלט","&quot;וזה היה בעיני הדיוט כנוטה (רבא) אחר הבצע&quot; , ציטוט מהחזו&quot;א &quot;הדחוק&quot;.","539","","2502","True","True","False","","155","95.86.72.27","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50633","50632","יוסף דעת","21/06/17 21:36","כז סיון","תשע&quot;ז","21:36","שמואל דוד","","595","png","2502","False","True","False","","213","174.200.15.251","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א","0-png"),new Message("50634","50632","[ללא נושא]","21/06/17 21:37","כז סיון","תשע&quot;ז","21:37","שמואל דוד","","595","","2502","False","True","False","","167","174.200.15.251","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50637","50633","יישר כח גדול","21/06/17 21:44","כז סיון","תשע&quot;ז","21:44","אור חדש","אכן צריך לזכור שיש בדברי האמוראים גם דברי אירוניה ציניות צחוק וכד'.<br /><br />יש כלל מפורסם שאם כותבים משהו ללא תוספת של רגשן (סמיילי) יש לצפות שיובן אחרת מכוונת הכותב<br /><br />נראה שכך ארע גם לרבא","458","","2502","True","True","False","","140","213.151.55.19","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50636","50635","דעתי על הסברים כאלה כתבתי לעיל","21/06/17 21:42","כז סיון","תשע&quot;ז","21:42","אור חדש","","458","","2502","False","True","False","","108","213.151.55.19","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50659","50635","דומה אתה כמי שחי מחוץ לעולם של בני אדם","22/06/17 14:14","כח סיון","תשע&quot;ז","14:14","Almuaddib","בעולם של בני אדם, ברור שאדם רוצה להוריש את רכושו לבנו, אף אם - מבחינת הפורמליסטיקה - אין הוא נחשב לבנו, כיוון שהורתו שלא בקדושה וגו'.<br /><br />ואף בבית מדרשו של רבא, נקודת המוצא של הדיון היא שהכסף הזה מגיע לרב מרי, כפי שאכן פתח רבא את דבריו בבית המדרש: &quot;היכי ניקנינהו רב מרי להני זוזי?&quot;.<br />כלומר, גם נקודת המוצא של רבא היא, שהכסף אמור להגיע אל רב מרי.<br /><br />וכן גם בהמשך, ברור לכולם שרצונו של איסור הגר הוא שהכסף הזה יגיע לידי בנו, רב מרי בר רחל. הרי אחד מהנוכחים רץ לספר לאיסור ולרב מרי מה רבא אומר. כלומר - גם בבית המדרש היה מי שראה זאת בעין לא נוחה.<br /><br />על כרחך, כל מי ששומע את הסיפור הזה, מבין שרכושו העצום של איסור הגר - אדם שעשה עסקים עם חכמי ישראל, ולא כפי שיש מי שטוענים כאן כאילו הדירוהו ממחיצתם (ראו ב&quot;מ לא) - היה אמור לעבור לבנו, כפי שאכן קרה.<br /><br />כל אדם נורמלי, מבין שההלכה שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, היא הלכה - אך לבני אדם יש רגשות כלפי הוריהם, ודאי כלפי אב שגידל את בנו. אב שהתגייר עוד טרם לידת בן זה, ורק מבחינה פורמלית-סטרילית, אין הוא נחשב לאביו.<br /><br />.<br />.<br />ולסיום, אפנה אותך ל<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/daat/psk/psk.asp?id=918'>דברי הדיין   ציון לוז-אילוז</a>  בבית הדין האיזורי בב&quot;ש, שכתב בעניין גומה, בו מבחינה הלכתית אין קשר אב-בן, למרות שמדובר בבן הביולוגי כדלהלן:<br /><br />&quot;...<br />למדנו מדברי הרשב&quot;ש הללו שלושה דברים. הראשון הוא שדינא דרוח חכמים נוחה הימנו זה לא רק בהלוואה שהלווה המנוח אלא בכל נכסי המנוח...<br />... ראוי לעשות בנכסי המנוח, מה שבעיני בני אדם ראוי להיעשות, שזה ליתן את נכסיו לבנו הביולוגי של המבקש, וכאמור שרוח חכמים נוחה ממי שנוהג כך.&quot;","107","","2501","True","True","False","","340","209.88.198.77","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50694","50642","איגרת הרב קוק בנושא איסור גיורא","23/06/17 17:28","כט סיון","תשע&quot;ז","17:28","זילבר פדואל","מצ&quot;ב האיגרת שהוזכרה ב&quot;יוסיף דעת&quot; שהביא חברנו שמואל דוד.<br /><br />ולעצם הסיפור המוזכר שם על הרב מזוז - כתב לי הרב אבישי אלבוים כך : <br /><br />א. הסיפור של הרב מאזוז לא מופיע בשום מקום אחר חוץ מ&quot;יוסף דעת&quot;. <br />ב. יתר על כן גם התאונה, שנפל מקומה שלישית, לא מוזכרת בשום מקום... זה אומר דרשני.<br />ג. יוסף דעת הוא לקט של פירושים לש&quot;ס של יוסף בן ארזה שיצאו תחילה כחוברות ואח&quot;כ נארזו לספרים. וצריך לשאול אותו למקור הסיפור שהביא. הכותרת &quot;ככתבם וכלשונם&quot; היא כותרת מדור בספריו/חוברותיו ואינו שם ספר.<br /><br />כל טוב <br /><br />אבישי אלבוים<br />מנהל ספריית הרמב&quot;ם (בית אריאלה)","504","pdf","2500","True","True","False","","356","82.81.31.217","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א","0-pdf"),new Message("50660","50659","אתה שוגה במילה אחת: &quot;אָמוּר&quot; לעבור לבנו","22/06/17 16:45","כח סיון","תשע&quot;ז","16:45","דוד כוכב","רבא אכן ידע שאיסור רוצה להעביר את ממונו לרב מרי. אבל רצון אינו קנין. וגם אם ידוע שאדם רוצה לתת מתנה לידידו הטוב או לבתו או לרעיתו, אין לכך שום תוקף עד שיעשו קנין.<br /><br />נימקתי על פי מספר מקורות שגם רבא וגם איסור לשם שמים נתכוונו, ולדעות שניהם קיימת תמיכת כמה ראיות שהמטרה ששאפו אליה היא הרצויה על פי התורה. ויש מקום למחלוקתם מה עדיף יותר.<br /><br />גם בירושת ישראל רגילה קיימת מחלוקת קרובה, ופסק הרמ&quot;א בשו&quot;ע חו&quot;מ רפב, א: &quot;הגה: מי שצוה לעשות בנכסיו הטוב שאפשר לעשות, יתנהו ליורשיו כי אין טוב מזה (מרדכי פרק מי שמת)&quot;. כך פסק שמואל שלא כדעת תנא הזוגות הראשון, כמבואר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=39279'>בקישור זה</a>.","125","","2501","True","True","False","","205","212.76.106.88","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50664","50663","תירוץ (תוספות אברם העברי, מכת&quot;י)","22/06/17 19:41","כח סיון","תשע&quot;ז","19:41","אברם העברי","א. מיניה וביה אבא תשדי ביה נרגא, ושפיל עיניך לסיפיה דההיא: &quot;...אזל רב ספרא פלג ליה <b>בלא דעתיה דאיסור</b> באפי בי תרי&quot;!...<br />ב. ועוד י&quot;ל, דההיא עובדא הווה מקמי דנסיב איסור לברתיה דשמואל..<br />ג. ועיקר, דאיתא בב&quot;ק (קטז:) &quot;כי הא דרב ספרא הוה קא אזיל בשיירתא לוינהו ההוא ארי כל לילא קא שדר ליה חמרא דחד מינייהו וקא אכיל כי מטא זמניה דרב ספרא שדר ליה חמרא ולא אכליה <b>קדים רב ספרא וזכה ביה</b>&quot; - הרי דלא חייש רב ספרא לעסקי קופייא (מונק&quot;י ביזנ&quot;ס בלע&quot;ז)...<br /><br />נאם אברם העברי הכותב בדמע לכבוד התורה ולומדיה!","432","","2501","True","True","False","","152","5.22.134.244","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50873","50664","רב ספרא עשה עסקים מפוקפקים? ר&quot;ל,","03/07/17 19:07","ט תמוז","תשע&quot;ז","19:07","יהודי_קדום","והרי הגמרא אומרת:  <span class='lightYellow'><b>&quot;ודובר אמת בלבבו&quot; - כגון רב ספרא</b></span> (מכות דף כד עמוד א) ורש&quot;י שם מביא את הספור המופלא על רב חסדא <span class='bordeaux'><b>[1] </b></span>.<br />מה עוד שמהגמרא שהבאת מבינים ההיפך הגמור מדבריך ב-ג. : רב ספרא נהג כדין ובאופן מעורר הערצה. (וכדאי ללמוד עוד מדף קטז.)<br /> <br />שים לב: ברגע שרב ספרא נתן את חמורו לפני האריה, <b>החמור הוא הפקר גמור ל-כ-ו-ל-ם</b><br /> מכאן המשך העובדות:<br />- האריה לא אכל את החמור שהיה פעם של רב ספרא.<br />- רב ספרא ידע הלכות זכיה מן ההפקר ונהג לפיהן בזריזות ובאומץ לב וכך זכה בחמור מן ההפקר. <br /><br /><u>והעיקר שלא נשכח:</u> הגמרא הביאה את מעשה רב ספרא כראיה ללמוד את הדין במעשה דומה (ע&quot;ש).<br /><br /><span class='bordeaux'><b>[1] </b></span><br /><span class='darkYellow'><b>רש&quot;י שם:</b></span><br /><b>רב ספרא</b> - בשאלתות דרב אחא (שאילתא לו) והכי הוה עובדא דרב ספרא היה לו חפץ אחד למכור ובא אדם אחד לפניו בשעה שהיה קורא ק&quot;ש ואמר לו תן לי החפץ בכך וכך דמים ולא ענהו מפני שהיה קורא ק&quot;ש כסבור זה שלא היה רוצה ליתנו בדמים הללו והוסיף אמר תנהו לי בכך יותר לאחר שסיים ק&quot;ש אמר לו טול &quot;החפץ בדמים שאמרת בראשונה שבאותן דמים היה דעתי ליתנם לך&quot;. עכ&quot;ל.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>נוסח אחר של אותו מעשה:</b></span> <br />שאילתות דרב אחאי פרשת ויחי שאילתא לו<br />&quot;...הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו כי הא דרב ספרא הוה ליה ההוא חמרא לזבוני אתא ההוא גברא ובעייה הוה קא קרי ק&quot;ש א&quot;ל מי זבנת לי ניהלי בזוזי פלן לא אהדר ליה סבר לא ניחא ליה בהכי אטפי ליה וא&quot;ל יהבת לי נילהי בזוזי פלן לא אהדר ליה בתר דאסיק אמר ליה מן כד אמרת בזמן קדמאה גמרי בלבי לזבוני לך הא טופנא לא שקילנא מינך...&quot;.<br /><br />=============<br /><span class='bordeaux'><b>היאך, אם כן, ניתן לחשוב כפי שכתבת על רב ספרא?</b></span>","233","","2490","True","True","False","","193","89.139.185.162","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("50696","50694","קושיות נוספות","23/06/17 18:30","כט סיון","תשע&quot;ז","18:30","דוד כוכב","לא רבא היה כהן, הגירסא דוקני שהיה זה רבה דודו של אביי.<br />במסכת בבא בתרא דף קנב ע&quot;א: &quot;יתיב רב נחמן בר יצחק אחוריה דרבא... מאי אחוי לך?&quot;, אפשר שמשמע שרבא לא היה נמוך או נמוק קומה.<br /><br /><br />ואגב, הנה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1318'>קישור לאשכול קדום</a> בענין.","125","","2500","True","True","False","","188","213.151.51.82","0","1341","בבא בתרא|קמט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);