להצדיק גזל ע"י פלפול בהחלט ניתן בהרבה דרכים ומי שקצת בקיא תמיד יוכל למצוא סברא למה ממון אחרים מותר לו ואף יצליח להפוך זאת ללכתחילה ובמיוחד כאשר נוגע בדבר לעצמו כמפורסם.
לכן חשיבות יתרה יש לא לעקם השכל כדי שיצדיק מעשה רשע.
ולכן אין לקבל גם בדברי גדולי עולם דברים שניתן ללמוד מהם הצדקות למעשה לא הגון ומצווה ליישב דבריהם שלא יסתרו המוסר הישר. (יישוב אפשרי לדברי החזו"א הצעתי למטה)
ההסבר המסתבר אם כן למעשה דידן הינו שרצה רבא להשתמש במעשה שבא לידו רק כאמצעי להמחשת דיני הירושה של גר בפני תלמידיו ולכן החל לדון בפניהם בצדדי העניין כדיון תאורטי בלבד.
הבעיה היא שבסוף הקפיד על מי שחידש האפשרות של רב מרי לזכות בממונו ובכך הפסידו וזה לא מובן לפי הסבר זה.
לכן נקבל התרוץ של המאירי שרצה למסור הממון למרי בעצמו ולקיים בכך המצווה וזאת הפסיד כעת.