לדבריך אין ר"א מכריע אלא מסכים לגמרי עם רחב"ג שאין דבר כזה "כקטן שנולד" ומחלק בתוך סברא זו בין אהבה ליראה שבשתיהן עברותיו הגוייות נזקפות על חשבונו ורק משתנה בין חשבון הזכות לחובה.
כך יוצא שלא רק רחב"ג סובר שלא כהלכה (עיקרון "כקטן שנולד") אלא גם ר"א.
לפי הצעתך נראה לפרש שגם אחרים סוברים כך. שהרי לא שייך לחייב קטן בכך שנולד מאוחר מדי ולא יצא מוקדם כדי להקדים למצוות מילה וכו' אלא ברור שסוברים אחרים שנזקף לחובתם לאחר גיורם, התאחרותם בזמן גיותם אך שוב כאמור זה לא נכון להלכה...

נראה לי שא"א כלל לקבל שכל התנאים הללו חולקים על כל אותן הלכות הרבות המבוססות על הכלל "כקטן שנולד דמי" ורק ר' יוסי הוא שסבר לתלות בכך דבריהם אך הם כנראה סברו כשיטתם למרות ההסכמה עם הכלל הנ"ל.

ונראל לי לתרץ שאכן לכו"ע גר שנתגייר כקטן שנולד אלא שסבירא להו כביאור האג"מ הבא (יו"ד ב' ס"י):
שאלה: מי שעבר עבירה כשהיה קטן, האם חייב בתשובה?
תשובה: קטן אינו חייב במצוות. לכן אינו חייב בתשובה על עבירה שעשה.
אמנם בשלש מקומות אנו מוצאים שההלכה דורשת מיהודי לשלם עבור דברים שעשה בקטנותו.
אודות מי שבא על שפחה חרופה בהיותו קטן - נפסק שחייב להביא קרבן בבגרותו.
אודות מי שהכה את הוריו בקטנותו - נפסק שיעשה תשובה כשיגדל.
אודות מי שהזיק בקטנותו - נפסק שעליו לשלם כשיגדל.
אף על פי כן, אין להסיק מזה שלקטן אחריות הלכתית על מעשיו. כי:
1. החובה לעשות תשובה על עבירה (הכאת ההורים או גם עבירה אחרת) - אינה חובה הלכתית, אלא - כדברי הרמ"א (או"ח סי' שמ"ג) - ש"טוב לו שיקבל על עצמו איזה דבר לתשובה ולכפרה, אע"פ שעבר קודם שנעשה בר עונשין".
2. החובה להביא קרבן למי שבא על שפחה חרופה - היא "גזירת הכתוב".
3. החובה לשלם על נזק שעשה הקטן - אין מדובר בחיוב הלכתי. מדובר בדרישת התורה מכל בר דעת (וקטן, לענין זה, הוא גם בר דעת קצת) שלא לעשות מעשי עוולה. ראיה לדבר: אדם שהזיק משלם, אף אם לא ידע שאסור להזיק. סיבת
הדבר, כאמור: יש כאן מעשה שהוא עוולה, מעבר לכך שמדובר במעשה אסור. לכן ניתן לדרוש גם מקטן לשלם על זה.

נראה לי ששאר התנאים מלבד ר"י סוברים שיש לדמות מעשה הגוי קודם גיורו למעשה קטן לפני שמגדיל והרי אומר האג"מ יש תביעה לעשות תשובה ולקבל כפרה על דברים שעשה נגד השכל של בר דעת והרי מצוות בני נח מצוות פשוטות הן שמצופה מגוי גם קודם גירותו לקיימן וע"כ זקוק לכפרה עליהן.
וכן הריחוק מכנפי השכינה בחינת פגיעה באו"א יש בה וע"כ זקוק לתשובה וכפרה ואע"פ ש"כקטן שהגדיל הוא"
לסיכום:
המחלוקת היא אם גוי שהתגייר כקטן שנולד הוא או כקטן שהגדיל הוא