[לאנדמאן] (ב"ר פ' נא ובויקרא רבה בריש אמר אל הכהנים) פ' רבי תנחום לאחד שנטל הגמוניא מן המלך עד שלא הגיע לבית אוריאון שלו ס"א למיתודין שלו. ס"א עד שלא הגיע למדינה היה מהלך כפגן משהגיע למדינה מהלך כקלמין וכו'. (בילמדנו בסוף ויקרא נפש כי תחטא) לפולח ופגן שהכעיסו את המלך וכו' עד הפולח הזה יודע נימוסי והכעיס אותו לכן הרגתיו אבל הפגן הדיוט הוא ואינו יודע נימוסי: (ירושלמי בפ' הזורק) בולבטיא ופגניא והקמות את המשכן כמשפטו (א"ב פי' בלשון רומי פרזי ואיש כפר (מדרש שמואל פ' וילבש בגדים אחרים מאנין פגניקא פי' בלשון רומי של פרזי):