[רייכערן] מעשנין עד ראש השנה פי' בערך זבל (ביצה כג) לעולם לעשן מידי דהוה אבישרא אגומרי פי' לעשן פירות שהוא מכשירי אוכל נפש. פ"א להניח בשמים על גחלים לעשן שום דבר שיהא לו ריח טוב אסור מפני שמכבה גחלים בשעה שנותן בשמים עליהם ונימא מותר מפני שמבעיר. דהבערה בי"ט שרי. על גבי חרש מותר פי' שליבן לבינה ונתן עליה בשמים מותר דאינה מכבה כלל (יומא לח) מעלה עשן ראיתי כנגדי פי' הסם שנותנין בקטורת ומעלה עשנה כמקל שאינה מפצעת לכאן ולכאן (יבמות קטו) עישנו עלינו בית עישנו עלינו מערה פי' אנשי חיל כשהולכין לכבוש עיר ורואין מערות ומדמין שיש שם בני אדם ומתיראין ליכנס שמא כלי זיין בידם והורגין אותם מה עושים מציתין בהן את האור על פתח המערות שתמלא מערה עשן ואם יוצאין אליהן מוטב ואם לאו נחנקין ופעמים יש חורין במערה ונמלטין מהן (חולין נח) אחוזת דם והמעושנת (מנחות פו) אין מביאין לא מתוק ולא מבושל ולא מעושן: