[צעהן] (ברכות כא) עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה וכו' הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ בחי כרב אשי דאמר על הארץ ובברכת על הארץ מוזגין עליו מים מפני כי הוא יין חי דקיימא לן בברכת הארץ נותנין לתוכו מים אם הוא חי דהא אמרינן מודים חכמים לרבי אליעזר בכוס של ברכה שאין מברכים עליו עד שיתן לתוכו מים מלא כמשמעו עיטור בתלמידים רב חסדא מעטר בנטלי פי' היה נותן ליושב לימין המברך וליושב לשמאלו כוסות וכשאמר המברך ברכת הארץ מוסיף מאחד מאלו הכוסות בכוס שביד המברך עכשיו כל יין ששותין מזוג הוא במים. עיטוף דמעטף או פרים סודרא ארישיה מקבלו בשתי ידיו ואוחזו בימינו ור' יוחנן אפי' לסייע בשמאלו ומגביהו מן הקרקע טפח פי' בתלמוד ארץ ישראל צריך להגביהו מן השולחן טפח ונותן עיניו בו שלא יסיח דעתו ממנו (ר"ה יב) שנה שאין בה אלא מעשר אחד פי' תורת מעשרות כך היא שנה ראשונה של שבוע מפריש מעשר ראשון ללוי כדכתיב ולבני לוי הנה נתתי את כל מעשר בישראל לנחלה ועוד מפריש מעשר שני ומעלהו ואוכלו בירושלים וכן בשנה שנייה אבל בשנה שלישית מפריש מעשר ראשון ותמורת מעשר שני מפריש מעשר עני ונותנו לעניים והיינו דכתיב בשנה השלישית שנת המעשר שנה שאין בה אלא מעשר אחד והיינו מעשר ראשון לפי שמעשר עני אין בו שום קדושה לפי שזר אוכלו בכל מקום בלא פדייה ובלא קדושה וכמו כן מפריש בשנה ד' ה' ו' מעשר ראשון ואסור לזרים. (יבמות פו) האוכל טבל שנשאר שלא הופרש ממנו שום דבר אפי' מעשר עני חייבין עליהן מיתה וחומש דתניא רבי יוסי אומר יכול לא יהא חייב אלא על הטבל שלא מורם ממנו כל עיקר וכו'. אבל מעשר ראשון עצמו לאחר שהופרש ונתנו לכהן אם הכהן נותנו במכירה או במתנה מותר לו ואפי' קודם שנתנו לכהן לרבי מאיר שאוסרו לזר אין חייבין עליו מיתה וחומש. (זבחים מד) הבכור והמעשר והפסח קדשים קלי' וכו' עד הבכור נאכל לכהנים והמעשר לכל אדם (בבורות נג) והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם וגו' בשתי מעשרות הכתוב מדבר אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן וכו'. תוספת' במסכת שחיטת קדשים יפה כח כהנים מכח ישראל בקדשי קדשים ובבכור שאין לישראל בהן כלום ויפה כח ישראל מכח כהנים בפסח ובמעשר בהמה שאין לכהנים בהן כלום. עשרה תנאים התנה יהושע עשר תקנות תיקן עזרא עשרה דברים נאמרו בירושלים וכולם מפורשים בסוף גמרא דפרק מרובה. (שבת פז) ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן תנא עשר עטרות נטל אותו היום וכו' עשר נטיעיות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני. (סוכה מד מ"ק ד תענית ג) פי' עשר נטיעות כדתנן (שביעית פ"א) עשר נטיעות המפוזרות בתוך בית סאה חורשין כל בית סאה בשבילן עד ר"ה ואע"ג דאסור לחרוש קודם ראש השנה דשביעית שדה הלבן ושדה האילן מפסח ועד עצרת כמפורש בריש (שביעית פ"ב) ר' שמעון אומר וכו'. אלו נטיעות שהן ילדות מותר לחרוש בשבילן עד ר"ה כדגרסינן בריש משקין אתאי הלכתא למשרי ילדה. (כתובות נב) בגמרא לא כתב ועד כמה אביי ורבא דאמרי תרווייהי עד עישור נכסי. עשורייתא דבי רבי ובבני גילו דתניא רבי אומר הבת ניזונת מנכסי אחי' ונוטלת עישור נכסים אומר לו לדבריך מי שיש לו עשר בנות ובן אחד וכו'. (ב"ר פ' נב) מניין לעשרה נאמר כאן עדה ונאמר להלן עדה עד מתי לעדה מה עדה שנאמרה כאן וכו' (ב"ק קי חולין קלג) עשרים וארבע מתנות כהונה ניתנו לאהרן ולבניו וכולן ניתנו בכלל ופרט וברית מלח וכו'. כולן מנויין בתוספתא חלה פי' בכלל וברית מלח שנאמר כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל לה' נתתי לך ולבניך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני ה' לך ולזרעך אתך בפרט חטאת שנאמר כל זכר בכהנים יאכל אותה קודש קדשים היא חטאת העוף אשם תלוי ואשם ודאי שנאמר כחטאת כאשם תורה אתת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה זבחי שלמי ציבור שנאמר על שני כבשים קדש יהיו לה' לכהן. לוג שמן של מצורע שנאמר ולקח הכהן את כבש האשם ואת לוג השמן וגו' הקיש לוג שמן לאשם מותר העומר שנאמר ואם תקריב מנחת בכורים לה' זו מנחת העומר וכתיב וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו וכתיב והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן. שתי הלחם שנאמר והניף הכהן אותם על לחם הביכורים תנופה לפני ה' על שני כבשים קדש יהיו לה' לכהן שירי מנחות דכתיב והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו ארבע בירושלים בכורה שנאמר כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו לה' באדם ובבהמה יהיה לך ביכורים שנא' ביכורי כל אשר בארצם אשר יביאו לה' לך יהיה והמורם מן התודה ואיל נזיר שנא' והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה' לכהן וגו'. איל נזיר שנא' והניף אותם הכהן תנופה לפני ה' קודש הוא לה' על חזה התנופה. עורות קדשים שנאמר עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה עשר בגבולין תרומה וראשית הגז שנא' ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו תרומת מעשר שנא' ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן חלה שנא' ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אותה ותרומת גרן לכהן היא פדיון הבן לכהן שנאמר ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת וגו' ונתת הכסף לאהרן ולבניו פדויי העודפים בהם פטר חמור שנאמר ופטר חמור תפדה בשה וגו' שדה אחיזה ושדה החרם שנא' והיה השדה בצאתו ביובל קדש לה' כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו וכתיב כל חרם בישראל לך יהיה גזל הגר שנאמר האשם המושב לה' לכהן מלבד איל הכיפורים וגו' אלו כ"ד מתנות כהונה כל המקיימן כאלו קיים כלל ופרט וברית מלח וכו'. (חלה פ"ב) שיעור החלה אחד מכ"ד וכו' עד ונחתום אחד ממ"ח ירושלמי נחתום עיסתו מרובה ויש בה כדי מתנה לכהן ובעל הבית עיסתו מעוטה ואין בה כדי מתנה לכהן (ב"ב צח) כתיב שלשים אמה קומתו וכתיב עשרים אמה קומתו ומשרי כי קא חשיב משפת כרובים ולמעלה פי' אלו כ' אמות מראשי כרובים עד שמי קורה כי הכרובים קומתן עשר אמות שנא' ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן עשר אמות קומתו וקמ"ל האי קרא דהני עשר אמות שהכרובים עומדין בהן כמו הכרובים של מעלה מה הכרובים כולן חלל ואין בהן דבר כך גם השאר והכרובים בנס היו עומדין עשרין ותרתי שביקא להו בריש גמ' דתעניות פי' הלא הם מפורשין מהדין קרא ולקמיה כ"ד ואמאי חשיב ב' ושביק כ"ב ואילו הן א' אותי עזבו ב' לחצוב להם ג' עזבך את ה' אלהיך ד' רעתך ה' ומשובותיך ו' ולא פחדתי ז' ולא אעבור ח' צועה ט' זונה י' נהפכת י"א נכתם עונך י"ב לא נטמאתי י"ג דרכך בגיא י"ד כי אהבתי זרים ט"ו ואחריהם אלך י"ו הובישו י"ז מלכיהם י"ח שריהם י"ט כהניהם כ' נביאים כ"א אומרים לעץ אבי אתה כ"ב ולאבן את ילדתני כ"ג כי פנו אלי עורף כ"ד כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ואמרינן נמי דהני דאמרינן הכא כ"ד רעות דכתיב בעניין התשפט התשפט ודמי דהכי הוא בודאי ואלו הן א' עיר שופכת דם ב' ועשתה גילולים ג' טמאת השם ד' רבת המהומה ה' איש לזרועו היו בך למען שפך דם ו' ז' אב ואם הקלו בך ח' לגר עשו בעושק ט' יתום י' ואלמנה י"א קדשי בזית י"ב ואת שבתותי חללת י"ג אנשי רכיל י"ד אל ההרים אכלו בך ט"ו זמה עשו בתוכן י"ו ערות אב גלה בך י"ז טמאת הנדה ענו בך י"ח ואיש את אשת רעהו י"ט ואיש את כלתו כ' ואיש את אחותו כ"א שחד לקחו בך כ"ב נשך ותרבית כ"ג ותבצעי כ"ד ואותי שכחת הרי אלו כ"ד בספר אחד כתיב ותרתי הויין והא כ"ד הויין. ס"א תרתי הוא דעביד כ"ד שביקא א"ל הכי א"ר יוחנן כל אחת ואחת שקולה כשתים שנא' כי שתים רעות עשה עמי וגו' בתרה שמעתא אחריתי כי עברו וגו' ותו לא וגו' זאת אגדה היא ויש שאומרים בפירושה דהני כ"ד דקאמר לאו דווקא האי מניינא אלא לרעות נפשיה קא מכוין דקאמר כ"ד בלשון הבאי וגוזמא כדכתיב מהכות כסיל מאה כי שבע יפול צדיק וקם כי שבע תועבות בלבו ולמך שבעים ושבעה וכיוצא בהם ואי אמרת היכי כ"ד אמרי רגילי רבנן במאי דנפישי למימר כ"ד כי ההיא דהשוכר את הפועלים א"ל דין כבר לקישא דאי הוה כבר לקישא הוה מקשי לי כ"ד קושיי ומפריקנא ליה כ"ד פירוקי וממילא רווחא שמעתתא וכן אמרינן (כתובות עז) כ"ד מוכי שחין היו בירושלים כל אלו פירושים מן רב האי גאון ומנין של יחזקאל היא העיקר בענינו שכן מצינו מפורש (ובויקרא רבה אל תונו פרשת מות וחיים) ר' יודן בשם ר' יוחנן כ"ד חטאות סדר יחזקאל ומכולן לא חתם אלא על הגזל עשר קדושות הן א"י מקודשת מכל הארצות שאלו מרב האי גאון י' קדושות שנינו בריש כלים כשתחשוב אותן יבואו י"א והשיב כך א"י אינה חשובה מן הקדושות לפי שבשאר הקדושות יש בהן כבוד למקום שמונעין ממנו מקצת טומאה או שמונעין מקצת בני אדם להיכנס אליו ואין בסתם א"י קדושה זו והבאת ביכורים ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים אינן בקדושות הללו וי' קדושות בא"י הן וסדר אחד הן כל אחת כתורתה: