סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

פירוש שטיינזלץ

א נאמר: "וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי איביו הלא היא כתובה על ספר הישר" (יהושע י, יג), מאי [מה] הוא אותו "ספר הישר"? אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב (כלומר, ספר בראשית) ונקרא כך משום שהאבות נקראו "ישרים", שנאמר בדברי בלעם: "תמת נפשי מות ישרים" (במדבר כג, י), שביקש שתהא אחריתו כמותם.

ושואלים: והיכא רמיזא [והיכן נרמז] ענין זה בספר בראשית שהשמש תעמוד ליהושע? שנאמר בברכת יעקב לאפרים: "וזרעו יהיה מלא הגוים" (בראשית מח, יט), [אימתי יהיה איש מזרע אפרים מלא הגוים], שיהיה ידוע בכל העולם? בשעה שעמדה לו חמה ליהושע שהוא משבט אפרים. באותו פסוק שבספר יהושע נאמר עוד: "ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים" (יהושע י, יג),

וכמה זמן עד ששקעה? אמר ר' יהושע בן לוי: עשרים וארבעה [שעי [שעות]], וכך היה הדבר: אזיל שית וקם שית, אזיל שית וקם שית [הלכה מהלך שש שעות ועמדה שש, הלכה שש ועמדה שש], שזרחה השמש ועלתה כרגיל עד חצי היום, ואז עמדה שש שעות ("ויעמד השמש בחצי השמים") ולאחר מכן שקעה השמש כרגיל, ולפני שקיעתה עמדה שוב שש שעות ("ולא אץ לבוא"), ונמצא כולה מלתא [כל הדבר כולו] היה כיום תמים, שהוא עשרים וארבע שעות.

ר' אלעזר אמר: שלשים ושית [ושש] שעות היה המעשה, כיצד? אזיל שית וקם תריסר [הלכה שש שעות ועמדה שתים עשרה], אזיל שית וקם תריסר [הלכה שש ועמדה שתים עשרה], עמידתו ("ויעמוד השמש") היתה עשרים וארבע שעות כיום תמים, והליכתו שתים עשרה. ואילו ר' שמואל בר נחמני אמר: ארבעים ושמונה שעות נמשך הכל, אזיל שית וקם תריסר [הלכה שש ועמדה שתים עשרה], אזיל שית וקם [הלכה שש ועמדה] עשרים וארבעה, [שנאמר] בתחילה: "ויעמוד השמש בחצי השמים", ואחר כך נאמרה עמידה נוספת: "ולא אץ לבוא כיום תמים", מכלל דמעיקרא [שמתחילה] בעמידה ראשונה לאו [לא] כיום תמים [הוה [היה]] אלא פחות מכן, שתים עשרה שעות.

איכא דאמרי [יש שאומרים] שדברים אלה לא נאמרו לגבי אורך המאורע כולו, אלא בתוספתא פליגי [בתוספת שנוסף היום נחלקו] חכמים, שר' יהושע בן לוי אמר: עשרים וארבעה שעות נוספו לאותו יום, כיצד? אזיל שית וקם תריסר, אזיל שית וקם תריסר [הלכה שש ועמדה שתים עשרה, הלכה שש ועמדה שתים עשרה], עמידתו של השמש כיום תמים. ר' אלעזר אמר: שלשים ושש, כיצד? אזיל שית וקם תריסר [הלכה שש ועמדה שתים עשרה], אזיל שית וקם [הלכה שש ועמדה] עשרים וארבעה, ועל עמידת השמש השניה הוא שנאמר "ולא אץ לבוא כיום תמים".

ר' שמואל בר נחמני אמר: ארבעים ושמונה שעות היו בתוספת, אזיל שית וקם [הלכה שש ועמדה] עשרים וארבעה, אזיל שית וקם [הלכה שש ועמדה] עשרים וארבעה, וטעמו: מקיש (משוה) הכתוב עמידתו ("ויעמוד השמש") לביאתו ("ולא אץ לבוא"), ששניהם כתובים יחד, מה ביאתו של השמש היא כיום תמים, אף עמידתו היתה כיום תמים.

תנא [שנה] החכם: כשם שעמדה לו חמה ליהושע, כך עמדה לו חמה למשה ולנקדימון בן גוריון. ומסבירים: בענין יהושעקראי [מקראות מפורשים הם]. בענין נקדימון בן גוריון, גמרא [מסורת] היא. למשה מנלן [מנין לנו] שעמדה השמש? אתיא [בא, נלמד הדבר] בגזירה שווה של "אחל" "אחל", כתיב הכא [נאמר כאן במשה]: "אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים" (דברים ב, כה), וכתיב התם [ונאמר שם] ביהושע: "אחל גדלך" (יהושע ג, ז).

ור' יוחנן אמר: אתיא [בא, נלמד הדבר] בגזירה שווה של המילים "תת" "תת", כתיב הכא [נאמר כאן במשה]: "אחל תת פחדך", וכתיב [ונאמר] ביהושע בקשר לאותו מעשה: "ביום תת ה' את האמרי" (יהושע י, יב).

ר' שמואל בר נחמני אמר, מגופיה דקרא שמעת ליה [מגופו של המקרא אתה לומד זאת], שנאמר: "אחל תת פחדך ויראתך על פני כל העמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך" (דברים ב, כה), אימתי מתקיים "רגזו וחלו מפניך כל העמים"? בשעה שעמדה לו חמה למשה.

מיתיבי [מקשים על כך]: הרי נאמר בסוף המעשה של יהושע בעמידת השמש: "ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו" (יהושע י, יד)! ומשיבים: איבעית אימא [אם תרצה אמור]: שעות עמידת השמש אצל משה הוא שלא הוו נפיש כולי האי [היו מרובות כל כך], ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור]: אבני ברד לא הוו [היו] באותו נס של משה, דכתיב [שנאמר] ביהושע: "ויהי בנסם מפני בני ישראל הם במורד בית חורן וה' השליך עליהם אבנים גדלות מן השמים עד עזקה וימתו" (דברים י, יא).

ב ועוד מחלוקת בפירוש הביטוי "ספר הישר", כתיב [נאמר] בקינת דוד על שאול ויהונתן: "ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר" (שמואל ב א, יח), ושואלים: מאי [מה] הוא אותו "ספר הישר"? אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב (ספר בראשית) שנקראו "ישרים", דכתיב בהו [שנאמר בהם] בדברי בלעם: "תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו" (במדבר כג, י).

והיכא רמיזא [והיכן נרמז הדבר] בספר בראשית? שנאמר: "יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך" (בראשית מט, ח), ואיזו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עורף שיד אחת של הלוחם נמצאת סמוך לעורפו? הוי אומר: זו יריה בקשת כשהוא מותח אותה לאחוריו, ועל זה נאמר "ללמד בני יהודה קשת".

ר' אלעזר אומר: "ספר הישר" זה ספר משנה תורה (ספר דברים), ואמאי קרו ליה [ומדוע קוראים לו] "ספר הישר"? דכתיב [שנאמר בו]: "ועשית הישר והטוב בעיני ה'" (דברים ו, יח). והיכא רמיזא [והיכן נרמז] בספר דברים שיש ללמד את בני יהודה קשת? שנאמר בברכה לשבט יהודה "ידיו רב לו" (דברים לג, ז), ואיזו היא מלחמה שצריכה שתי ידים (שנאמר "ידיו")? הוי אומר: זו קשת.

ר' שמואל בר נחמני אמר: "ספר הישר" זה ספר שופטים, ואמאי קרו ליה [ומדוע קוראים לו] "ספר הישר"? דכתיב [שנאמר בו]: "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה" (שופטים יז, ו). והיכא רמיזא [והיכן נרמז הדבר] בספר שופטים? "ואלה הגוים אשר הניח ה'... למען דעת דרות בני ישראל ללמדם מלחמה" (שופטים ג, ב), ואיזו היא מלחמה שצריכה לימוד, שאדם צריך ללמוד אותה? הוי אומר: זו ירית קשת.

ומנלן [מנין לנו] שביהודה כתיב [נאמר] הדבר? דכתיב [שנאמר] בתחילת ספר שופטים: "מי יעלה לנו בתחלה אל הכנעני... להלחם בו, ויאמר ה' יהודה יעלה" (שופטים א, א —ב), הרי שהם היו הראשונים להילחם.

ועוד מביאים מחלוקת של אותם אמוראים בפירושו של פסוק אחר: "וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול" (שמואל א ט, כד), מאי [מה] פירוש "השוק והעליה"? ר' יוחנן אומר: שוק ואליה (זנב הכבש), ולפי זה מאי [מה] משמעות הלשון "והעליה"? דמסמכא [שסומכת] השוק לאליה שהאליה מונחת על השוק.

ור' אלעזר אומר: שוק וחזה, ולפי זה מאי [מה] מובן "והעליה"דמחית לה לחזה עילויה דשוק כי בעי אנופי, ומנפי ליה [שמניח את החזה על גבי השוק כאשר צריכים הנפה, ומניפים אותו ביחד עמו]. ור' שמואל בר נחמני אמר: שוק ושופי (עובי בשר הירך) שמסביב, ולפי זה מאי [מה] פירוש "והעליה"? הכוונה היא ששופי עילויה דשוק קאי [על גבי השוק נמצא], ולכן הוא נקרא "העליה".

ג וחוזרים לפירוש המשנה, ששנינו: לא תתייחד אשה עמהם עם הגוים. ושואלים: במאי עסקינן [במה אנו עוסקים]? אילימא בחד [אם תאמר באיש אחד], דכוותה [שכיוצא בה] לגבי אדם מישראל מי שרי [האם מותר להתייחד]? והתנן [והרי שנינו במשנה]: לא יתייחד איש אחד אפילו עם שתי נשים!

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר