ומה הראיה לדבר? מדאיצטריך ליה [ממה שהוצרך לו] להלל לתקוני [לתקן] כאן תקנה מיוחדת שנתינה בעל כרחו הויא [נחשבת] נתינה, הא בעלמא [הרי שבסתם] נתינה בעל כרחו לא הויא [אינה נחשבת] נתינה.

מתקיף לה [מקשה על כך] רב פפא, ואיתימא [ויש אומרים] שהקשה זאת רב אשי: ודילמא כי איצטריכא ליה להלל לתקוני [ושמא כאשר הוצרכה לו להלל לתקן] תקנה זו, הרי זה בנתינה שלא בפניו, שהרי כאן הסתתר הקונה, אבל כשנותן למקבל בפניו — בין מדעתו בין בעל כרחו הויא [הרי זו] מתנה!

איכא דאמרי [יש שאומרים] שמועה זו באופן אחר, אמר רבא: מתקנתו של הלל יש ללמוד שהאומר לאשה: "הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז", ונתנה לו אותם, בין מדעתו בין בעל כרחו — הויא [הרי זו] נתינה, והיא מגורשת. וכי איצטריך ליה [וכאשר הוצרך לו] להלל לתקוני [לתקן] — היה זה מפני שהקונה הסתתר, והנתינה היתה שלא בפניו, אבל נתינה בפניו — בין מדעתו בין בעל כרחו הויא [הרי היא] נתינה.

מתקיף לה [מקשה על כך] רב פפא, ואיתימא [ויש אומרים] רב שימי בר אשי: ודילמא [ושמא] בין בפניו בין שלא בפניו, נתינה מדעתו — אין [כן] נחשבת לנתינה, בעל כרחו — לא נחשבת נתינה, והלל מאי דאיצטריך ליה תקין [מה שהוצרך לו תיקן], מפני שהקונים היו מסתתרים, אך אם היו נמצאים ומסרבים לקבל את המעות — גם אז היה צריך לתקנתו!

א משנה כל מה שהוא נמצא לפנים מן החומה — הרי הוא כבתי ערי חומה לדין גאולתו, חוץ מן השדות שבתוכה. ר' מאיר אומר: אף השדות בכלל זה. בית הבנוי בחומה עצמה, ר' יהודה אומר: אינו כבתי ערי חומה, ר' שמעון אומר: כותל החיצון היא חומתו, ונידון כבית בעיר חומה.

ב גמרא בענין מה ששנינו במשנה תנו רבנן [שנו חכמים בברייתא], נאמר בתורה: "וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתות לקונה אותו" (ויקרא כה, ל) — אין לי אלא בית, מנין לרבות גם בתי בדים (שמייצרים בהם שמן) ובתי מרחצאות, ומגדלות, ושובכין, ובורות ושיחין (שוחות, חפירות בקרקע) ומערות? תלמוד לומר: "אשר בעיר", ללמדנו שכל מה שבעיר נכלל בכך. יכול שאני מרבה אף השדות שבעיר? תלמוד לומר: "בית", למעט שדה, שאינו מבנה המכיל דבר_מה. אלו דברי ר' יהודה.

ר' מאיר אומר: נאמר "בית" — אין לי אלא בית, מנין לרבות בתי בדים ובתי מרחצאות, ומגדלות ושובכין, ובורות שיחין ומערות, ואפילו שדות? תלמוד לומר: "אשר בעיר", ללמדנו שכל מה שבעיר בכלל.

ושואלים על דעת ר' מאיר: ואלא הא כתיב [הרי נאמר] "בית"! אמר רב חסדא אמר רב קטינא: חולסית, שטח מסולע, שנוטלים משם אבנים לבנין, ומצולה, שנוטלים ממנה חול לבנין, איכא בינייהו [יש ביניהם], בין ר' יהודה ור' מאיר, ודווקא באלה סבור ר' מאיר שדינם כבית. אבל שדה ממש — גם לדעתו אינו בכלל דין זה. ומוסיפים: והתניא [וכן שנויה ברייתא]: חולסית ומצולה שבעיר חומה, ר' מאיר אומר: דינם כבתים, ר' יהודה אומר: דינם כשדות.

ג שנינו במשנה: בית הבנוי בחומה — ר' יהודה אומר: אינו כבתי ערי חומה, ר' שמעון אומר: כותל החיצון הוא חומתו. אמר ר' יוחנן, ושניהם מקרא אחד דרשו, שנאמר ברחב: "ותורדם בחבל בעד החלון כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת" (יהושע ב, טו), כיצד להבין "ובחומה היא יושבת", ר' (מאיר) [שמעון] סבר כפשטיה דקרא [סבור כפשוטו של המקרא], ור' יהודה סבר [סבור] כי יש לדייק מן הכתוב: "בחומה היא יושבת", כלומר, נחשבת כתושבת החומה עצמה, ולא נחשבת כיושבת בעיר חומה.

ד משנה עיר שגגותיה חומתה, שבתיה בנויים ברצף אחד כחומה, והגגות הם ראש החומה, וכן עיר שאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אלא הוקפה רק לאחר מכן — אינה כבתי ערי חומה. ואלו הן בתי ערי חומה: כל שיש בעיר לפחות שלש חצרות של שני בתים בכל אחת מהן, ושהיא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, כגון קצרה (המצודה) הישנה של ציפורי, וחקרה (מצודה) של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלא, וגדוד, וחדיד, ואונה, וירושלים, וכן ערים כיוצא בהן.

ה גמרא בענין ששנינו במשנה, שעיר שגגותיה חומתה אינה נידונת כעיר חומה, תנו רבנן [שנו חכמים בברייתא], מה שנאמר בתורה: "בית אשר בעיר אשר לו חומה" (ויקרא כה, ל), בא להדגיש — אשר יש לו חומה, ולא שור איגר [חומת גגות], שהבית עצמו הוא החומה. ומה שנאמר בתורה: "ובתי החצרים אשר אין להם חומה סביב על שדה הארץ יחשב" (שם לא) ואינם כדין בתי ערי חומה, בא הדבר להדגיש — פרט לטבריה, שאין לה חומה מסביב, אלא שמצידה האחד ימה (ים הכנרת) הוא חומתה.

ר' אליעזר בר יוסי אומר, נכתב בתורה: "אשר לוא חומה", כאילו נכתב גם "אשר לו חומה", אך גם "אשר לא חומה" — לומר: אף על פי שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן בימות יהושע, עדיין נחשב לעיר חומה.

שנינו במשנה: ואלו הן בתי ערי חומה... כגון קצרה הישנה של ציפורי, וחקרה של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלא, וגדוד, וחדיד, ואונה, וירושלים, וכן כיוצא בהן. ומביאים, תנא [שנה על כך החכם בברייתא]: גמלא בגליל, וגדוד בעבר הירדן, וחדיד ואונה וירושלים ביהודה. ושואלים: מאי קאמר [מה הוא אומר]? וכי אלו הערים היחידות מוקפות החומה בגליל, בעבר הירדן וביהודה?