בין קשור בין שאינו קשור, והוא שמתוקן, כלומר, הוכן מראש לצורך זה.

אמר ליה [לו] ר' ירמיה לר' אבא: ולימא מר [ויאמר אדוני] בנוסח זה: בין תלוי ובין שאינו תלוי, והוא שקשור! שכן אמר רבה בר בר חנה שכך אמר ר' יוחנן: כמחלוקת כאן בפקק החלון כך יש מחלוקת מקבילה ודומה בנגר הנגרר, שהוא בריח שתוקעים בחור הדלת ובקרקע כדי להחזיק את הדלת במקומה. דתנן [שכן שנינו במשנה]: נגר הנגרר, שאינו חלק מן הדלת אלא קשור בה ונגרר בארץ נועלין בו בשבת במקדש, שלא גזרו חכמים על דין שבות במקדש אבל לא במדינה (בשאר חלקי הארץ). והנגר המונח, שאיננו קשור כלל בדלת כאן וכאן, בין במקדש בין במדינה אסור לנעול בו בשבת. ר' יהודה אומר : המונח מותר במקדש והנגרר אף במדינה.

ותניא [ושנויה ברייתא]: איזהו נגר הנגרר שנועלין בו במקדש אבל לא במדינה? — כל שקשור ותלוי בדלת וראשו האחד מגיע לארץ. ר' יהודה אומר: זה אף במדינה מותר. אלא איזהו שבמדינה אסור — כל שאינו לא קשור ולא תלוי, ושומטו מן הדלת לאחר שימוש ומניחו בקרן זוית.

ואמר ר' יהושע בר אבא משמיה [משמו] של עולא : מאן תנא [מיהו התנא ששנה] בהלכות נגר הנגרר — ר' אליעזר היא, ששיטתו בענין זה זהה לדעתו במשנתנו בענין פקק החלון. הרי שודאי מדובר בפקק קשור, שאם אינו קשור — הלא סבור ר' אליעזר שאף במקדש אסור להשתמש בו!

אמר ליה [לו]: אנא דאמרי כי האי תנא [אני שאני אומר זאת הרי זה כדעת תנא זה] דתניא [שכן שנינו בתוספתא]: קנה שהתקינו בעל הבית להיות פותח ונועל בו כבנגר, בזמן שקשור ותלוי בפתח — פותח ונועל בו בשבת, אין קשור ותלוי — אין פותח ונועל בו. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אם היה מתוקן לכך, מותר לפתוח בו אף על פי שאינו קשור. נמצא שיש שיטה כי נגר אינו חייב להיות קשור, ודיו בתיקון בלבד.

אמר רב יהודה בר שילת שכך אמר רב אסי שכך אמר ר' יוחנן: הלכה בענין זה כרבן שמעון בן גמליאל.

א ושואלים: ומי [והאם] אמר ר' יוחנן הכי [כך]? והתנן [והרי שנינו במשנה]: כל כסויי הכלים