סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

פירוש שטיינזלץ

וכהמשך לדברים אלו אמר רב דימי בר יוסף אמר ר' אלעזר: עשו חכמים מטלטלין שיור אצל עבד, כלומר, לא רק אם שייר האדון קרקע, אלא אפילו אם שייר מיטלטלין כלשהם — הרי הם שיור, ולא יצא העבד לחירות, שאף הוא בכללם. ואולם לא עשו מטלטלין שיור אצל כתובה שהכותב נכסיו לבניו וכותב לאשתו קרקע כלשהו — איבדה כתובתה, אבל אם נתן לה מיטלטלים — לא איבדה כתובתה. ומכל מקום, מהדין האמור בעבד עולה שקרקע השנויה במשנה היא לאו דווקא קרקע!

השיב רב יוסף: התם [שם], באותה משנה לגבי עבד, בדין הוא שלא ליתני [ישנה] קרקע כלל, אלא איידי דתנא רישא [מתוך ששנה בתחילה] לפני אותה משנה, הלכות הנוגעות לקרקע, ר' עקיבא אומר: קרקע כל שהוא חייבת בפאה ובבכורים, וראויה לכתוב עליהם על קרקע זו פרוזבול, ולקנות עמהם אגב קרקעות נכסים שאין להם אחריות, כלומר, מיטלטלים, כאשר הקרקע עצמה נקנית בכסף ובשטר ובחזקה, שהם דרכי הקנין של קרקע, משום הכי קתני [כך שנה] גם בהמשך קרקע.

ועוד הקשה אביי על רב יוסף: וכי כל היכא דתני [מקום ששנה] "כל שהוא" לית ליה שיעורא [אין לו שיעור] כלל, עד שתמהת על דברי רב יהודה, שפירש את משנתנו בכדי פרנסתו? והא תנן [והרי שנינו במשנה], ר' דוסא בן הרכינס אומר: חמש רחלות שגוזזות כל אחת מהן מנה מנה ופרס (וחצי) — חייבות בראשית הגז לתיתו לכהן, אבל אם היו גוזזות פחות אין מפרישים ראשית הגז. וחכמים אומרים: חמש רחלות גוזזות כל שהן חייבות בכך. ואמרינן [ואומרים היינו]: וכמה הוא שיעורו של "כל שהן" האמור בדברי חכמים? אמר רב: מנה ופרס בסך הכל, ובלבד שיהו מחומשות, כלומר, שלכל אחת מהן תהא חמישית מכמות זו. משמע ש"כל שהוא" יש לו שיעור מסויים!

השיב לו רב יוסף: התם [שם] בדין הוא שלא ליתני [ישנה] לשון "כל שהוא", ואיידי דקאמר [ומתוך שאמר] התנא קמא [הראשון, ר' דוסא בן הרכינס] שיעורא רבה [שיעור גדול] אמר איהו נמי [הוא גם כן] שיעורא זוטרא [שיעור קטן], לפיכך קרי לה [קורא לו] "כל שהוא". אבל במשנתנו יש לומר כי "כל שהוא" — דווקא הוא.

א ובענין דינו של עבד, כקרקע או כמיטלטלין, מקדימים: פשיטא [פשוט לנו], שאם אמר "מטלטלי לפלניא" [לפלוני]כל מאני תשמישתיה קני [כלי תשמישו קנה], לבר מחטי ושערי [חוץ מחיטים ושעורים] שאינם נקראים "מיטלטלים" סתם. אם אמר "כל מטלטלי לפלניא" [לפלוני]אפילו חטי ושערי [חיטים ושעורים] קנה, ואפילו אבן ריחים העליונה שהיא מיטלטלת לפעמים קנה, אף על פי שאין רגילים לטלטלה, לבר [חוץ] מריחים התחתונה, שהיא קבועה בקרקע ואין מטלטלים אותה כלל, ואותה לא קנה. אם אמר "כל המטלטל נתון לפלוני "אפילו אבן ריחים התחתונה קני [קונה], לפי שהיא ניתנת לטילטול.

איבעיא להו [נשאלה להם שאלה ללומדים] על סמך הדברים הללו: עבדא כמקרקעא [עבד כקרקעות] או כמטלטלא דמי [כמיטלטלים נחשב]? אמר ליה [לו] רב אחא בריה [בנו] של רב אויא לרב אשי, תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר, ממה ששנינו: המוכר את העירמכר בתים, שיחין ומערות, ומרחצאות, ובית הבדין, ובית השלחין (שדות מושקים בידי אדם), אבל לא מכר את המטלטלין. ובזמן שאמר: "היא וכל מה שבתוכה", אפילו היו בה בהמה או עבדיםהרי כולן מכורין. ומעתה, אי אמרת בשלמא כמטלטלא דמי [נניח אם אתה אומר שהעבד כמיטלטלים הוא נחשב], משום הכי [כך] לא מיזדבן ברישא [אינו נמכר במקרה הראשון], אלא אי אמרת כמקרקעא דמי [אם אומר אתה שכקרקע הוא נחשב], אמאי לא מיזדבן [מדוע אינו נמכר] יחד עם שאר נכסי המקרקעין?

ענה לו רב אשי: ואלא מאי [מה] אתה אומר? כמטלטלא דמי [כמיטלטלים הוא נחשב]? אם כן מאי [מהו] לשון "אפילו" האמורה בעבדים, לומר שגם הם בכלל "כל מה שבתוכה"? והרי גם הם בכלל המיטלטלים! אלא מאי אית [מה יש] לך למימר [לומר] כדי להסביר לשון זו? שאני מטלטלא דנייד ממטלטלא דלא נייד [שונה מיטלטל שנייד ממיטלטל שאינו נייד], ולפיכך היה מקום לומר שעבדים ובהמה אינם בכלל שאר מיטלטלים הנמכרים עם העיר. אם כן, מאותו טעם עצמו, אפילו תימא כמקרקעא דמי [תאמר שעבד כקרקע הוא נחשב], שאני מקרקעא דנייד ממקרקעא דלא נייד [שונה קרקע ניידת מקרקע שאינה ניידת]. ואין איפוא הוכחה ממשנה זו.

אמר ליה [לו] רבינא לרב אשי, תא שמע [בוא ושמע] פתרון לבעיה זו מן האמור לעיל, ששנינו: הכותב לעבדו כל נכסיויצא העבד בן חורין, אם שייר קרקע כל שהוא שלא נתן לו — לא יצא בן חורין. ר' שמעון אומר: לעולם הוא בן חוריןעד שיאמר "כל נכסי נתונין לפלוני עבדי, חוץ מאחד מרבוא שבהן".

ואמר רב דימי בר יוסף אמר ר' אלעזר: עשו מטלטלין שיור אצל עבד, ולא עשו מטלטלין שיור אצל כתובה. ואמר ליה [לו] רבא לרב נחמן: מאי טעמא [מה טעם הדבר] שתיקנו כך? והסביר רב נחמן: עבדא מטלטלא [עבד מיטלטל] הוא, ומטלטלא למטלטלא הוי [ומיטלטל למיטלטל הריהו] שיור, ואילו כתובת אשה מקרקעא [נכס של קרקע] הוא, שהרי היא גובה את כתובתה מן הקרקעות, ומטלטלא למקרקעא לא הוי דבר שהוא מיטלטל, לקרקע אינו] נחשב שיור. ואם כן מכאן יש ללמוד לשאלתנו, שעבד נחשב כמיטלטל!

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר