טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
מותר בשמן שומשמין ואסור בשמן זית – זית אירופי
"תניא: הנודר מן השמן בארץ ישראל מותר בשמן שומשמין ואסור בשמן זית, ובבבל אסור בשמן שומשמין ומותר בשמן זית, מקום שמסתפקין מזה ומזה אסור בזה ובזה. פשיטא? לא צריכא, דרובא מן חד מסתפקין, מהו דתימא איזיל בתר רובא, קא משמע לן: ספק איסורא לחומרא" (נדרים, נג ע"א).
פירוש: תניא [שנויה ברייתא]: הנודר מן השמן, אם נדר בארץ ישראל מותר בשמן שומשמין, ואסור בשמן זית, שסתם שמן בארץ ישראל שמן זית הוא. ואם נדר בבבל אסור בשמן שומשמין, משום שבבבל סתם שמן נעשה משומשמים, ומותר בשמן זית שהוא נדיר שם, ובודאי לא התכוון אליו. מקום שמסתפקין (משתמשים) מזה ומזה אסור בזה ובזה. על המשפט האחרון תוהים: פשיטא [פשוט] שכן הוא! ומשיבים: לא צריכא [נצרכה] לומר אלא במקרה דרובא [שרוב] בני המקום מן חד [ממין אחד] הם מסתפקין. מהו דתימא [שתאמר]: איזיל בתר רובא [נלך אחר הרוב] ונתיר את השמן האחר, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שספק איסורא לחומרא [איסור לחומרה] ויש להחמיר ולאסור אפילו כשרק מיעוט משתמש בסוג האחר (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: זית אירופי שם באנגלית: Olive שם מדעי: Olea europaea
נושא מרכזי: גידולי השמן ותפוצתם בתקופת המשנה
לריכוז המאמרים שנכתבו על הזית האירופי הקש/י כאן.
תקציר: מסוגייתנו אנו לומדים על הבדל בין תפוצת שמן הזית ושמן השומשום. בארץ ישראל שמן הזית הוא הזמין ולכן "שמן" סתם הוא שמן זית, ואילו בבבל שמן השומשום זמין ולכן סתם "שמן" הוא שמן שומשום. הבדל זה בתפוצה עלה גם בוויכוח בין רבי טרפון לרבי יוחנן בן נורי לגבי השמן הכשר להדלקת נרות שבת: רבי טרפון מורה הלכה להדליק בשמן זית בלבד, ואילו רבי יוחנן בן נורי קובל על פסיקה זו - "מה יעשו אנשי בבל שאין להם אלא שמן שומשמין , ומה יעשו אנשי מדי שאין להם אלא שמן אגוזים , ומה יעשו אנשי אלכסנדריא שאין להם אלא שמן צנונות, ומה יעשו אנשי קפוטקיא שאין להם לא כך ולא כך אלא נפט" (שבת, כו ע"א). מוויכוח זה אנו לומדים על תפוצת כמה מגידולי השמן במזרח התיכון. המסקנה הבולטת מדבריהם היא שעצי הזית שבהם התברכה ארץ ישראל לא גדלו בבבל, מדי, אלכסנדריה וקפוטקיא . רבי יוחנן בן נורי הזכיר בדבריו את ריכוזי היהודים החשובים ביותר בגולה בימיו: בבל, מדי, מצרים ואסיה הקטנה.
עיון במפת התפוצה של הזית מצביע על כך, שתפוצתו העיקרית היא ברצועה צרה יחסית מסביב לים התיכון, ובחופים האטלנטיים של ספרד ומרוקו. תפוצה זו מוסברת בכך שהזית התפתח באגן הים התיכון והותאם לתנאים השוררים בו. האקלים הים תיכוני מאופיין בקיץ ארוך חם ויבש וחורף קר. באזורים בהם מגדלים זיתים לשימוש מסחרי יש צורך בטמפרטורה שנתית ממוצעת של 15֯-20֯. הטמפרטורה המקסימלית עשויה להגיע ל-֯40 ללא גרימת נזק, וטמפרטורת המינימום לא יכולה לרדת מתחת ל-֯7. טמפרטורות נמוכות יותר עלולות לגרום לנזק משמעותי לעצים. עמידות העצים תלויה גם בגורמים נוספים כמו מהירות ירידת הטמפרטורות, משך זמן הקור, נוכחות של רוחות קרות חזקות, לחות, בריאות העץ ועוד... אמנם הזית רגיש לקרה אך הוא זקוק לכמות מסוימת של קור ולכן אינו יכול להתפתח באקלים טרופי. ייתכן ומסיבה זו הזית נעדר מאזור החוף של מצרים ולוב. אם נעבור על רשימת המקומות שציין רבי יוחנן בן נורי נגלה שאכן אינם בתחום התפוצה של הזית. בבל ומדי ממוקמות ממזרח לתחום התפוצה ואילו קפוטקיא שמזוהה כמחוז מרכז אנטוליה ממוקמת מצפון לו.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
מסוגייתנו אנו לומדים על הבדל בין תפוצת שמן הזית ושמן השומשום וביטויו ב"לשון בני אדם" ("בנדרים הלך אחר לשון בני אדם" (נדרים, ל ע"ב)). מפרש כאן רש"י: "מותר בשמן שומשמין - לפי שאין מצוי בא"י שמן שומשמין אלא שמן זית ובאותו שמן נדר". הבדל זה בתפוצה עלה גם בויכוח בין רבי טרפון לרבי יוחנן בן נורי לגבי השמן הכשר להדלקת נרות שבת: "רבי טרפון אומר: אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד. עמד רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר: מה יעשו אנשי בבל שאין להם אלא שמן שומשמין, ומה יעשו אנשי מדי שאין להם אלא שמן אגוזים, ומה יעשו אנשי אלכסנדריא שאין להם אלא שמן צנונות, ומה יעשו אנשי קפוטקיא שאין להם לא כך ולא כך אלא נפט? אלא: אין לך אלא מה שאמרו חכמים אין מדליקין" (שבת, כו ע"א). מויכוח זה אנו לומדים על תפוצת כמה מגידולי השמן במזרח התיכון. המסקנה הבולטת מדבריהם היא שעצי הזית שבהם התברכה ארץ ישראל לא גדלו בבבל, מדי, אלכסנדריה וקפוטקיא(1). רבי יוחנן בן נורי הזכיר בדבריו את ריכוזי היהודים החשובים ביותר בגולה בימיו: בבל, מדי, מצרים ואסיה הקטנה.
עיון במפת התפוצה של הזית (איור 1) מצביע על כך שתפוצתו העיקרית של הזית היא ברצועה צרה יחסית מסביב לים התיכון ובחופים האטלנטיים של ספרד ומרוקו. תפוצה זו מוסברת בכך שהזית התפתח באגן הים התיכון והותאם לתנאים השוררים בו. האקלים הים תיכוני מאופיין בקיץ ארוך חם ויבש וחורף קר. באזורים בהם מגדלים זיתים לשימוש מסחרי יש צורך בטמפרטורה שנתית ממוצעת של C0 15-20. הטמפרטורה המקסימלית עשוייה להגיע ל - C0 40 ללא גרימת נזק וטמפרטורת המינימום לא יכולה לרדת מתחת ל - C0 7-. טמפרטורות נמוכות יותר עלולות לגרום לנזק משמעותי לעצים. טמפרטורת המינימום היא רק אינדיקטיבית משום שעמידות העצים תלויה בגורמים נוספים כמו מהירות ירידת הטמפרטורות, משך זמן הקור, נוכחות של רוחות קרות חזקות, לחות, בריאות העץ ועוד.
אמנם הזית רגיש לקרה אך הוא זקוק לכמות מסויימת של קור ולכן אינו יכול להתפתח באקלים טרופי. ייתכן ומסיבה זו הזית נעדר מאזור החוף של מצרים ולוב. כתם קטן של מטעי זיתים נראה במפה בחופי קירנאיקה בלוב. אזור זה מושפע במידה רבה יותר מהים דבר המתבטא גם בהתפתחות חורש ים–תיכוני באיזור זה. לים התיכון (ולאוקיינוס האטלנטי) השפעה ממזגת על האקלים ומונעת טמפרטורות נמוכות או גבוהות מדי. אם נעבור על רשימת המקומות שציין רבי יוחנן בן נורי נגלה שאכן אינם בתחום התפוצה של הזית. בבל ומדי ממוקמות ממזרח לתחום התפוצה ואילו קפוטקיא שמזוהה כמחוז מרכז אנטוליה ממוקמת מצפון לו (איור 2).
 |
|
 |
|
תמונה 1. כרם זיתים ממערב לציפורי צילם: שי לביא |
|
תמונה 2. צילם: שי לביא |
(1) גם אם גדלו במקומות אלו הרי שרק בהיקף מצומצם שלא הספיק למלא את הצורך בשמן למאור. בספרות החקלאית נטען שבעזרת טיפול והשגחה מתאימים ניתן לגדל זיתים גם באזורים שאינם אזורי התפוצה הטבעיים.
מקור עיקרי:
ע. לונדון, 'סוגיות חקלאיות במטע בתקופת המשנה והתלמוד לאור מקורות חז"ל והספרות הקלאסית. פרק הזית. תשס"ט, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן. לקריאה לחץ כאן.
לעיון נוסף:
זית אירופי בצמח השדה.
א. דג וחבריו, 'ההסטוריה של גידול זיתים בישראל', יער, גיליון 19, דצמבר 2020.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
