|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
ורבנן הוא דגזור משום לול של תרנגולין – תרנגול הבית
"אמר רבה: דבר תורה כל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא אינו פתח, ורבנן הוא דגזור משום לול של תרנגולין, דעביד לעיולי אוירא ולאפוקי הבלא. ואם בא להוסיף מוסיף, אוסופי ודאי בלול של תרנגולים לא אתי לאוסופי משום ריחשא" (שבת, קמו ע"א).פירוש: אמר רבה: לאמיתו של דבר אף עשיית הנקב הראשונה אינה אסורה, כי דבר תורה כל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא כדוגמת נקב שבחבית שאינו עשוי אלא להוציא אינו פתח, ורבנן הוא דגזור [וחכמים הם שגזרו] שלא לעשות נקב בכלי משום שדומה הדבר לנקב בלול של תרנגולין, ונקב זה שבלול אסור מן התורה שהוא פתח גמור העשוי להכניס ולהוציא, דעביד לעיולי אוירא ולאפוקי הבלא [שעשוי להכניס אויר ולהוציא חום], ולכן אף שנינו שאם בא להוסיף ולהרחיב נקב קיים מוסיף, שאין מקום לגזור כאן משום לול, שכן אוסופי [להוסיף] ודאי בלול של תרנגולים לא אתי לאוסופי [יבוא להוסיף] משום ריחשא [שרצים] שלא יכנסו דרכו ללול (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
תרנגול הבית - לרשימת נושאים נוספים וקישוריות לחץ כאן.
לדברי רבה הנקב הנעשה בלול תרנגולים נועד להכניס אוויר ולהוציא "הבל". מפרש רש"י: "הבלא - סרחון, שלא ימותו התרנגולין". ההבל העלול להמית את התרנגולים הוא כנראה תערובת גזים המשתחררים מהלשלשת. אחד מהגזים הוא גז המתאן שאמנם איננו רעיל אך מתחרה על מקום החמצן וגורם לחנק. גזים נוספים דוגמת מימן גופריתי רעילים מאד (ראו בהרחבה במאמר "בור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו" (בבא קמא, נ ע"ב). לקריאה הקש/י כאן). בלולים שנבנו לפני התפתחות הטכנולוגיות לייצור רשתות נאלצו המגדלים לבנות אותם באופן אטום בתוספת פתחים הניתנים לפתיחה וסגירה. בלשון רש"י (שבת, קב ע"ב): "לול של תרנגולין - של עץ הוא - וסתום, ומנקבו שיצא הריח של צואה, ולא יזיק להו". כיום הרשתות מאפשרות מעבר חופשי של אוויר יחד עם כך שהן מונעות בריחה של התרנגולות וטריפה. שיטה קדומה להשיג את מטרות אלו מופיעה בכתבי וארו שהציע לסגור את הפתח בעזרת זמורות צפופות. בלולים הצפופים והאטומים היה צורך לפתוח פתח גדול די הצורך למעבר אוויר אך כזה שלא יאפשר כניסת טורפים. כתב רבינו חננאל: "... גזרו על כל נקב אבל ההרחבה שאין אדם מרחיב בלול של תרנגולים כי מתיירא אם מרחיב הלול יכנס ממנו הנחש ויזיק אותן. וכיון שאין דרך בני אדם להרחיב בלול של תרנגולים לא גזרו בהרחבת כל נקב וזהו טעם ת"ק".
מבנה הלול בתקופה הרומאית
Luuk, H ציטט במאמרו העוסק בגידול עופות הנחיות לבניית לולים שניתנו על ידי קולומלה ווארו. קולומלה היה סופר רומאי שהרבה לכתוב על חקלאות והתייחס גם לגידול תרנגולים. בהנחיות להקמת לול במשק הבית כתב שיש למקם את החצר המיועדת לגידול עופות בחלק הנחלה הפונה אל השמש העולה בחורף. רצוי להצמיד את שטח זה לאזורי הבישול והאפייה על מנת שהעופות יהיו חשופים לעשן משום שהוא מועיל להם. את הלול יש לבנות כשלושה תאים צמודים ואת החזית יש להפנות מזרחה. בחזית יש לפתוח פתח כניסה צר לתא המרכזי בלבד. תא מרכזי זה הוא הקטן מבין השלושה וגבהו 7 רגל (2.1 מ') וכך גם אורכו ורוחבו. אין לאפשר לעופות לישון על הרצפה על מנת שלא יזדהמו מהפרשותיהם העלולים לגרום לצִנִּית (שִׁגָּדוֹן =gout ).על מנת למנוע את המחלה קובעים מוטות מעוגלים וחלקים שעליהם העופות יושבים. המוטות נקבעים בנקבים בשני הדפנות הנגדיים בגובה של רגל (כ – 30 ס"מ) מעל הרצפה ובמרחק 2 רגל אחד מהשני.
מקור עיקרי:Luuk, H. Poultry in Roman Times.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|
.jpg)
