טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
ואין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך – יונת בית
"משנה. אין אובסין את הגמל ולא דורסין אבל מלעיטין. ואין מאמירין את העגלים אבל מלעיטין. ומהלקטין לתרנגולין ונותנין מים למורסן אבל לא גובלין, ואין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך, אבל נותנין לפני אווזין ותרנגולין, ולפני יוני הרדיסיות" (שבת, קנה ע"ב).
שם עברי: יונת הבית שם באנגלית: Domestic pigeon
שם מדעי: Columba livia domestica שמות נרדפים במקורות: תסיל
נושא מרכזי: חשיבות המים ליונים
לריכוז המאמרים שנכתבו על יונת הבית הקש/י כאן.
המים מהווים מרכיב עיקרי במבנה תאי הצמחים ובעלי החיים. כל תהליכי החיים חייבים להתבצע בסביבה מימית המאפשרת את הובלת המומסים בתא עצמו ובין תאי הגוף כמו למשל על ידי הדם. בנוסף לכך המים הם המצע היחיד המאפשר את קיומן של תגובות (ריאקציות) ביוכימיות. אין בטבע אף נוזל שתכונותיו הכימיות אקוויוולנטיות למים. כמות המים עשוייה להגיע במינים מסויימים עד למעלה מ – 90% מנפח הגוף. במדוזה תופסים המים 97% מנפחה ובתרנגול 74%. כמות המים באדם מגיעה לכ - 70% ובחרקים כ – 50%. תוך כדי פעילות בעלי החיים המים מתנדפים או מופרשים כחלק מתהליכים פיסיולוגיים (זיעה, הלחתה, שתן). גם הצמחים מאבדים מים במהלך הדיות (טרנספירציה) כאמצעי להובלת מינרלים מהקרקע לחלקי הצמח ולצורך קירור.
על מנת לשמור על מאזן מים תקין חייבים כל היצורים החיים (צמחים ובעלי חיים) לקלוט מים מהסביבה. הצמחים "שואבים" מים מהקרקע ואילו בעלי חיים, בדרך כלל, שותים מים ממקורות שונים. יש השותים מים חופשיים או מלקקים טל ויש המוצצים מוהל תאי צמחים או נוזלים מגופם של בעלי חיים אחרים. אחת הדרכים המוכרות היא מציצת דם על ידי יתושים או פשפשים. מינים רבים החיים בבתי גידול צחיחים אינם זקוקים לשתייה והם מפיקים מים ממזונם. צבי המדבר, למשל, אינו זקוק לשתיית מים חופשיים אלא קולט אותם ממזונו בשתי דרכים: א. העשב והעלים מכילים מים. ב. פירוק העמילן הנמצא בזרעים משחרר מים (מים מטבוליים). עופות רבים מנצלים את הנוזלים במזונם ואינם צריכים לשתות מים אלא לעיתים נדירות כאשר מזדמן להם מקור מים. בניגוד לאוכלי חרקים הרי שאוכלי זרעים יבשים (יונאים, מיני קטה (תמונה 1), חצוצרן (תמונה 2) ועוד) זקוקים למים חופשיים. הצורך במים איננו רק על מנת להשלים את המים האובדים בהפרשות, בהלחתה ובנשימה אלא גם כדי לרכך בקיבתם את הזרעים הקשים. מינים אלו נוהגים להגיע מדי יום למעיינות וגופי מים שונים כדי לשתות.
המשנה מנתה כמה מיני בעלי חיים הזקוקים למים חופשיים ואינם יכולים להסתפק במים הנמצאים במזונם. החרקים, בדרך כלל, אינם זקוקים למים חופשיים וגם הדבורים, לכאורה, אינן זקוקות לתוספת מים משום שהצוף שהן אוספות הוא תמיסה מימית של סוכרים. לאמיתו של דבר כמות המים בצוף מספיקה לתצרוכת הדבורה עצמה אך אין בה די כדי לבצע את המטלות הקשורות לחיי המושבה. הפועלות זקוקות לתוספת מים לקירור הכוורת ולדילול הדבש לצורך האכלת הזחלים (ראו עוד במאמר "ואין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך" (שבת, קנה ע"ב)). המשנה מבדילה בין יוני השובך המסוגלות להגיע למקורות מים בכוחות עצמן לבין מינים התלויים באדם. יוני בר, כמו למשל יונת הסלע (תמונה 3), נוהגות לעוף למרחקים על מנת להגיע למקורות מים. היונה שבה עוסקת המשנה היא כנראה יונת הבית, שבוייתה מיונת הסלע, כפי שניתן להסיק מתוך כך שהן מכליאות זו עם זו. מין זה גדל אומנם בשובכים אך שמר על חלק מהתנהגויותיו כעוף בר ומסוגל לחפש את מזונו ואת מי השתייה בכוחות עצמו. בניגוד ליונת הבית הרי שהאווזים, התרנגולים ויוני הרדיסיות איבדו במהלך ביותם את כושר התעופה ולכן תלויים באדם לצורך אספקת מים ומזון.
כאוכלי זרעים אחרים גם היונים זקוקות לשתיית מים חופשיים. לצורך השגת מים בבתי גידול שחונים היונים עפות עד 20 ק"מ כדי להגיע למעיינות או גבים. מנגנון מיוחד להבאת מים לגוזלים קיים בקטות שבעבר סווגו כמשפחה בסדרת היונאים. בעופות מדבריים אלו הזכר טובל את נוצות החזה במים והגוזלים מוצצים אותם מהן. כמות המים הדרושה ליונה היא כ – 50 מ"ל ליום. במשך הטיפול בגוזלים היונה זקוקה לכמות מים כפולה. מים אלו דרושים על מנת לייצר בזפק את "חלב היונים" המשמש להאכלת הגוזלים.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
