סקר
האם אתה לומד דף יומי עם רש"י?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושא בני אדם - חמור

 

"ותצחק שרה בקרוביה, באפם הרגו שור וברצונם עקרו אבוס, ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושא בני אדם, ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ובשאר ארצות ארבע מאות שנה וכו'" (מגילה, ט ע"א).


שם עברי: חמור הבית    שם באנגלית: Donkey, Domestic Ass    שם מדעי: Equus africanus asinus


הנושא המרכזי: מעמדם הנחות של רוכבי חמורים

 

לנושאים נוספים העוסקים בחמור הבית - הקש/י כאן.

 

במקביל לאיזכורים רבים במקרא בהם מתואר החמור כבהמת משא ורכיבה לגיטימית חז"ל התייחסו לשימוש בו כפוגע ביוקרת הרוכב. ביטוי ליחס זה של חז"ל אנו מוצאים ב"דו-שיח" בין בלעם ואתונו: "... ואין כל בריה יכולה לכוין אותה רגע חוץ מבלעם הרשע, דכתיב ביה ויודע דעת עליון. אפשר, דעת בהמתו לא הוה ידע, דעת עליון מי הוה ידע? מאי דעת בהמתו לא הוה ידע? בעידנא דחזו ליה דהוה רכיב אחמריה, אמרו ליה: מאי טעמא לא רכבתא אסוסיא? אמר להו: ברטיבא שדאי ליה. מיד: ותאמר האתון הלא אנכי אתונך וכו'"(1). (עבודה זרה, ד ע"ב) (ראו עוד במאמר "אמרו ליה: מאי טעמא לא רכבתא אסוסיא"). דוגמה נוספת למעמדם הנחות של רוכבי חמורים בהשוואה לרוכבי סוסים אנו מוצאים בשיחתו של רבי יהושע בן קרחה והסריס (שבת, קנב ע"א): "אמר ליה ההוא גוזאה לרבי יהושע בן קרחה: מהכא לקרחינא כמה הוי? אמר ליה: כמהכא לגוזניא ... חזייה דלא סיים מסאניה, אמר ליה: דעל סוס מלך, דעל חמור, בן חורין, ודמנעלי בריגלוהי בר איניש, דלא הא ולא הא דחפיר וקביר טב מיניה"(2) (תודה לרב דוד כוכב על ההפנייה למקור זה).

ביטוי קיצוני לגישה זו משתמע (לפי חלק מהמפרשים) מתוך האופן בו תרגמו השבעים את הפסוק המספר על השימוש שעשה משה רבינו בחמור. בתורה (שמות, ד כ') נאמר: "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־אִשְׁתּוֹ וְאֶת־בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַֽל־הַחֲמֹר וַיָּשָׁב אַרְצָה מִצְרָיִם וכו'". השבעים תירגמו "ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושא בני אדם". מפרש רש"י: "נושא בני אדם - דמשמע גמל, שלא יאמר משה רבכם לא היה לו סוס או גמל". משתמע מפירוש זה שרכיבה על חמור נתפסת כסוג של פחיתות כבוד(3). מוסיף המהרש"א שהביטוי הכללי "נושא בני אדם" נבחר על מנת להימנע משקר: "ויקח משה וגו' נושא בני אדם כו'. פרש"י דמשמע גמל שלא יאמר כו'. ע"ש פי' דמשמע נמי גמל דאי הוה דוקא משמע גמל ולא חמור אם כן הוו כתבו לו שקר והתוס' כתבו לקמן גבי ואל זאטוטי וגו' שלא רצו לשקר לו דאי הוה רצו לשקר לו ה"ל לכתוב וירכיבם על הגמל וכו'". ה"חתם סופר" משווה בין אופן תרגום השבעים והשאלה שנשאל בלעם: "נושא בני אדם. פרש"י שלא יאמר וכי לא הי' לו סוס. וכן הוא בעבודה זרה (ד ע"ב) ששאלו כן לבלעם מ"ט לא רכבת אסוסיא".

מפרשים אחרים מנתקים בין המניע לא להזכיר את החמור ובין מעמדו בהשוואה לבהמות רכיבה אחרות. ביערות דבש (ח"ב סוף דרוש י"ב) נאמר שלא היה מקום לתמוה מדוע למשה רבינו לא היה סוס "כדרך העשירים" שהרי "יאה עניותא לישראל". לדבריו החסרון בחמור בהשוואה לסוס הוא בכך שהוא איטי(4) ומשה היה צריך למהר על מנת שלא לעכב את הגאולה. לדבריו הסיבה שמשה לקח חמור היא כדי לרמוז להם שהם ישלטו על המצרים שנמשלו לחמורים. השבעים שינו את הפסוק על מנת שלא להעליב את תלמי מלך מצרים באמירה שהוא ועמו נמשלו לחמור.

בספר "שפתי ישנים" הסביר שהזקנים נמנעו מלכתוב "חמור" משום שלשון "רכיבה" מגונה לגבי נשים. הגמרא מפרשת שהפועל "וירכיבם" מתייחס רק לבניו של משה אך הזקנים חששו שתלמי המלך לא יקבל את הסבר זה ולכן רמזו על הגמל שעליו גם לנשים מותר לרכוב משום שהוא גבוה ("משום ביעתותא דגמל"). "שיטה למסכת מגילה" (מחכמי פרובאנס, איטליה וספרד) הסביר שהזקנים חששו שתלמי לא יאמין שניתן להרכיב על חמור אשה ושני בניה. ב"ילקוט הגרשוני" בשם החתם סופר מובא הסבר ההופך את אופן תירגום הזקנים מ"בדיעבד" "לכתחילה" ואינו קשור לתכונות הפיסיות של בהמות הרכיבה :

"בשם מרן הח"ס ז"ל עפי"מ שדרשו בילקוט שמואל כל המשפיל עצמו הקב"ה מגביה ע"ש. ושפל רוח יתמוך כבוד, ומעתה משה רכב על החמור יען היה עניו, ומדה זאת הלא היא היא הנושא ומגביה את האדם למעלה, ולכן אמת כתבו, וירכיבם על דבר הנושא בני אדם, הוא מדת הענוה הוא הנושא ומגביה בני אדם, וזהו כוונת משה ברכבו על החמור ודפח"ח (ודברי פי חכם חן)". ד מועד.

 

 
     

 

בשולי הדברים אעיר שבחברות מסויימות החמור עדיין תופס מקום חשוב כבהמת רכיבה ומשא. בחברות מערביות רכיבה על חמור מהווה לעיתים אמצעי בידור ואטרקציה תיירותית. בתמונות ניתן לראות תלמידות רוכבות על חמורים במהלך מחנה לימודים ב"מדרשת הדרום" בגוש קטיף שנערך בשנת תשמ"ט.   

 


(1)  פירוש: "וְידֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן" (במדבר כד, טז), ויש לתמוה: וכי אפשר לפרש את הדבר כפשוטו שהיתה בו דעת רבה כל כך? אֶפְשָׁר, דַּעַת בְּהֶמְתּוֹ לֹא הֲוָה יָדַע [היה יודע], דַּעַת עֶלְיוֹן מִי הֲוָה יָדַע [האם היה יודע]? ותחילה מבררים: מַאי [מה] פירוש "דַּעַת בְּהֶמְתּוֹ לֹא הֲוָה יָדַע" [היה יודע]? בְּעִידָּנָא דַּחֲזוּ לֵיהּ דַּהֲוָה רָכֵיב אַחֲמָרֵיהּ [בזמן שראו אותו שרי מואב שהיה רוכב על חמורו], אָמְרוּ לֵיהּ [לו]: מַאי טַעְמָא לָא רְכַבְתָּא אַסּוּסְיָא [מה טעם אין אתה רוכב על סוס], שהוא ראוי לך יותר? אָמַר לְהוּ [להם]: בִּרְטִיבָא שְׁדַאי לֵיהּ [באחו הנחתי אותו], את הסוס, לרעות, ולכן אני רוכב על חמור. מִיָּד: "וַתּאמֶר הָאָתוֹן אל בלעם, הֲלֹא אָנכִי אֲתֹנְךָ" (במדבר כב, ל) שאתה משתמש בי כל הזמן.
(2) פירוש: אָמַר לֵיהּ הַהוּא גּוֹזָאָה [לו סריס אחד] שהיה מין לְר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה בלשון רמז וגנאי: מֵהָכָא [מכאן] עד למקום קַרְחִינָא כַּמָּה מרחק הָוֵי [הוא]? שרמז לו שהוא קרח. אָמַר לֵיהּ [לו]: כְּמֵהָכָא לְגוֹזַנְיָא [כמו מכאן להרי גוזן] ורמז לו לסריסותו ("גוזא") (ריעב"ץ) ... חַזְיֵיהּ דְּלָא סָיֵים מְסָאנֵיהּ [ראהו המין לר' יהושע שאינו נועל מנעליו], אָמַר לֵיהּ [לו]: כך אומרים: זה הרוכב עַל סוּס מֶלֶךְ. זה הרוכב עַל חֲמוֹר בֶּן חוֹרִין, וּדְמַנְעַלֵי בְּרִיגְלוֹהִי [ושמנעלים ברגליו] הוא לפחות בַּר אִינִישׁ [בן אדם]. דְּלָא הָא [שאינו זה] וְלֹא הָא [זה] זה דַּחֲפִיר וּקְבִיר טַב מִינֵּיהּ [שחפור וקבור טוב ממנו].
(3) רבינו משה מאימראן מקשה מדוע לגבי אברהם ש"חבש את חמורו" הזקנים לא שינו. מתרץ שלגבי אברהם כתוב במפורש שהיה "כבד בכסף ובזהב" ואם כן השימוש בחמור לא היה משום עניות אלא משום שמיהר לצאת לדרך והחמור היה זמין יותר מסוס או גמל.
(4)   בהגהות רבי ישעיה פיק (נדפסו בסוף ספר "יערות דבש") הקשה על הסברו שהרי גם גמל הולך לאט. טענה זו תמוהה וראו במאמר "דלמא בגמלא פרחא אזל" (יבמות, קטז ע"א).

 

 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

  1. יט טבת תשפ"ב 08:44 לגבי ההערה על אברהם אבינו | מאיר

    אמנם אברהם היה חשוב מאוד אבל לא היה מנהיג ישראל כמשה, לכן אין כל כך שאלה אם רכב על חמור.
  2. יט טבת תשפ"ב 18:06 ההבדל בין חמורו של אברהם וחמורו של משה | משה רענן

    גם זו דרך טובה להסבר בנוסף להסברו של רבינו משה מאימראן (הערה 3).

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר