טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש – נחש

"אמר רב יהודה אמר רב: מפני מה נענש שאול מפני שמחל על כבודו, שנאמר: ובני בליעל אמרו מה ישענו זה ויבזהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש, וכתיב ויעל נחש העמוני ויחן על יבש גלעד וגו'. ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם" (יומא, כב ע"א).

שם עברי: נחש   שם באנגלית:  Snake   שם מדעי: Serpentes

שם נרדף במקורות: רחש, חיויא, עכנאי


נושא מרכזי: מה מאפיין את "נקמת" הנחש?

 

לנושאים נוספים העוסקים בנחש ראו: "נחש - ריכוז נושאים וקישוריות"

מפרשים רבים דנו בשאלה מה הדמיון בין נקמה ונטירה של תלמיד חכם לנקמת נחש. רוב התשובות שמצאתי אינן קשורות למאפיינים ביולוגיים של הנחשים ולכן לא נעסוק בהן. בשורות הבאות אציג שני הסברים המבוססים על הפיזיולוגיה של הנחש. רבי יהונתן אייבשיץ כתב בספרו "יערות דבש" (ח"א דרוש ט"ו):

"כי אמרו כי נחש ממית בשליחות של מקום כדמפרשים הישוך נחש בלי לחש מן המקום, וממית בלי הנאה שלה רק לשליחות של מקום. ולכך אמרו כל ת"ח שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו ת"ח כי ת"ח ראוי לנקום ולנטור מה שהוא לכבוד המקום ותורתו לנקום בעושי רעה וללטיה בחוויא דרבנן דלית ביה אסותא, אבל באופן שלא יהיה לו משום כך שום דבר נגיעה לכבוד בשום אופן, כנחש שנושך מבלי הנאה כלל. כלום הנאה יש לך אבל אם נוקם ונוטר בשביל כבודו והנאתו אין זה ת"ח וכו'".

מקור הקביעה שנחש נושך בלי הנאה הוא בקללה שהוא קולל כמסופר בספר בראשית (פ"ג י"ד): "וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹוקים אֶל־הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל־הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל־גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל־יְמֵי חַיֶּיךָ". ביטוי לקללה זו אנו מוצאים בנבואת ישעיהו (סה כ"ה): "זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל־תֶּבֶן וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ לֹֽא־יָרֵעוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי אָמַר ה'". פסוק זה נדרש במסכת יומא (עה ע"א): "ונחש עפר לחמו, רבי אמי ורבי אסי; חד אמר: אפילו אוכל כל מעדני עולם טועם בהם טעם עפר. וחד אמר: אפילו אוכל כל מעדני עולם אין דעתו מיושבת עליו עד שיאכל עפר". על פי המדרש (תענית, ח ע"א) אין לנחש הנאה מאכילתו: "מאי דכתיב אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון. לעתיד לבוא מתקבצות ובאות כל החיות אצל הנחש, ואומרים לו: ארי דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל, אתה מה הנאה יש לך? אמר להם: ואין יתרון לבעל הלשון".

פשט הפסוקים בבראשית ובישעיהו המייחס לנחש תפריט המורכב מעפר בלבד סותר לכאורה את הידוע לנו מהתבוננות בטבע. תפריט נחשים מורכב מבעלי חיים כמכרסמים, עופות וזוחלים. למעשה כבר מהמדרש המובא במסכת יומא ניתן ללמוד שמזון הנחשים אינו מוגבל לעפר בלבד. מדברי רב אמי ורב אסי משתמע שהנחשים אוכלים מזון אחר אלא שטעמו כטעם עפר או שאין הוא משביע אותם ("אין דעתו מיושבת").

ייתכן ונוכל להסביר שעונשו של הנחש מתבטא בכך שאכן הנחשים חסרים חוש טעם ולכן אין הם מבחינים בין סוגי מזון על פי טעמם. בדומה לעפר החסר טעם כך גם טעמם של בעלי החיים שהנחש טורף. החושים החשובים בנחשים הם חושי הריח והראיה ואילו חושי השמיעה והטעם אינם מפותחים. הנחש מאתר את טרפו בעזרת חוש הריח. לשונו המפוצלת אינה מכילה פקעיות טעם אלא "טועמת" את האוויר. היא קולטת מולקולות הנישאות באוויר ומעבירה אותן לאזור המכיל קולטני ריח הנקרא "איבר יעקבסון" (ראו עוד במאמר "אם ישוך הנחש בלא לחש" (ערכין, טו ע"ב)). 

הרב ברוך הלוי אפשטיין כתב ("תורה תמימה", הערות, ויקרא, יט הערה ק"כ):

"כבר נתעוררו בספרי אגדה ומוסר ותמהו על חז"ל בעלי מדות נעלות שייחסו לת"ח לקיים מדה מגונה זו, וכן אמרו בשבת ס"ג א' אם ת"ח נוקם ונוטר כנחש הוא חגרהו על מתניך, ועיין בגליון הש"ס מה שכתב בזה. ולי נראה דלכן דמו ערך המדה ההיא לנחש על פי המבואר בע"ז ל' ב' דמטבע הנחש כל מה שמזקין נחלש כח הארס שבו, יעו"ש, וזוהי הכונה כאן דאע"פ שראוי לת"ח לנקום ולנטור למצערים אותו, מפני כבוד ומעמד התורה, וכמ"ש במו"ק ט"ז א' שמנדין את המבזה ומצער ת"ח [ובריב"ש סי' ר"כ כתב בשם הראב"ד דאסור לו למחול על צערו ובזיונו], בכל זאת צריך שתהא נקימתו בערך ארס הנחש, והיינו שבמשך הזמן תחלש מעט מעט, וכמבואר, ודו"ק".

בסריקת המרשתת לא מצאתי תימוכין לטענה שארס נחשים בוגרים בעל "כח ארס חלש" אם כי ייתכן שבמינים מסויימים הדבר קיים. לעומת זאת מצאתי דיווחים שהרכב הארס והשפעתו משתנה עם הבגרות. במחקר שנערך על שני מיני נחשים בסין נמצא שבפרטים צעירים יש לארס השפעה נוירוטוקסית ואילו הנזק הנגרם לטרף כתוצאה מהכשת פרטים בוגרים הוא קרישת הדם. החוקרים ייחסו את ההבדל בהרכב הארס והשפעתו לסוג וגודל הטרף עליו ניזונים הנחשים בגילאים השונים. 

תמונה 1. תרשים איבר יעקובסון
 

מקורות עקריים:

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected] 
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.