|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
תשדר לי מסרקאי וגובתאי דכוחלא – קנה מצוי
"תא שמע: דזעירי הוה מפקיד זוזי גבי אושפזיכתיה, עד דאתי ואזיל לבי רב, שכיבה. אזל בתרה לחצר מות. אמר לה: זוזי היכא? אמרה ליה: זיל שקלינהו מתותי בצנורא דדשא בדוך פלן, ואימא לה לאימא תשדר לי מסרקאי וגובתאי דכוחלא בהדי פלניתא דאתיא למחר אלמא ידעי" (ברכות, יח ע"ב).פירוש: ובענין זה של ידיעת המתים, תא שמע [בוא ושמע] ראיה לדבר, שכן מסופר: זעירי הוה מפקיד זוזי גביה אושפיזיכתיה [היה מפקיד את כספו אצל בעלת האכסניה שלו]. עד דאתי ואזיל לבי רב, שכיבה [בתוך הזמן שבא והלך לבית רבו, מתה], ולא ידע איש היכן הניחה את הכסף. אזל בתרה [הלך אחריה] לחצר מות (בית הקברות), אמר לה: זוזי היכא [היכן הדינרים]? אמרה ליה [לו]: זיל שקלינהו מתותי בצינורא דדשא בדוך פלן [לך וקח אותם מתחת ציר הדלת במקום פלוני], ואימא לה לאמא תשדר לי, מסרקאי וגובתאי דכוחלא בהדי פלניתא דאתיא למחר [ואמור לה לאמי שתשלח לי את מסרקי וקופסא של כחול עם פלונית שתבוא הנה לאחר מותה מחר], אלמא [הרי נלמד מכאן] שהמתים ידעי יודעים] מה מתרחש בעולם החיים! ודוחים הוכחה זו: דילמא [שמא] המלאך דומה הממונה על המתים קדים [מקדים] ומכריז להו [להם] שמחר יבוא פלוני, אבל בעצמם אינם יודעים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: קנה מצוי שם באנגלית: Common Reed שם מדעי: Phragmites australis
|
 |
 |
|
| תמונה 1. פרק קנה - קטע הקנה שבין שני הפסים הכהים | תמונה 2. פרק קנה בחתך אורך - בקצוות הפרק נראים המפרקים הקשים |
 |
 |
|
| תמונה 3. ככי - הרקמה הספוגית בחלל הקנה | תמונה 4. המפרק הקשה בחתך רוחב |
(1) פירוש: בהמשך לכך מסופר, ההוא גובתא דהוה מעברא מבי כסי לכרסא [מעשה בשפופרת שהיתה עוברת מבית הכוסות לכרס], סבר [סבור היה] מר בר רב אשי לאכשורה [להכשיר אותה] כמו במקרה הקודם. אמר ליה [לו] רב אושעיא: אטו כולהו בחדא מחיתא מחתינהו [וכי את כולם באריגה אחת ארגו?] היכא דאתמר אתמר [במקום שנאמר שכך דרכן של בהמות נאמר], היכא דלא אתמר [במקום שלא נאמר] לא אתמר [לא נאמר], והריהי איפוא טריפה.
(2) ראו בהרחבה במאמר "כחל – מסורת הולכת ונעלמת".
(3) פירוש: שמואל ירחינאה אסייה [המומחה בענייני הירח] רופאו של רבי הוה [היה]. חלש [חלה] רבי בעיניה ]בעיניו]. אמר ליה [לו] שמואל: אימלי [אמלא, אשים] לך סמא [סם] בעין לרפאותה. אמר ליה [לו]: לא יכילנא [אין אני יכול] שחלוש אני, וחושש מן הכאב. אמר לו: אשטר [אמרח] לך משטר [משחה] מלמעלה. אמר ליה [לו]: לא יכילנא [אין אני יכול]. הוה מותיב ליה בגובתא דסמני תותי בי סדייה, ואיתסי [היה שם לו את התרופות בקנה של סממנים תחת הכר שלו, והתרפא] וללמדנו כמה היה גדול ברפואה.
(4) פירוש: בענין גובתא [קנה] שמכניסים בנקב החבית להוציא משם את היין, רב אסר ושמואל שרי [התיר]. ומפרטים: מחתך לכתחלה ומתקין קנה זה דכולי עלמא [הכל] לא פליגי [נחלקו] שאסור, לפי שיש בכך עשיית כלי ממש. אהדורי דכולי עלמא לא פליגי דשרי [להחזיר למקומו קנה מוכן, הכל אינם חלוקים שמותר]. כי פליגי [כאשר נחלקו] היה זה דחתיכה ולא מתקנא [כשהקנה חתוך ואינו מותקן]. מאן דאסר [מי שאוסר, רב] סבור כי גזרינן דלמא אתי למיחתך [גוזרים אנו שמא יבוא לחתוך] לכתחלה קנה לצורך זה. ומאן דשרי] ומי שמתיר, שמואל] סבור כי לא גזרינן [אין אנו גוזרים].
(5) פירוש: ההוא עובדא דהוה [אותו מעשה שהיה] בעיר פומבדיתא שאיסתתים גובתא [נסתם צינור] של שכבת הזרע שלאותו איש, ואפיק [והוציא זרע] במקום קטנים במקום יציאת מי רגלים.
(6) פירוש: ההיא גובתא דהוה נפקא מבי כסי להובלילא [מעשה בשפופרת של בשר, כעין מעי, שהיתה יוצאת מבית הכוסות להמסס], סבר [סבור היה] רב אשי למיטרפה [להטריף אותה]. אמר ליה [לו] רב הונא מר בר חייא לרב אשי: כל הני חיוי ברייתא הכי אית להו [כל בהמות הבר כך יש להן].
(7) פירוש: בהמשך לכך מסופר, ההוא גובתא דהוה מעברא מבי כסי לכרסא [מעשה בשפופרת שהיתה עוברת מבית הכוסות לכרס], סבר [סבור היה] מר בר רב אשי לאכשורה [להכשיר אותה] כמו במקרה הקודם. אמר ליה [לו] רב אושעיא: אטו כולהו בחדא מחיתא מחתינהו [וכי את כולם באריגה אחת ארגו?] היכא דאתמר אתמר [במקום שנאמר שכך דרכן של בהמות נאמר], היכא דלא אתמר [במקום שלא נאמר] לא אתמר [לא נאמר], והריהי איפוא טריפה.
(8) פירוש: וְלִיקְלֵיהּ בְּנוּרָא, וּלְשַׁחֲקֵיהּ, וְלִימְלִי עֵינֵיהּ מִנֵּיהּ, וְחָזֵי לְהוּ [יביא שליית חתולה שחורה בת שחורה, בכורה בת בכורה, וישרפנה באש, וישחקנה, וישים וימלא עיניו ממנה, וכך יראה אותם]. וצריך הוא להיזהר באותו אפר, וְלכן לְשַׁדְיֵיהּ בְּגוֹבְתָא דְּפַרְזְלָא, וּלְחַתְּמֵיהּ בְּגוּשְׁפַּנְקָא דְּפַרְזְלָא, דִּילְמָא גָּנְבִי מִנֵּיהּ, וְלַחֲתוֹם פּוּמֵיהּ [וישימנה בשפופרת ברזל, ויחתמנה בחותם ברזל, שמא יגנבו ממנו, המזיקים, ויחתום פיה] של השפופרת, כִּי הֵיכִי [כדי] שלא לִיתַּזַּק [ינזק].
(9) פירוש: ... וְכִי חָזֵי שׁוּמְשְׁמָנָא גַּמְלָא דְּדָרֵי מִידֵי, לִישְׁקַלֵיהּ וְלִישַׁדְיֵיהּ בְּגוֹבְתָא דִּנְחָשָׁא, וְלִיסְתְּמֵיהּ בְּאַבָּרָא, וְלִיחֶתְמֵי בְּשִׁיתִּין גּוּשְׁפַּנְקֵי, וּלְבַרְזוֹלֵיהּ, וְלִידְרֵיהּ, וְלֵימָא לֵיהּ [וכאשר הוא רואה נמלה גדולה שנושאת דבר מה, יקחנה ויכניסנה בשפופרת של נחושת, ויסתמנה בעופרת וכו'".
(10) שנינו במשנה שציפורת כרמים, בין חיה ובין מתה, שיעורה כל שהוא, כיון שמצניעים אותה לרפואה וסגולה. ושואלים: מאי [מהי] ציפורת כרמים זו? אמר רב: החגב הנקרא פליא ביארי. אמר אביי: ומשתכח בדיקלא דחד נבארא ועבדי לה לחוכמא [ונמצאת ציפורת הכרמים בדקל שיש בו סיב אחד בלבד ומשתמשים בה כסגולה לחכמה]. אכיל ליה לפלגא דימיניה, ופלגא דשמאליה רמי לה בגובתא דנחשא וחתים לה בשיתין גושפנקי, ותלי לה באיברא דשמאלא [אוכל הוא את חצייה הימני, ואת חציה השמאלי משליך, מניח, בשפופרת של נחושת וחותם אותה בשישים חותמות ותולה אותה בזרועו השמאלית].
(11) פירוש: ... והנך תריסר ירחי שתא [ואותם שנים עשר חדשי השנה] בהם קבורים בגדיו, כי שתי מיא [כאשר הוא שותה מים] לא לישתי [ישתה] אלא בגובתא דנחשא [בקנה של נחושת] ולא מן המעין, דילמא חזי בבואה דשידא וליסתכן [כדי שלא יראה את דמותו של השד במים ויסתכן], כי הא [כמו זה] המעשה של אבא בר מרתא שהוא המכונה גם אבא בר מניומי, עבדא ליה אימיה גובתא דדהבא [עשתה לו אמו קנה של זהב] לצורך זה.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.