סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

ועשרה אגוזין וחמשה אפרסקין ושני רמונים ורמונין – אפרסק

 

"מיתיבי, רבי שמעון בן אלעזר אומר: עוכלא תבלין, וליטרא ירק, ועשרה אגוזין, וחמשה אפרסקין, ושני רמונים, ואתרוג אחד. ואמר גורסק בר דרי משמיה דרב מנשיא בר שגובלי משמיה דרב: וכן לעירוב. והני נמי ליהוו כי אפרסקין? הני חשיבי והני לא חשיבי" (עירובין, כט ע"א). 

פירוש: מקשים: רבי שמעון בן אלעזר אומר: המחלק מעשר עני לעניים לא יפחות להם משיעור עוכלא (שמינית לוג) של תבלין, וכן לאפירוש: מקשים: רבי שמעון בן אלעזר אומר: המחלק מעשר עני לעניים לא יפחות להם משיעור עוכלא (שמינית לוג) של תבלין, וכן לא יפחות משיעור ליטרא [לוג] ירק, וכן לא פחות מעשרה אגוזין, וכן מחמשה אפרסקין, וכן לא יפחות משני רמונים, ומאתרוג אחד, שאלו הם שיעורים הראויים לנתינה. ואמר גורסק בר דרי משמיה [משמו] של ר' מנשיא בר שגובלי משמיה [משמו] של רב: וכן הוא הדין לעירוב. ואפשר לשאול: הני נמי ליהוו כי [אלה התפוחים גם כן שיהיו כמו] אפרסקין? שהרי דומים הם להם בגודלם, ודי יהא לערב בחמישה תפוחים. ומשיבים: שיש להבחין בדברים, הני, חשיבי [אלה האפרסקים, הם חשובים], ולכן חמישה מהם, שיעור חשוב הוא. והני, לא חשיבי [ואלה התפוחים אינם חשובים], ולכן צריך שיהיו כמזון שתי סעודות (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: אפרסק   שם באנגלית: Peach   שם מדעי: Prunus persica

שם נרדף במקורות: פרסק, פרסיק, פרסקא, פרסיקא, פרסקים   


נושא מרכזי: מעמד האפרסקים כמזון

 

לריכוז הנושאים שנכתבו על האפרסק הקש/י כאן.


במאמר "אייתו קמייהו אפרסקא דהוה כאילפס כפר הינו" (כתובות, קיב ע"א) ניסיתי להוכיח מתוך ההשוואה שעורכת הברייתא בין פירות, לעניין שיעור נתינת מעשר עני, שהאפרסקים הם בגודל ביניים בין אגוזים ובין רימונים. משאלת הגמרא "והני נמי ליהוו כי אפרסקין" ניתן להסיק שגודלם דומה לתפוחים ודי יהיה לערב בחמשה תפוחים ואין צורך בשיעור קב. מתשובת הגמרא "הני חשיבי והני לא חשיבי" למדתי שערכם של האפרסקים גבוה יותר. לאור העובדה שהן העירוב והן שיעור הנתינה לעני קשורים למזון שתי סעודות אין הכרח להסיק שההשוואה מבוססת רק על גודל הפירות ותתכנה כמה חלופות. כבר מתוך תשובת הגמרא: "הני חשיבי והני לא חשיבי" משתמע שקיים מדד נוסף והוא ה"חשיבות" אם כי משמעותו איננה ברורה. לגבי מעשר עני מסתבר שניתן להתייחס לערך השוק של הפירות שהרי הוא רשאי למכרם לצורך קניית מזון המועדף עליו. מאידך גיסא לא ברור מדוע בעירוב יש חשיבות לערכו הכספי של המזון ולא לאפשרות לקבוע עליו עצמו סעודה בשבת. על פי הפוסקים השיעור נקבע על פי אופן השימוש בפירות אם כסעודה עצמה ואם כתוספת לסעודה ("ללפת בו את הפת"). באופן זה פירש רש"י (עירובין, כט ע"א):

"חשיבי - ואמרינן לקמן: כל שהוא ליפתן כדי לאכול בו, אלמא: לאו ממש סעודות, דליהוי כולה סעודתא מההוא מינא בעינן, אלא כל מידי לפום חשיבותיה, אם לפתן שאדם רגיל ללפת בו את הפת שיעורו כדי ללפת בו את הפת לשתי סעודות, ואם דבר הרגיל לבא בקינוח סעודה הוא שיעורו בכדי שאדם רגיל להביא קינוח לשתי סעודות".

בשורות הבאות ברצוני להביא את תשובתו של ה"צמח צדק" (לובאוויטש, יו"ד, סי' של"ה) שלדעתו כיוונתי כשניסיתי להוכיח מתוך סדר המינים שהוזכרו בברייתא בה פתחנו מהו גודל המינים השונים (ראו במאמרים "וחמשה אפרסקין ושני רמונים ואתרוג אחד" (עירובין, כט ע"א), "כל כלי בעלי בתים שיעורן כרמונים" (עירובין, ד ע"א)).

 "והנה עוד יש דמדומי ראי' שהרמון אינו גדול מטפח ואפשר שהיא ראיה גמורה לזה וגם מתוכה אפשר יש לשמוע שהוא קרוב לערך הנ"ל. והוא מברייתא שהובאה בערובין דכ"ט דאמרינן התם לענין שיעור העירוב דתפוחים בקב. ופרכינן עלה מהא דאמר רשב"א לענין מתנות עניים. דאין פוחתין לעני בגורן מעשרה אגוזים. וחמשה אפרסקין ושני רמונים ואתרוג אחד וכן לעירוב. והכי נמי להוי כאפרסקין. ומתרץ הני חשיבי והני לא חשיבי. והנה מזה יש להוכיח כמה דברים:

א. הא' דרמונים גדולים מתפוחים. דאל"כ עדיפא ה"ל לאקשויי דהני נמי להוי כרמונים דהא עדיין לא ידע דמשום חשיבות יש למעט בשיעור. וא"כ הא דלא קשה ליה מרמוני היינו משום דידע דאין לדמות תפוחים לרמונים הגדולים מהם. ואף על גב דלקצת פוסקים מיירי הכא בתפוחי יער מ"מ אין כן דעת התוס' דכ"ז ב' וכ"ה בב"ח בא"ח סי' שפ"ו ושארי אחרונים. 
ב. הב' יש להוכיח מכאן דאתרוג גדול מרמון. מדבעינן רמונים שנים ואתרוג די באחד. דהכא משמע מפשט הברייתא דמיעוט וריבוי השיעור הוא לפי ערך הגודל או הקוטן דמשום הכי בעינן אגוזים עשרה ואפרסקין סגי בחמשה ורמונים בשנים. ואף על גב שאפשר שאין צמצום המנין לפי ערך הגידול ממש מ"מ עכ"פ הם גדולים זה מזה. וא"כ אתרוג גדול מרמון. ואין לומר דלמסקנא לאו בגידול תליא כלל רק משום חשיבות דהני חשיבי. ורבוי המנין זע"ז ג"כ לערך חשיבותן זע"ז. דהא ליתא כיון דברמונים בעינן שנים לעולם אף ברמוני בדן. והרי רמוני בדן משמע שהם חשובים מהאתרוג שהרי הם מקדשים בכל שהן. משא"כ באתרוג כדתנן בפ"ג דערלה וחכ"א אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד רע"א שבעה ואלו הן אגוזי פרך ורימוני בדן כו'. והיינו מצד חשיבותן כדמוכח ברמב"ם ובש"ע י"ד סי' ק"י ס"א. ואפילו בסתם רמון מוכח לכאורה דחשיבותו בערך א' עם האתרוג כדתנן במעילה פרק ו' בפרוטה אתרוג ובפרוטה רמון וכו'".
 

       
אפרסק    אגוז המלך

 

       
 רימון    אתרוג

 
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר