סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

וחמשה אפרסקין ושני רמונים ואתרוג אחד – אתרוג 

 

"מיתיבי, רבי שמעון בן אלעזר אומר: עוכלא תבלין, וליטרא ירק, ועשרה אגוזין, וחמשה אפרסקין, ושני רמונים, ואתרוג אחד. ואמר גורסק בר דרי משמיה דרב מנשיא בר שגובלי משמיה דרב: וכן לעירוב. והני נמי ליהוו כי אפרסקין? הני חשיבי והני לא חשיבי" (עירובין, כט ע"א). 

פירוש: מקשים: רבי שמעון בן אלעזר אומר: המחלק מעשר עני לעניים לא יפחות להם משיעור עוכלא (שמינית לוג) של תבלין, וכן לא יפחות משיעור ליטרא [לוג] ירק, וכן לא פחות מעשרה אגוזין, וכן מחמשה אפרסקין, וכן לא יפחות משני רמונים, ומאתרוג אחד, שאלו הם שיעורים הראויים לנתינה. ואמר גורסק בר דרי משמיה [משמו] של ר' מנשיא בר שגובלי משמיה [משמו] של רב: וכן הוא הדין לעירוב. ואפשר לשאול: הני נמי ליהוו כי [אלה התפוחים גם כן שיהיו כמו] אפרסקין? שהרי דומים הם להם בגודלם, ודי יהא לערב בחמישה תפוחים. ומשיבים: שיש להבחין בדברים, הני, חשיבי [אלה האפרסקים, הם חשובים], ולכן חמישה מהם, שיעור חשוב הוא. והני, לא חשיבי [ואלה התפוחים אינם חשובים], ולכן צריך שיהיו כמזון שתי סעודות (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: אתרוג   שם באנגלית: Citron   שם מדעי: Citrus medica

שם נרדף במקורות: אתרוגא, תרונגא, פרי עץ הדר   שמות בשפות אחרות: ערבית – אתרג', תרנג'


נושא מרכזי: גודל פרי האתרוג

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על האתרוג הקש/י כאן.



מרשימת הפירות שמנה רבי שמעון בן אלעזר, לשיעור נתינה למעשר עני, ניתן להסיק שהאתרוג הוא הפרי הגדול ביותר ולכן די בנתינת אתרוג אחד. יש לשער שהברייתא מתייחסת דווקא לאתרוג גדול בניגוד לאתרוג המשמש למצוות ארבעת המינים הכשר גם בגודל קטן: "תא שמע: שיעור אתרוג קטן, רבי מאיר אומר: כאגוז, רבי יהודה אומר: כביצה. לאו משום דבעי הדר? לא, משום דלא גמר פירא" (סוכה, לא ע"ב). מהמשך דברי הגמרא אנו לומדים שקיים גם גודל מקסימלי של אתרוג הכשר לארבעת המינים: "תא שמע: ובגדול כדי שיאחוז שנים בידו אחת, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אפילו אחד בשתי ידיו. מאי טעמא לאו משום דבעי הדר? לא, כיון דאמר רבה: לולב בימין ואתרוג בשמאל, זימנין דמחלפי ליה, ואתי לאפוכינהו, ואתי לאיפסולי" (שם). מפרש רש"י: "כיון דאמר רבה אתרוג בשמאל ולולב בימין - משום דהכא תלת מצות, ואתרוג חד מצוה, וזימנין דמחלפין ליה, שנותנין לו אתרוג בימין ולולב בשמאל, וצריך להפכן מיד ליד ולאחוז האתרוג והלולב באחת מידיו עד שיחליף, ואי הוה גדול יותר מדאי - שמא יפול מידיו ויפסול, שיארע בו נקב". אתרוג בשל עשוי להגיע לגודל רב יותר מזה הכשר לארבעת המינים: "אתרוג קטן וכו' ... תניא, אמר רבי יוסי: מעשה ברבי עקיבא שבא לבית הכנסת ואתרוגו על כתפו. אמר לו רבי יהודה: משם ראיה? אף הם אמרו לו: אין זה הדר" (סוכה, לו ע"ב). פירות האתרוג גדולים אך היבול מצומצם: "מתניתין: אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל רואין אותן כאלו הן תאינים אם ראוין לעשות ככר דבילה של ששים מנה באיטלקי חורשין כל בית סאה בשבילן ... גמ': אחד אילן סרק ולמה אמרו תאינים? ע"י שפירותיהן גסין והן עושות הרבה. הרי אתרוג פירותיו גסין ואינו עושה הרבה, הרי זיתין עושין הרבה ואין פירותיהן גסין, ואלו עושות הרבה ופירותיהן גסין (ירושלמי, וילנא, שביעית, פ"א הל' ג'). 

ההצעה לראות באתרוג את הפרי הגדול ביותר מעוררת שאלה הקשורה לגודל נקב הפוסל "כלי בעלי בתים" משימוש: "... רמון כדתנן: כל כלי בעלי בתים שיעורן כרמונים" (ברכות, מא ע"א). מפרש רש"י: "שיעורן כרמונים - ניקב כמוציא רמון טהור. בעלי בתים חסים על כליהם הלכך ניקב כמוציא קטניות מצניעו לזיתים, ניקב כמוציא זית משתמש לאגוזים, ניקב כמוציא אגוז משתמש בו רמונים, אבל של אומן העומד למכור לא הוי שיעוריה בהכי". רש"י מדרג את הפירות בסדר עולה על פי גדלם כאשר את האגוזים הוא משבץ מתחת לרימונים. דירוג זה מופיע גם בסוגייתנו. ממשנה זו משתמע שהרימון הוא הפרי הגדול ביותר הנשמר בכלים ברשות בעלי בתים. אם אכן האתרוג גדול מהרימון מדוע שיעור כלי בעלי בתים איננו כאתרוגים?

שאלה זו מובילה אותי למסקנה שאכן פירות האתרוג העשויים להיות גדולים בהרבה משאר הפירות לא נשמרו בכלים אלא הונחו כבודדים. מסיבה זו סיים רש"י לגבי "בעלי בתים": "ניקב כמוציא אגוז משתמש בו רמונים" ולא המשיך "ניקב כמוציא רמון משתמש בו אתרוגים". אחד מהקוראים הפנה את תשומת לבי לדברי רבי במסכת סוכה (לה ע"א): "רבי אומר: אל תקרי הדר אלא הדיר, מה דיר זה יש בו גדולים וקטנים, תמימים ובעלי מומין, הכי נמי יש בו גדולים וקטנים תמימים ובעלי מומין. אטו שאר פירות לית בהו גדולים וקטנים תמימים ובעלי מומין? אלא הכי קאמר: עד שבאין קטנים עדיין גדולים קיימים". מכיוון שהפירות לא מבשילים יחד הם אינם נלקטים כאחד, וממילא לא מאחסנים אותם בכמויות הזקוקות לכלים.

בשורות הבאות ברצוני להביא את תשובתו של ה"צמח צדק" (לובאוויטש, יו"ד, סי' של"ה) שלדעתו כיוונתי כשניסיתי להוכיח מתוך סדר המינים שהוזכרו בברייתא בה פתחנו מהו גודל המינים השונים:

 "והנה עוד יש דמדומי ראי' שהרמון אינו גדול מטפח ואפשר שהיא ראיה גמורה לזה וגם מתוכה אפשר יש לשמוע שהוא קרוב לערך הנ"ל. והוא מברייתא שהובאה בערובין דכ"ט דאמרינן התם לענין שיעור העירוב דתפוחים בקב. ופרכינן עלה מהא דאמר רשב"א לענין מתנות עניים. דאין פוחתין לעני בגורן מעשרה אגוזים. וחמשה אפרסקין ושני רמונים ואתרוג אחד וכן לעירוב. והכי נמי להוי כאפרסקין. ומתרץ הני חשיבי והני לא חשיבי. והנה מזה יש להוכיח כמה דברים:

א. הא' דרמונים גדולים מתפוחים. דאל"כ עדיפא ה"ל לאקשויי דהני נמי להוי כרמונים דהא עדיין לא ידע דמשום חשיבות יש למעט בשיעור. וא"כ הא דלא קשה ליה מרמוני היינו משום דידע דאין לדמות תפוחים לרמונים הגדולים מהם. ואף על גב דלקצת פוסקים מיירי הכא בתפוחי יער מ"מ אין כן דעת התוס' דכ"ז ב' וכ"ה בב"ח בא"ח סי' שפ"ו ושארי אחרונים. 
ב. הב' יש להוכיח מכאן דאתרוג גדול מרמון. מדבעינן רמונים שנים ואתרוג די באחד. דהכא משמע מפשט הברייתא דמיעוט וריבוי השיעור הוא לפי ערך הגודל או הקוטן דמשום הכי בעינן אגוזים עשרה ואפרסקין סגי בחמשה ורמונים בשנים. ואף על גב שאפשר שאין צמצום המנין לפי ערך הגידול ממש מ"מ עכ"פ הם גדולים זה מזה. וא"כ אתרוג גדול מרמון. ואין לומר דלמסקנא לאו בגידול תליא כלל רק משום חשיבות דהני חשיבי. ורבוי המנין זע"ז ג"כ לערך חשיבותן זע"ז. דהא ליתא כיון דברמונים בעינן שנים לעולם אף ברמוני בדן. והרי רמוני בדן משמע שהם חשובים מהאתרוג שהרי הם מקדשים בכל שהן. משא"כ באתרוג כדתנן בפ"ג דערלה וחכ"א אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד רע"א שבעה ואלו הן אגוזי פרך ורימוני בדן כו'. והיינו מצד חשיבותן כדמוכח ברמב"ם ובש"ע י"ד סי' ק"י ס"א. ואפילו בסתם רמון מוכח לכאורה דחשיבותו בערך א' עם האתרוג כדתנן במעילה פרק ו' בפרוטה אתרוג ובפרוטה רמון וכו'".
 

       
 זית    אגוז המלך

 

       
 רימון    אתרוג



מקור עיקרי:

י. פליקס, עצי פרי למיניהם - צמחי התנ"ך וחז"ל (150-160).

 
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר