טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
וכן באמיתא וכן בפיגם וכן בשאר מיני תבלין – נענע
"חבילי סיאה אזוב וקורנית, הכניסן לעצים אין מסתפק מהן בשבת, למאכל בהמה מסתפק מהן בשבת. וקוטם ביד ואוכל, ובלבד שלא יקטום בכלי. ומולל ואוכל, ובלבד שלא ימלול בכלי הרבה, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: מולל בראשי אצבעותיו ואוכל, ובלבד שלא ימלול בידו הרבה כדרך שהוא עושה בחול. וכן באמיתא, וכן בפיגם, וכן בשאר מיני תבלין. מאי אמיתא? ניניא" (שבת, קכח ע"א).
פירוש: הכניס חבילי סיאה אזוב וקורנית שהם צמחים ריחניים הראויים גם למאכל אדם, אם הכניסן לעצים (לצורך הסקה) אין מסתפק (משתמש) מהן בשבת לאכילה, ואם הכניסם למאכל בהמה מסתפק אף הוא מהן בשבת. וקוטם (קוטף) ביד ואוכל, ובלבד שלא יקטום בכלי. ומולל ומוציא את הגרעינים בידו ואוכל, ובלבד שלא ימלול בכלי הרבה, שנראה הדבר כמלאכה מרובה, אלו דברי ר' יהודה. וחכמים אומרים: מולל בראשי אצבעותיו בדרך שינוי ואוכל, ובלבד שלא ימלול בידו הרבה כדרך שהוא עושה בחול. וכן הדין באמיתא וכן בפיגם וכן בשאר מיני תבלין. ושאלו חכמים: מאי [מהי] אמיתא זו? ואמרו שהוא הקרוי בארמית "ניניא" (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: נענע שם באנגלית: Mint שם מדעי: Mentha
שמות נרדפים במקורות: מינתה, אמיתא, ניניא, דנדנה? שמות בשפות אחרות: ערבית – נענע (نعناع)
נושא מרכזי: מהי אמיתא/ניניא?
מדברי הגמרא מדברי הגמרא ניתן להסיק שהאמיתא היא צמח תבלין כלשהו. על אחד משימושיו אנו לומדים בסוגיה העוסקת באיסור לישה בשבת (שבת, קמ ע"א): "שחליים ששחקן מערב שבת, למחר נותן לתוכן שמן וחומץ, וממשיך לתוכן אמיתא, ולא יטרוף אלא מערב"(1). בהמשך הסוגיה מזוהה האמיתא כניניא: "מאי אמיתא? ניניא". מפרש הערוך (ערך "אמיתא"): "... ס"א (ספרים אחרים) מינתא והוא בערך מם פי' בלעז מינט"א כמשמעו". רש"י מפרש: "ניניא - מינטא"י". פירוש זהה מופיע גם בסוגיה (גיטין, סט ע"ב) בה מוזכרת נינייא כתרופה: "לצרחא דליבא ליתי תלת ביעי נינייא וביעתא דכמונא וביעתא דשומשימי וליכול". מפרש רש"י: "לצרחא דליבא - כאב הלב. ניניא - מינט"ה". קיימת תמימות בין המפרשים ש"ניניא" הוא המנטה (Menta) כלומר צמח הנענע. השם מינתה מופיע במשנה פעם אחת במשנה בעוקצין (פ"א מ"ב): "... שרשי המיתנא והפיגום וירקות שדה וירקות גנה שעקרן לשתלן, והשדרה של שבולת והלבוש שלה, רבי אליעזר אומר אף הסיג של רצפות הרי אלו מיטמאין ומטמאים ומצטרפין". רוב הפרשנים מזהים אותה עם ה"אמיתא" שבסוגייתנו. תנחום הירושלמי (ערך "מנת") כתב: "הוא אל נענאע ונכתב לעיל באות א' שהוא נקרא גם אמיתא". הר"ש בעוקצין פירש: "מיני ירקות הן ובפרק מפנין אמרינן מאי אמינתא אניניא ופי' בערוך מינט"א".
כמעט כל הפרשנים החל מהגאונים מזהים את המינתה עם הנענע. בפירושי הגאונים אנו מוצאים: "אלנענע בטיית (ערבית)". כך פירש רבי נתן אב הישיבה. הערוך (ערך "מנתא") כתב: "פי' בל' ישמעאל נענע ובלעז מינטא ממש". את השם נענע אנו פוגשים בירושלמי (וילנא, שבת, פ"ז הל' ב'): "... ההן דגזז כוסבר כרתי כרפס גרגר טריקסימין כשומין נענע חייב משום קוצר ומשום זורע וכו'". מפירוש הרמב"ם בעוקצין שכתב "ממיני אלנענע" ניתן להסיק שהיו מינים שונים הנמנים על הסוג Mentha. (ראו ב"הרחבה"). דברי המשנה בעוקצין מצביעים על מינים המתרבים ברבייה א-מינית באמצעות שורשים או שלוחות. הנענע המוכרת לנו אכן עשוייה להתרבות בעזרת שורשים ושלוחות תת ועל – קרקעיים (תמונות 1-2).
בעזרת זיהוי זה ניתן גם להסביר את ההלכה המובאת בירושלמי האומרת שקוצר נענע חייב הן משום קוצר והן משום זורע. מפרש "קרבן העדה" (שם) לגבי ההלכה הקודמת ("ההן דגזז ספוג גומי קרולין חייב משום קוצר ומשום נוטע"): "חייב משום קוצר ומשום נוטע. דעל ידי הוא גדל שנית ומתעבה". בהמשך הפירוש כתב: "קוסבר וכו'. כולן מיני עשבים נינהו. חייב משום קוצר ומשום זורע. דגבי עשבים זריעה היא האב". משתמע מדבריו שהחיוב הכפול נובע מכך שהקצירה מביאה לגידול מחודש. תופעה זו אכן קיימת בנענע שבה שהסרת הגבעולים והעלים גורמת להתחדשות מהירה של האיברים העל-קרקעיים מתוך השלוחות ובכך מתקיים איסור ה"זריעה".
סכום השמות מוזכר בספרו של החיד"א "ברכי יוסף" (או"ח סי' רט"ז ס"ק ב'): "על ריח מינט"ה הנקרא בערבי נענ"ה ונקרא בלשון משנה פ"ז דשביעית (מ"ב) דנדנה. ופ"ק דעוקצין (מ"ב) מינתא. ואמיתא, בשבת דף קכ"ח. כתב הרב גנת ורדים א"ח כלל א' סי' מ"א דאין מברכין". ניתן להוסיף לרשימת השמות גם את היועזר אם נזהה אותו עם הנענע. מוצאים אנו אם כן, לכאורה, זהות בין שמות "מנתה" רבים. לענ"ד השמות מציינים מינים שונים בתוך הסוג Mentha וייתכן גם מינים שאינם שייכים לסוג אלא לתת השבט Menthinae הנכלל בשבט Mentheae. ייתכן וחלקם הם שמות כלליים נרדפים של בני הסוג ואילו אחרים מציינים מינים ספציפיים. ניתן גם לצמצם את מספר השמות אם נניח שחלקם הוא למעשה נגזרות של דומה. הרי"ף גורס "אמינתא" במקום "אמיתא" כלומר "מנטה". "ניניא" מזכיר לנו את ה"נענע".
 |
|
 |
|
תמונה 1. נענע חריפה צילם: Simon Eugster |
|
תמונה 2. נענע - שורשים ושלוחות
|
הרחבה
הנענע (Mentha) הוא סוג במשפחת השפתניים הכולל כ – 30 מינים שונים (מקוריים ותוצרי הכלאה) ומתוכם 4 מיני בר בישראל(2). הסוג נכלל בשבט Mentheae הגדול במשפחת השפתניים (הנקראת לפעמים משפחת המנטה) המצטיינת במינים רבים המכילים שמנים אתריים המעניקים להם חשיבות כצמחי תבלין ורפואה(3). נכללים בשבט בנוסף לסוג מנטה סוגים כמרווה, אזוב, קורנית (טימין) וזוטה (תמונה 3). הנענע היא צמח רב-שנתי הפורח בחודשים יוני-אוקטובר. ישנם מינים עם עלים חלקים ואחרים שעליהם מכוסים שערות. המינים שונים זה מזה גם בטעמם כתוצאה מתכולת תרכובות שונה. ככל שתכולת המנתול עולה טעם העלים חריף יותר. בישראל נוהגים לכנות את המין נענע חריפה ((peppermint)(4) (תמונה 1) בשם מנתה, ואילו השם נענע מציין לרוב את המינים הנפוצים בעלי הטעם העדין יותר.
בסוג מנטה מוכרים יותר מ – 3,000 שמות בדרוג ממינים ועד מופעים. רוב השמות נחשבים כשמות נרדפים או לא חוקיים. הטקסונומיה של הסוג קשה מאד משום שמינים רבים מכליאים בקלות או שהם עצמם תוצרי אירועי הכלאה קדומים. זרעים של בני כלאים מתפתחים למגוון מופעים שצאצאיהם מתפשטים הודות לרבייה הא-מינית שלהם. התסבוכת במיון מתבטאת במחלוקת לגבי מספר המינים כאשר מספרם נע מאלפי מינים ועד 18 – 24 מינים על פי המחקרים המודרניים.
מאפיין בולט של מיני ה"מנטה" הוא בלוטות הנמצאות על העלים ומכילות שמן ריחני שאחד ממרכיביו הוא החומר מנתול. למנתול שימושים ברפואה וכמזון. הוא מקל באופן קצר מועד על כאבי גרון, מקל על כאבי שרירים ומשמש כתוסף למשחות שיניים ונוזלי שטיפת פה. ככלל יש למנתול השפעה מרעננת ולכן מוסיפים אותו לסוכריות ומסטיקים, וכקרם מילוי לשוקולד ועוד. אופן הפעולה של המנתול הוא על ידי הגברת רגישות תאי עצב הרגישים לשינויי טמפרטורה. תחושת הרעננות נובעת מקירור קל שנגרם משאיפת אוויר ומתבטא בתחושת קור חזקה כתוצאה מהעלאת רגישות תאי העצב בלוע.
 |
|
 |
|
תמונה 3. זוטה צפופה |
|
תמונה 4. נענע ריחנית צילם: ZooFari
|
(1) פירוש: שחליים (מין ירק) ששחקן מערב שבת, למחר נותן לתוכן שמן וחומץ, וממשיך (מכניס) לתוכן אמיתא. ולא יטרוף אלא מערב.
(2) נענה ריחנית (תמונה 4), נענה משובלת (תמונה 5), נענת המים (תמונה 6), נענה קרחת (תמונה 7), נענת הכדורים (תמונה 8) את נענת הכדורים הוצע לזהות כיועזר (ראו במאמר "אבל אוכל הוא את יועזר").
(3) השבט נכלל בתת משפחת Nepetoideae https://en.wikipedia.org/wiki/Nepetoideae
(4) מין זה הוא בן כלאים בין נענע קרחת ונענת המים. הצמח גדל בר באזורי המזרח התיכון ואירופה.
מקורות עיקריים:
ח. צ. אלבוים, תשע"ד, מסורת צמחי המשנה – לחקר פרשנות הריאליה – היווצרותה ומסירתה, עבודה לשם קבלת תואר ד"ר, בר אילן (עמ' 131-132).
לעיון נוסף:
א. דהאן, 'צמח ריחני ושמו יועזר', תלמוד הצמחים.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
.jpg)
