סקר
כמה זמן אתה כבר גולש בפורטל הדף היומי






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

 

אבל אוכל הוא את יועזר – שערות שולמית מצויות 

 

"משנה. אין אוכלין איזביון בשבת, לפי שאינו מאכל בריאים. אבל אוכל הוא את יועזר, ושותה אבוברואה ... גמרא. אבל אוכל הוא את יועזר. מאי יועזר? פותנק. למאי אכלי לה לארקתא. במאי אכלי לה בשבע תמרי חיוורתא" (שבת, קט ע"ב).   

פירוש: משנה. אין אוכלין איזביון בשבת, לפי שאינו מאכל בריאים והכל יודעים שהוא אוכלו לצורך רפואה, אבל אוכל הוא את הירק יועזר, ושותה אבוברואה ... גמרא. אבל אוכל הוא את הירק יועזר. ושואלים: מאי [מה הוא] יועזר? ואומרים: הוא הירק הקרוי פותנק. למאי אכלי לה [לשם מה אוכלים אותו] לארקתא [להתרפא מתולעי הכבד. במאי אכלי לה [במה אוכלים אותו]? עם שבע תמרי חיוורתא [תמרים לבנות] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: שערות שולמית מצויות   שם באנגלית: Southern Maidenhair   שם מדעי: Adiantum capillus-veneris

שמות נרדפים במקורות: יועזר, פותנק, סיסין?


נושא מרכזי: מהו יועזר? 

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על עז הבית הקש/י כאן.



זיהוי הצמח יועזר נתון, כנראה, למחלוקת התלמודים. בירושלמי (ונציה, שבת, פי"ד יד טור ג/ה"ג) נאמר: "... אבל אוכל הוא את יועזר פוליטריכון ושותה אבוב רועה וכו'". לעומת זאת בבבלי נקרא היועזר "פותנק"(1). כפי שנראה להלן שני שמות אלו מתייחסים, על פי המחקר, לצמחים שונים ואפילו רחוקים מאד מבחינה טקסונומית. הערוך (ערך "פטנג") מביא את שני זיהויים אלו: "בגמרא דח' שרצים מאי יועזר פוטנג ירושלמי פוליטריכון (יש בנוסחאות גם פוליטריכין) בלעז פולי"ו". בעל "מוסף הערוך" (ערך "פטנג") חולק על הלע"ז שהביא הערוך ("בלעז פולי"ו") ולדעתו פוליטריכון (Πολιτριχον) הוא צמח הנקרא בשם זה ביוונית ובלטינית ופירוש השם הוא "שערות רבות" (poly = הרבה, trichon – שערות). שם שניתן לו משום שמשרה הנעשית ממנו עשוייה לגרום לגדילת שערות רבות: "א"ב לא דקדק בעל הערוך(2) כי הוא עשב ידוע בל"י ורו' וטעם המלה שערות רבות כי יש סגולה לו ליפות ולהגדיל שער אם ירחץ במימיו". תאור מאוחר ומפורט יותר אנו מוצאים בספר העוסק בתרופות שהיו נהוגות בתקופה הקלאסית(3)

השם פוליטריכון הנשמע יווני עשוי להתייחס לכמה מינים של שרכים (דוגמת Adiantum capillus-veneris או Asplenium trichomanes) או טחבי עלים כמו "טחב שערות מצוי" (Polytrichum commune). שניהם ידועים מאז העת העתיקה בכינוי maidenhair ("שערות נערה") או "שערות וונוס"(4). השם פוליטריכון הוענק לכמה מיני טחבים ובעיקר למין "טחב שערות מצוי" בגלל ה"מצנפת" השעירה (תמונה 1) המכסה את המנבגים לפני הבשלתם המלאה(5). לאחר ההבשלה "מצנפת" זו נושרת. במילון לידל וסקוט מתורגם השם פוליטריכון לשרך שערות שולמית מצויות (Adiantum capillus) (תמונה 2).

על פי דיוסקורידס ו - ps. Apuleius משרה של צמחים אלו ניתנת לשתייה לצורך טיפול במגוון מחלות ומחושים. בעיות במעיים ודרכי השתן, אסטמה, צהבת ודם ווסת בנשים. בשימוש חיצוני הצמחים מרפאים פצעים ונפיחויות בעור. יתר על כן, על פי ההנחה שקיים קשר בין שם הצמח ומראהו ובין ההשפעה שלו יחסו לצמח יכולת רבה בחידוש ושמירה על שיער ראש וזקן צפופים. כפי שנאמר תכונה זאת מתוארת גם ב"מוסף הערוך".

גם בימינו מקובל "טחב שערות" כצמח רפואה. תה של צמח זה משמש לסילוק טפילים פנימיים דוגמת תולעי מעיים, מפסיק שילשול, משתן ואנטי דלקתי. הוא מומלץ לטיפול באבני כליה ומרה. ברפואה העממית הסינית משתמשים בו להורדת חום, מרפא סרטן ובמיוחד לוקמיה לימפוציטית. בהודו הוא משמש בטיפול חיצוני של כוויות ופצעים.
 

שערות שולמית מצויות

כאמור, גם השרך הרב-שנתי שערות-שולמית כלול בשם פוליטריכון. שמו המדעי של המין Adiantum capillus-veneris נגזר מהמילים הלטיניות capillus = שערה ו – venereus – של ונוס. בניגוד למין "טחב שערות מצוי" שמקור שמו ידוע הרי שלא ברור מקור השם העממי Southern Maidenhair של שערות שולמית מצויות(6). ייתכן שהוא קשור לשעירותם של קנה-השורש הזוחל ובסיסי הפטוטרות. יש הסוברים כי דווקא הפטוטרות והפטוטריות הנימיות הן ששבו את דמיונם של הקדמונים שהעניקו לצמח את שמו כבר בימי קדם. זיהוי זה של היועזר מעלה את השאלה האם מאפייני שערות שולמית עולים בקנה אחת עם תיאורו במשנה כצמח נאכל העשוי לשמש גם כצמח רפואי(7). מתברר שאכן השרך שערות שולמית מצויות שימש לאורך ההיסטוריה למאכל וכצמח מרפא. העלים שימשו כעיטור למאכלים מתוקים. עלים מיובשים שימשו להכנת תה או משקה מרענן לימות הקיץ. את המשקה מכינים על ידי בישול איטי במשך כמה שעות עם סוכר ומיץ תפוזים עד הפיכת הנוזל לסירופ צמיג. בעירבוב עם מיץ פירות מתקבל משקה מרענן.

הרמב"ם בספרו הרפואי, "ספר הקצרת" (נקרא גם "ספר המסעדים"), מתאר בפרוטרוט מרשם ליין דבש שרקח עבור ידידיו המוסלמים האסורים בשתיית יין, תחליף ליין שעל שתייתו באופן מבוקר המליץ מאד. כחלק מהמרשם מוסיף הרמב"ם במכתב לחברו: "ומה שאני רואה שראוי לך לפי חולייך ולפי מה שידעתי ממזג אבריך, שתיתן בזרעונים בעת שרותם חצי אוקיא פלסיא, ונקרא בערבי כזברת אל ביר, ובלשון לטיני קפילי נישוריש..." והמהדיר זיסמן מונטנר (הוצאת ראובן מס, ת"ש - 1940) מפרש כי "קפילי נשוריש" הוא סירוס השם הלטיני "קפילי וונריס" כלומר היועזר.

משערות שולמית הוכנה משרה בשם קפילייר (Capillaire) להקלת שיעול שהיתה בשימוש עד למאה ה-19. ברפואה העממית באיזורים שונים שמשו משחות ותכשירים על בסיס הצמח להקלה על כאבי ראש, לטיפול במחלות עור שונות, לדחיית טפילי מעיים ועוד. כאמור לגבי מיני שרכים אחרים גם שערות שולמית שימשו לחיזוק השיער (כתאור "מוסף הערוך") ומניעת קשקשת.
 

       
תמונה 1. "טחב שערות" - מצנפת    
צילם: HermannSchachner  
 

תמונה 2. שערות שולמית

    

        
תמונה 3. "טחב שערות"        צילם: Kristian Peters  

תמונה 4. נענת הכדורים         צילם: Raffi Kojian

  
כאמור הערוך זיהה את היועזר עם הצמח הנקרא בלעז "פולי"ו". ברש"י (שבת, קט ע"ב) נאמר: "פותנק - בלע"ז פולא"ל". רע"ב פירש: "אבל אוכל הוא את יועזר - דהרבה אוכלין אותו כשהן בריאים. יועזר, פולי"ו בלע"ז והוא מכלה התולעים שבכבד". "תפארת ישראל" פירש: "פאליא קרויט", שממית תולעים שבכבד". הרמב"ם (שבת פי"ד מ"ג) ציין את השם הערבי "אלפודנג וכיוצא בו". זיהוי זה מופיע גם בתירגום עברי - ערבי בקולופון המשנה (קטע שנמצא בגניזה. כאן) שם תורגם השם יועזר לפונדג' (فوذنج). הן השם הערבי, הדומה לשם הארמי המובא בגמרא, והן הלעזים מצביעים על היועזר כצמח הנקרא pennyroyal - נענת הכדורים  (Mentha pulegium) (תמונה 4) או אחד מקרוביה דוגמת הכלמינתה  (Calamintha) (תמונה 5) או (Origanum) האוריגנום(8) סוג הכולל למשל את האזוב המצוי (תמונה 6). Polei , puleggio, pouliot, poliol ו – Flohkraut פירושם נענת הכדורים בשפות שונות. רוב המפרשים המאוחרים פירשו את התירגום הארמי "פוטנג" שבבלי כמשמעותו בערבית ובפרסית(9)

גם לנענע התרבותית ומיני בר שימוש כפול, כמזון וכתרופה. משתמשים בנענע בתבשילים שונים, לתיבול והכנת תה. כיום המין התרבותי נענע חריפה מטופח בחקלאות כצמח תבלין ולהפקת שמן המנתול המשמש בתעשיות הממתקים והתמרוקים. ברפואה העממית הנענע משמשת כתרופה לקשיי נשימה, כחומר מעורר ומחטא. יעילה לדלקות עיניים חריפות, לשיעול חזק, לכאבי בטן, לנפיחות בגוף, לבחילות והקאות, לתולעים בבטן, להפגת ריח רע מהפה, לכאבי ראש ופרקים, לחולשה ולעייפות כרונית; כמו-כן היא יעילה להורדת חום אצל תינוקות. נחשבת כאמצעי לבלימת סרטן.
  

        
תמונה 5. כלמינתה אפורה        צילמה: שרה גולד  

תמונה 6. אזוב מצוי

   
תודה לשראל לוי על תרומתו למאמר זה.


 


(1) לשם זה גרסאות שונות (פוטנג, פוטנק, פותנק) אך משמעותן אחת.

(2) Lennart Lehmhaus‏, Matteo Martell,'Collecting Recipes: Byzantine and Jewish Pharmacology in Dialogue', 2019, Journal for the Study of Judaism, 50:1.

(3) קאהוט תמה על דברי "מוסף הערוך" שכתב "לא דקדק בעל הערוך" והעיר: "... אבל לא ידעתי מה פשעו מה חטאתו של רבינו כי הוא רק הביא פי' הירושלמי וע"י לעז פי' פוטנג וכו'". לדעת קאהוט הלעז איננו מתייחס לפוליטריכון אלא לתרגום הבבלי "פוטנג".
(4) בספרות מפוזרים שמות עממיים רבים נוספים.
(5) במבט מלמעלה נראה הטחב כשטיח בשרני המכסה את הקרקע. כל צמח דמוי כוכב משום שהעלים המחודדים מסודרים באופן ספירלי בזווית ישרה מסביב לגבעול הקשה (תמונה 3).
(6) השם "שערות שולמית" מוזכר לראשונה במילון "ילקוט הצמחים" של האקדמיה ללשון העברית, שערכו פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), בשנת תר"ץ (1930). הוא מבוסס כנראה על השם העממי maidenhair כלומר "שערות הנערה". הנערה המפורסמת היא השולמית המוזכרת בשיר השירים.

(7) Dehdari S. and Hajimehdipoor H., 2018, 'Medicinal Properties of Adiantum capillus-veneris Linn. in Traditional Medicine and Modern Phytotherapy: A Review Article', Iran J Public Health. 47(2): 188–197. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5810381/

(8) הרמב"ם בספר הרפואות מונה מספר מיני פונדג' רובם ככולם שייכים לסוג Mentha. רבי נתן אב הישיבה מתרגם אלחבק שהוא הריחן מצוי – בסיליקום Ocimum basilicum)) גם הוא ממשפחת השפתניים.
(9) ראו למשל במילון הערבי לטיני של Georgii Wilhelmi Freytagii (1835). ראו כאן.  



מקורות עיקריים:

אתר "צמח השדה": ערך "שערות שולמית".
ח. צ. אלבוים, תשע"ד, מסורת צמחי המשנה – לחקר פרשנות הריאליה – היווצרותה ומסירתה, עבודה לשם קבלת תואר ד"ר, בר אילן (עמ' 107-109). 

 

לעיון נוסף: 

א. דהאן, 'צמח ריחני ושמו יועזר', תלמוד הצמחים. 



 


א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר