סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין-בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

שנים שהיו מושכין בגמל ומנהיגין בחמור – גמל וחמור

 

"תא שמע: שנים שהיו מושכין בגמל ומנהיגין בחמור, או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג, במדה זאת קנו. רבי יהודה אומר: לעולם לא קנה עד שתהא משיכה בגמל והנהגה בחמור. קתני מיהת: או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג. מושך ומנהיג אין, אבל רכוב לא! הוא הדין דאפילו רכוב, והא דקתני מושך ומנהיג לאפוקי מדרבי יהודה, דאמר עד שתהא משיכה בגמל והנהגה בחמור, קמשמע לן דאפילו איפכא נמי קני. אי הכי ליערבינהו ולתנינהו: שנים שהיו מושכין ומנהיגין בין בגמל בין בחמור! איכא חד צד דלא קני, איכא דאמרי משיכה בחמור, ואיכא דאמרי הנהגה בגמל" (בבא מציעא, ח ע"ב – ט ע"א).

פירוש: תָּא שְׁמַע [בא ושמע] ראיה אחרת לדבר ממה ששנינו בברייתא: שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מוֹשְׁכִים יחד בְּגָמָל, או מַנְהִיגִים יחד בַּחֲמוֹר, אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מוֹשֵׁךְ וְאֶחָד מַנְהִיג, בְּמִדָּה זאת, כלומר, באופן זה קָנוּ. ר' יְהוּדָה אוֹמֵר: לְעוֹלָם לֹא קָנָה עַד שֶׁתְּהֵא מְשִׁיכָה דווקא בְּגָמָל וְהַנְהָגָה בַּחֲמוֹר, שזו היא הדרך בה הם מובלים כדרכם. קָתָנֵי מִיהַת [שנינו על כל פנים] במשנה: אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מוֹשֵׁךְ וְאֶחָד מַנְהִיג, ומכאן נוכל לדייק: מוֹשֵׁךְ וּמַנְהִיג אִין [כן] קנו. אֲבָל רָכוּב לֹא קנה! ודוחים: אין הכרח לומר כך, שכן הוּא הַדִּין שאֲפִילּוּ רָכוּב קנה וְהָא דְּקָתָנֵי [וזו ששנה] מוֹשֵׁךְ וּמַנְהִיג לא בא הדבר אלא לְאַפּוּקֵי [להוציא] מדברי ר' יְהוּדָה שאָמַר שאין קנין בבהמה אלא עַד שֶׁתְּהֵא מְשִׁיכָה בְּגָמָל וְהַנְהָגָה בַּחֲמוֹר, ועל כן קָמַשְׁמַע לָן [השמיע לנו] התנא הראשון שאֲפִילּוּ אִיפְּכָא נַמִי קָנֵי [להיפך גם כן קנה], ומקשים: אִי הָכִי [אם כך] היתה הכוונה, אם כן לִיעָרְבִינְהוּ וְלִתְנִינְהוּ [שיערבם וישנה אותם יחד] באופן זה: שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מוֹשְׁכִין וּמַנְהִיגִין בֵּין בְּגָמָל בֵּין בַּחֲמוֹר, ומאחר ולא שנה כך, משמע שבכל זאת בא הדבר למעט! ומשיבים: אכן בא הדבר למעט, כי אִיכָּא חַד צַד [יש צד אחד, אפשרות אחת] מבין אלה שבה לֹא קָנֵי [קנה] ולא היה ברור מה היא; אִיכָּא דְּאָמְרִי [יש שאומרים] מְשִׁיכָה בַּחֲמוֹר, לפי שאין דרכו של חמור ללכת במשיכה כלל (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: גמל   שם באנגלית: Arabian camel Dromedary   שם מדעי: Camelus dromedarius
שם נרדף במקורות: בכרה, נאקה (נקבות)

שם עברי: חמור הבית - אתון (נקבה)   שם באנגלית: Donkey, Domestic ass   שם מדעי: Equus asinus  
שמות נרדפים במקורות: חמרא, תרתק


נושא מרכזי: דרך הובלת חמורים וגמלים 


למרות שבסוגייתנו מופיעה מחלוקת מסויימת לגבי דרך ההובלה של גמלים וחמורים נוכל להסיק ממנה שבדרך כלל גמלים מובלים על ידי משיכה ואילו חמורים ב"הנהגה". מפרש רש"י: "מהו דתימא כו' - חמור דרכו בהנהגה וגמל דרכו במשיכה". הסוגייה מתייחסת לשתי צורות הנהגה של חמור ("תרי גווני מנהיג"): ניתן להנהיג תוך כדי צעידה מאחורי החמור והכאתו במקל בעת הצורך (תמונה 1) או תוך כדי רכיבה וכדברי רש"י: "במנהיג ברגליו - דקנייה במשיכה, שבועט בה ברגליו והולכת מחמתו כדרך רוכבי סוסים". סקירה של ציורים, פסיפסים, תחריטים וכד' מתקופות שונות מלמדת שאכן זו הדרך שהיתה המקובלת בשימוש בגמלים ובחמורים.

ניגוד זה בין הובלת חמורים וגמלים שימש משל להתנהלות תחת אילוצים סותרים ובמשנה (עירובין, פ"ג מ"ד) אנו מוצאים: "נתגלגל חוץ לתחום ונפל עליו גל או נשרף או תרומה ונטמאת מבעוד יום אינו ערוב, משחשיכה הרי זה ערוב. אם ספק רבי מאיר ורבי יהודה אומרים הרי זה חמר גמל וכו'". מפרש הרמב"ם: "חמר גמל, שהוא כמי שמנהיג גמל וחמור, וענין משל זה שהמנהיג גמל וחמור לא יוכל להוליך זה בגלל זה, לפי שאין הגמל הולך אלא אם היה מושכו מלפניו, והחמור אינו הולך אלא אם היה מנהיגו מאחריו, ואם ינהיג זה יעמוד השני, ולא יוכל ללכת וכו'".

במדור "החיים" ב"תלמוד המבואר" מובא הסבר לסיבת ההבדל בין אופן הובלת גמלים וחמורים:

"ההבדל בין משיכה והנהגה בגמל ובחמור תלוי הן בטבעם של בעלי החיים והן בדרך שבה היו מרגילים אותם מתחילה להיות מונהגים. חמור דרכו בהנהגה שכן חמור דרכו ללכת תחילה והחַמָּר מהלך אחריו ומחזיק בידו מקל לכוון אותו. אבל בגמל אין הדבר אפשרי ולכן נהגו לקשור זמם בחוטם הגמל ולמושכו, כאשר הגמל מהלך אחרי המוביל אותו. ההבדל הזה היה מצוי כל כך עד שחז"ל כינו מצב של סתירה פנימית בנושא אחד "חמר- גמל"', כלומר, מי שצריך למלא שני תפקידים הסותרים זה את זה".

העובדה שהגמל גבוה מונעת את האפשרות לשלוט בו ולכוון אותו בעזרת מקל ומחייבת שימוש בחבל הקשור לצווארו ומוחזק על ידי המוביל. באופן זה ניתן להוביל אורחות גמלים ארוכות כאשר הם קשורים בצווארם זה לזה (תמונה 3). אפשרות אחרת להסבר היא שהחמורים נעים במסלולים קצרים המוכרים להם ולכן די במכה באחוריהם כדי לעודד אותם להמשיך בהליכה לכיוון היעד. יתר על כן, משיכת חמור עקשן עלולה לגרום תגובה הפוכה ועצירה במקום. לעומת זאת הגמלים נעים בשיירות על פני מרחקים ארוכים במסלולים שאינם מוכרים להם ולכן יש לכוון אותם באופן רצוף (ראו במאמר "כדי שיעבור חמור במשאו"). בדרכים מוכרות להם ניתן לראות גמלים ההולכים זה אחר זה ללא קשירה (תמונה 2).

הסבר שקבלתי מחגי קומיי מנהל "כפר הנוקדים" הוא שהחמור מכיר את בעליו ומתלווה אליו ולכן "הנהגה" היא צעידה בצד החמור. לעומת זאת הגמל לא מלווה את בעליו בהליכתו ויש למושכו בחבל. חנוך פלסר ראיין בנושא זה את ואליד עתאמללה מנהל חברת "בוני העמק" ששאל את זקני כפרו ולדבריו "החמור עצלן ולכן צריך לדחוף אותו מאחור, הגמל לא מוכן לקחת אחריות צריך ללכת לפניו". אני יכול להעיד שאכן גמלים נרתעים ממעבר על פני מכשולים בדרך ויש צורך להשקיע מאמץ רב לשכנעם במשיכה.
 

      
תמונה 1.  חמור - ציור מצרי 1298-1235 לפנה"ס 
              מקור: The Yorck Project                 
  תמונה 2.  שיירת גמלים בבקעה       צילם:  Ishai Parasol

 


 
תמונה 3. שיירת גמלים במדבר דניקיל         צילם: ד"ר גלעד (גילי) חסקין


 


א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה. 



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר