|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
שנים שהיו מושכין בגמל ומנהיגין בחמור – גמל וחמור
"תא שמע: שנים שהיו מושכין בגמל ומנהיגין בחמור, או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג, במדה זאת קנו. רבי יהודה אומר: לעולם לא קנה עד שתהא משיכה בגמל והנהגה בחמור. קתני מיהת: או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג. מושך ומנהיג אין, אבל רכוב לא! הוא הדין דאפילו רכוב, והא דקתני מושך ומנהיג לאפוקי מדרבי יהודה, דאמר עד שתהא משיכה בגמל והנהגה בחמור, קמשמע לן דאפילו איפכא נמי קני. אי הכי ליערבינהו ולתנינהו: שנים שהיו מושכין ומנהיגין בין בגמל בין בחמור! איכא חד צד דלא קני, איכא דאמרי משיכה בחמור, ואיכא דאמרי הנהגה בגמל" (בבא מציעא, ח ע"ב – ט ע"א).פירוש: תָּא שְׁמַע [בא ושמע] ראיה אחרת לדבר ממה ששנינו בברייתא: שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מוֹשְׁכִים יחד בְּגָמָל, או מַנְהִיגִים יחד בַּחֲמוֹר, אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מוֹשֵׁךְ וְאֶחָד מַנְהִיג, בְּמִדָּה זאת, כלומר, באופן זה קָנוּ. ר' יְהוּדָה אוֹמֵר: לְעוֹלָם לֹא קָנָה עַד שֶׁתְּהֵא מְשִׁיכָה דווקא בְּגָמָל וְהַנְהָגָה בַּחֲמוֹר, שזו היא הדרך בה הם מובלים כדרכם. קָתָנֵי מִיהַת [שנינו על כל פנים] במשנה: אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מוֹשֵׁךְ וְאֶחָד מַנְהִיג, ומכאן נוכל לדייק: מוֹשֵׁךְ וּמַנְהִיג אִין [כן] קנו. אֲבָל רָכוּב לֹא קנה! ודוחים: אין הכרח לומר כך, שכן הוּא הַדִּין שאֲפִילּוּ רָכוּב קנה וְהָא דְּקָתָנֵי [וזו ששנה] מוֹשֵׁךְ וּמַנְהִיג לא בא הדבר אלא לְאַפּוּקֵי [להוציא] מדברי ר' יְהוּדָה שאָמַר שאין קנין בבהמה אלא עַד שֶׁתְּהֵא מְשִׁיכָה בְּגָמָל וְהַנְהָגָה בַּחֲמוֹר, ועל כן קָמַשְׁמַע לָן [השמיע לנו] התנא הראשון שאֲפִילּוּ אִיפְּכָא נַמִי קָנֵי [להיפך גם כן קנה], ומקשים: אִי הָכִי [אם כך] היתה הכוונה, אם כן לִיעָרְבִינְהוּ וְלִתְנִינְהוּ [שיערבם וישנה אותם יחד] באופן זה: שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מוֹשְׁכִין וּמַנְהִיגִין בֵּין בְּגָמָל בֵּין בַּחֲמוֹר, ומאחר ולא שנה כך, משמע שבכל זאת בא הדבר למעט! ומשיבים: אכן בא הדבר למעט, כי אִיכָּא חַד צַד [יש צד אחד, אפשרות אחת] מבין אלה שבה לֹא קָנֵי [קנה] ולא היה ברור מה היא; אִיכָּא דְּאָמְרִי [יש שאומרים] מְשִׁיכָה בַּחֲמוֹר, לפי שאין דרכו של חמור ללכת במשיכה כלל (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
לנושאים נוספים העוסקים בגמל - לחץ כאן.
העובדה שהגמל גבוה מונעת את האפשרות לשלוט בו ולכוון אותו בעזרת מקל ומחייבת שימוש בחבל הקשור לצווארו ומוחזק על ידי המוביל. באופן זה ניתן להוביל אורחות גמלים ארוכות כאשר הם קשורים בצווארם זה לזה (תמונה 3). אפשרות אחרת להסבר היא שהחמורים נעים במסלולים קצרים המוכרים להם ולכן די במכה באחוריהם כדי לעודד אותם להמשיך בהליכה לכיוון היעד. יתר על כן, משיכת חמור עקשן עלולה לגרום תגובה הפוכה ועצירה במקום. לעומת זאת הגמלים נעים בשיירות על פני מרחקים ארוכים במסלולים שאינם מוכרים להם ולכן יש לכוון אותם באופן רצוף (ראו במאמר "כדי שיעבור חמור במשאו"). בדרכים מוכרות להם ניתן לראות גמלים ההולכים זה אחר זה ללא קשירה (תמונה 2).
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות |
