טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

כדי שיעבור חמור במשאו - חמור

"דרך היחיד ד' אמות: תנא, אחרים אומרים, כדי שיעבור חמור במשאו. אמר רב הונא: הלכה כאחרים. ותנו דייני גולה שני גמדים ומחצה. ואמר רב הונא: הלכה כדייני גולה. והאמר רב הונא הלכה כאחרים? אידי ואידי חד שיעורא הוא" (בבא בתרא, ק' ע"א).  

שם עברי: חמור הבית - אתון (נקבה)   שם באנגלית: Donkey, Domestic ass   שם מדעי: Equus asinus  

שמות נרדפים במקורות: חמרא, תרתק


נושא מרכזי: מדוע דווקא חמור מציין את דרך היחיד?

לנושאים נוספים העוסקים בחמור הבית - הקש/י כאן.

צירוף המילים חמור במשאו איננו צירוף מקרי. בהמת המשא העיקרית בחיי היום יום היתה החמור. הוא שימש להובלת משאות ואנשים למרחקים קצרים יחסית. נראה שלהובלה של סחורות בכמויות גדולות ולמרחקים ארוכים שימש הגמל. אנו מוצאים במקרא פסוקים רבים המתארים את תפקידו של הגמל בהקשר לשיירות העוברות בין ארצות: "וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדנָיו וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדנָיו בְּיָדו,ֹוַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר" (בראשית, כ"ד י'). "וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה ארְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נשְׂאִים נְכאת וּצְרִי וָלט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה" (בראשית, ל"ז כ"ה). על מלכת שבא מסופר: "וַתָּבא יְרוּשָׁלמָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאד גְּמַלִּים נשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב מְאד וְאֶבֶן יְקָרָה וַתָּבא אֶל שְׁלמה וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ" (מלכים א', י'). לעומת זאת בטווחים קצרים אנו מוצאים: "וַיאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם" (בראשית כ"ב ה'). לגבי עכסה נאמר: "וַיְהִי בְּבוֹאָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר וַיאמֶר לָהּ כָּלֵב מַה לָּךְ" (יהושע, ט"ו י"ח). גם אביגיל בדרכה לדוד רכבה על חמור: "וְהָיָה הִיא רכֶבֶת עַל הַחֲמוֹר וְירֶדֶת בְּסֵתֶר הָהָר וְהִנֵּה דָוִד וַאֲנָשָׁיו ירְדִים לִקְרָאתָהּ וַתִּפְגשׁ אתָם" (שמואל א' כ"ה כ'). לדברי עולא חולקים ת"ק ונחום המדי לגבי השימוש העיקרי של החמור אך אליבא דשניהם מלאכת החמור היא לרכיבה ומשא: "אמר עולא: מחלוקת בשק ודיסקיא וכומני, דתנא קמא סבר סתם חמור לרכוב קאי, ונחום המדי סבר סתם חמור למשאוי קאי, אבל אוכף ומרדעת קילקלי וחבק ד"ה מכורין" (בבא בתרא, ע"ח ע"א). לדעת "אחרים" דרך היחיד היא כדי מעבר חמור ומשאו משום שרק בהמה זו היתה בשימוש שגרתי על ידי האדם בביתו ובשדהו. סביר להניח ששיירות גמלים התארגנו ברחבות גדולות ברה"ר ולא במגורי אדם.

מהמשך הגמרא (בקטע הפתיחה) ניתן לשער מהו רוחב דרך היחיד באופן מדויק יותר: "ותנו דייני גולה: שני גמדים ומחצה. ואמר רב הונא: הלכה כדייני גולה. והאמר רב הונא הלכה כאחרים, אידי ואידי חד שיעורא הוא". מיישוב הסתירה בדברי רב הונא ניתן ללמוד שדברי אחרים כלומר "חמור במשאו" הם מידה זהה ל"שני גמדים ומחצה". מפרש הרשב"ם: "גמדין - אמות קטנות מפרקו עד אצבעותיו, ויש אומרים אמות שלימות, דקרא כתיב: גמד ארכה (שופטים ג)". ההשוואה למידת חמור ומשאו תומכת בפירוש השני ברשב"ם, שהכוונה לאמות שלימות, משום שהמידה של אמות קטנות נראית קטנה מכדי להתאים לרוחב חמור ומשאו. רוחב הדרך יהיה, אם כן, שתים וחצי אמות ועל פי גודל האמה לדעת החזון איש – כ – 143 ס"מ, ולרבי חיים נאה כ – 118 ס"מ.

ראה עוד בערך "והאתונות רועות על ידיהם" 

 

 התמונה צולמה בשמורה ה"חבויה" בעינות צוקים

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.