סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

כי מטא להיזמי והיגי דלינהו למניה – שברק קוצני והגה מצויה

 

"אמר רבי אלעזר: שמעתי, שהמקרע על המת יותר מדאי לוקה משום בל תשחית, וכל שכן גופו; ודלמא בגדים שאני, דפסידא דלא הדר הוא! כי הא דרבי יוחנן קרי למאני מכבדותא, ורב חסדא כד הוה מסגי ביני היזמי והגא, מדלי להו למאניה, אמר: זה מעלה ארוכה, וזה אינו מעלה ארוכה" (בבא קמא, צא ע"ב).

פירוש: אָמַר ר' אֶלְעָזָר: שָׁמַעְתִּי, שֶׁהַמְקָרֵעַ עַל הַמֵּת יוֹתֵר מִדַּאי לוֹקֶה מִשּׁוּם "בַּל תַשְׁחִית" (ראה דברים ב, יט), וְכָל שֶׁכֵּן מי שמזיק לגּוּפוֹ מתוך צערו על המת שעובר על כך. ודוחים: אין זו הוכחה, וְדִלְמָא [ושמא] בְּגָדִים שָׁאנֵי [שונים], דִּפְסֵידָא דְּלָא הָדַר [שהפסד שאינו חוזר] הוּא, כִּי הָא [כמו זו] שר' יוֹחָנָן קָרֵי לְמָאנֵי מְכַבְּדוּתָא [היה קורא לבגדיו כבודי], וְרַב חִסְדָּא כַּד הֲוָה מַסְגֵּי בֵּינֵי הִיזְמֵי וְהִגֵא [כאשר היה הולך בין הקוצים], מַדְלִי לְהוּ לְמָאנֵיהּ [היה מרים את בגדיו] ולא היה חושש שבשרו נשרט בקוצים, אָמַר [והיה אומר] הסבר להתנהגותו זו: זֶה הבשר מַעֲלֶה אֲרוּכָה (מתרפא), וְזֶה הבגד אֵינוֹ מַעֲלֶה אֲרוּכָה (אינו מתרפא) כשיקרע! ואם כן, אפשר שדווקא המקרע על המת יהיה חייב, ואילו החובל בעצמו אין איסור בדבר (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

 
שם עברי: שברק קוצני    שם באנגלית: Tall Spiny Rest-harrow             שם מדעי: Ononis antiquorum L.
שם נרדף במקורות: היזמי, באשה ? ברקן ?

שם עברי: הגה מצוי        שם באנגלית: Manna tree, Camel Thorn        שם מדעי: Alhagi maurorum
שם נרדף במקורות: היגי   שמות בשפות אחרות: ערבית – האג', שאוך אל ג'מאל (קוץ הגמל)


נושא מרכזי: מהם היזמי והיגי? 


לצורך זיהוי היזמי והיגי עלינו לבחון את תאוריהם בגמרא ולבדד מתוכם את המאפיינים העשויים לסייע בזיהויים. בשורות הבאות אתייחס רק לחלק מהמאפיינים ואילו על האחרים ניתן לקרוא במאמר "הני היזמי והיגי מסככין בהו".

מסוגייתנו ניתן ללמוד שתפוצת ההיזמי וההיגי חופפת (לפחות בחלק מאזורי התפוצה שלהם) וניתן לפגוש אותם יחד כמו למשל בסביבתו של רב חסדא: "כד הוה מסגי ביני היזמי והגא, מדלי להו למאניה". ספור דומה מסופר על אבא חלקיה: "... כי מטא להיזמי והיגי דלינהו למניה וכו'" (תענית, כג ע"א). מתוך כך שאבא חלקיה ורב חסדא הרימו את בגדיהם על מנת שלא יקרעו ניתן להסיק שתי מסקנות: א. ההיגי וההיזמי קוצניים. ב. צמחים אלו הם שיחים נמוכים משום שאם מדובר בשיחים גבוהים הרמת הגלימה אינה מונעת את קריעתה.

היזמי והיגי היו פונדקאים של הצמח הטפיל כשות (תמונה 7): "אמר שמואל: הושיט ידו למעי בהמה ודלדל עובר שבמעיה, חייב. מאי טעמא? אמר רבא בר המדורי אסברא לי: לאו אמר רב ששת, האי מאן דתלש כשותא מהיזמי והיגי מיחייב משום עוקר דבר מגידולו, הכא נמי מיחייב משום עוקר דבר מגידולו" (שבת, קז ע"ב). מפרש רש"י: "כשותא - הומלו"ן, וגדל מתוך ההיזמי, מריח הקרקע שההיזמי יונק ממנו". (על הכשות ראה בהרחבה במאמר "ואזיל מרורא דכשותא וקלי ליה זיהריה"). מקור נוסף הוא הגמרא בעירובין (כח ע"ב): "רבי זירא כי הוה חליש מגרסיה הוה אזיל ויתיב אפיתחא דרב יהודה בר אמי, אמר: כי נפקי ועיילי רבנן איקום מקמייהו ואקבל בהו אגרא. נפק אתא ינוקא דבי רב, אמר ליה: מאי אגמרך רבך? אמר ליה: כשות בורא פרי האדמה, חזיז שהכל נהיה בדברו ... לא היא. כשות נמי מארעא קא רבי, דהא קא חזינן דקטלינן לה להיזמתא ומייתא כשותא"(1). הקשר החזק בין הכשות וההיזמי גרם לכך ששיכר המכיל כשות שגדל על היזמי נקרא על שמו: "אמר ר' חנינא: מפני מה אין בעלי ראתן בבבל? מפני שאוכלין תרדין ושותין שכר של היזמי" (כתובות, עז ע"ב). רש"י: "של היזמי - שמטילין בו כשות שגדל בהיזמי".
 

לזיהוי היגי והיזמי

לדעת מ. א כסלו קיימים בארץ רק שני פונדקאים של הכשות שתכונותיהם מתאימות לתאורי ההיזמי וההיגי והם הגה מצויה (Alhagi maurorum) (תמונות 2-4) ושברק קוצני (Ononis spinosa) (תמונות 5-7). שני מינים אלו נפוצים ברוב חלקי הארץ ודומים זה לזה במראה ובבית הגידול. ההגה והשברק הם עשבים רעים הנפוצים בשדות וברור מדוע הם מוזכרים פעמים רבות בספרות חז"ל. הדמיון ביניהם בולט בעיקר בתחילת החורף כאשר הם יבשים וללא עלים ובשלב זה לא ניתן לקבוע מהו ההיזמי (ירק) ומהו ההיגי (אילן). רק עם הלבלוב ניתן להבחין ביניהם משום שעל פי התוספתא (לעיל) המקום ממנו הצמח מוציא את עליו מגדיר את מעמדו כירק או אילן. השברק הוא עשב רב-שנתי (המיקריפטופיט(2)) המתחדש מבסיסו ומוציא עלים גדולים היושבים על ענפים קצרים. (בתמונה 5 ניתן לראות את העלים החדשים של השברק העולים מבסיסו בחורף כאשר ברקע נראים הענפים היבשים מהעונה הקודמת).  בכך הוא עונה על ההגדרה של התוספתא "כל המוציא עליו מעיקרו הרי זה ירק". גם ההגה המצויה היא עשב רב-שנתי אלא שאת עליה הקטנים היא מוציאה מענפים ארוכים ולכן היא מוגדרת כאילן. 

דרך נוספת לזיהוי ההיגי (ומכאן נובע גם זיהויו של בן זוגה ההיזמי) היא בעזרת השם הערבי של מין זה. כבר בסוף המאה ה – 16 תיאר הרופא הגרמני Rauwolf את ההגה המצויה וכתב ששמה בערבית הוא אל-היגי כלומר אגא בתוספת "ה" הידוע בערבית. אם אכן ההיגי הוא ההגה המצויה הרי שההיזמי שהוא המין השני עליו נטפל הכשות הוא בן זוגה השברק הקוצני. דרך נוספת לזיהוי ההיגי (ומכאן נובע גם זיהויו של בן זוגה ההיזמי) היא בעזרת השם הערבי של מין זה. כבר בסוף המאה ה – 16 תיאר הרופא הגרמני Rauwolf את ההגה המצויה וכתב ששמה בערבית הוא אל-היגי כלומר אגא בתוספת "ה" הידוע בערבית. אם אכן ההיגי הוא ההגה המצויה הרי שההיזמי שהוא המין השני עליו נטפל הכשות הוא בן זוגה השברק הקוצני. לענ"ד נימוק שני זה חשוב משום שבלעדיו ניתן היה להציע מין אחר המתאפיין בכל התכונות של ההיגי והוא הסירה הקוצנית. בניגוד לטענת מ. א כסלו הרי שגם הסירה הקוצנית היא פונדקאית של הכשות ודומה במבנה להגה. היא נפוצה מאד ונוחה יותר, מאשר ההגה והשברק, לסיכוך.

בערוך (ערך "הזמי") אנו מוצאים: "... פירוש הזמי סנה היגי קוצים". רש"י (שבת, ז ע"א) פירש: "היזמי - דורצא"י. היגי - איגלטי"ר". ד"ר משה קטן (3) מצטט גירסה שונה ברש"י שבה נכתב "היזמי – רונצ"א" (ronce שאותו הוא מתרגם ל"קוץ"). במקום "איגלטי"ר" הוא כותב איגלינטיי"ר (aiglentier) שהוא ורד בר. למעשה ronce בצרפתית איננו רק שם כללי לקוצים אלא מציין גם שיחי ורד בר וקבוצה של שיחים קוצניים הנקראים באנגלית Bramble. הכוונה לקבוצת מינים שיחניים קוצניים, הנקראים פירות יער. לפירות היער כמו הפטל, האוכמניות ודומיהם פירות קיבוציים (4) מתוקים בגווני שחור או אדום. ייתכן ופירושי הערוך ורש"י מקבילים במידת מה שהרי הסנה מזוהה כשיח הקוצני פטל קדוש (ראו במאמר "וליזל להיכא דאיכא וורדינא").


תמונה 1. כשות נטפלת לסירה קוצנית - צולמה ב"דרך האבות" בגוש עציון
 

    
 תמונה 2. הגה מצויה - שיח לאחר נשירת העלים    תמונה 3. הגה מצויה - פריחה

   

      
 תמונה 4. הגה מצויה - מראה כללי       צילם: עמרם אשל    תמונה 5. שברק קוצני - התחדשות העלים

   

    
תמונה 6. שברק קוצני -  שיח   תמונה 7. שברק קוצני - פרח וקוצים

 


(1) פירוש: ר' זֵירָא כִּי הֲוָה חֲלִישׁ מִגִּרְסֵיהּ, הֲוָה אָזֵיל וְיָתֵיב אַפִּיתְחָא [כאשר היה חלש מלימודו, היה הולך ויושב על פתח] בית מדרשו של רַב יְהוּדָה בַּר אַמִי, אֲמַר: כִּי נָפְקִי וְעָיְילִי רַבָּנַן [כאשר יצאו חכמים] אֵיקוּם מִקַּמַיְיהוּ [אקום מלפניהם] וַאֲקַבֵּל בְּהוּ אַגְרָא [בהם שכר]. שקיימתי מצוות כבוד תלמידי חכמים, שהיות ונחלש כוחו מלעסוק בתורה ינוח ועם זאת יקיים מצוה אחרת. פעם נְפַק אֲתָא [יצא ובא] מבית המדרש יָנוֹקָא דְּבֵי רַב [תינוק של בית רב] אֲמַר לֵיהּ [לו] ר' זירא: מַאי אַגְמַרָךְ [מה למדך] רַבָּךְ? אֲמַר לֵיהּ [לו]: על כְּשׁוּת מברכים "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", על חָזִיז מברכים "שֶׁהַכּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" ... לֹא הִיא. כְּשׁוּת נַמִי מֵאַרְעָא קָא רָבֵי, דְּהָא קָא חָזֵינַן דְּקָטְלִינַן לָהּ לְהִיזְמָתָא וּמַיְיתָא כְּשׁוּתָא [גם כן מן הארץ גדלה, שהרי רואים אנו שכאשר קוצצים את הקוצים ומתה הכשות הטפילה עליהן] מכאן שהכשות גם כן מהארץ גדלה, אף כי לא במישרין. 
(2) המיקריפטופיט הוא צמח רב-שנתי המשיר את רוב חלקיו העל-קרקעיים בעונה הקשה, וניצן ההתחדשות מתקיים בראש שורש או ציצת שורשים עבים הממוקמים בסמוך לפני הקרקע. 
(3) ב"אוצר לעזי רש"י".
(4) פרי מקובץ (apocarpic fruit) - פרי הנוצר מעֱלי מפורד עֲלי-שחלה, שכל אחד מהם מתפקד כעֱלי בודד, כך שבעת הבשלת הפרי מתקבלת קבוצת פרודות על מצעית משותפת, כדוגמת הפטל.


 

מקורות עיקריים:

י. פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 220-221).
מ. א. וייכסלפיש (כסלו), 'הצמחים איזמא אגא ובאשה', לשוננו ל"ד, 270 תש"ל (עמ' 271-278)

לעיון נוסף:

באתר "צמח השדה": הגה מצוישברק קוצני.
על השיטות השונות לזיהוי היגי ראה במאמר "הדלה פשתן על גבי היגא".

 




א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.



 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר