טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
האי מאן דבלע זיבורא מחייא לא חיי - צרעה מזרחית
"אמר רב אידי בר אבין: האי מאן דבלע זיבורא מיחייא לא חיי, אדהכי והכי נשקיה רביעתא דחלא שמזג, אפשר דחיי פורתא ומפקיד לביתיה. א"ר יהושע בן לוי: אכל בשר שור בלפת, ולן בלבנה בלילי י"ד או ט"ו בתקופת תמוז - אחזתו אחילו" (גיטין, ע ע"א).
פירוש: אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: הַאי מַאן דְּבָלַע זִיבּוּרָא [מי שבולע צירעה] מִיחֲיָיא [לחיות] לֹא חַיֵּי [יחיה], ואולם אַדְּהָכִי וְהָכִי נַשְׁקֵיהּ רְבִיעֲתָא דְּחַלָּא שַׁמְזָג [בין כה וכה ישקו אותו רביעית של חומץ חריף], אֶפְשָׁר דְּחַיֵּי פּוּרְתָּא וּמְפַקֵּיד לְבֵיתֵיהּ [שיחיה מעט ויצווה לביתו]. אָמַר ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מי שאָכַל בְּשַׂר שׁוֹר בְּלֶפֶת, וְלָן באור לְבָנָה בְּלֵילֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר אוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר בחודש בִּתְקוּפַת תַּמּוּז (בקיץ) אָחַזַתּוֹ (תוקפת אותו) אַחִילוּ [מין קדחת] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: צרעה מזרחית שם באנגלית: Oriental Hornet שם מדעי: Vespa orientalis
שם נרדף במקורות: זיבורא (הנקבה זיבורתא) שמות בשפות אחרות: ערבית - דבור
נושא מרכזי: לזיהוי הזיבורא והסכנה הקיימת בה לחיי האדם.
למאמר מעודכן "ונפקא ערעיתא מן כותלא" (שבת, פ ע"ב). לקריאה הקש/י כאן.
בארמית נקראת הצרעה בשם זיבורא הקשור, ללא ספק, לשם העברי דבורה. לאור כך ש"ז" ו"ד" מתחלפות בין עברית וארמית הרי שכנראה מקורן של שני שמות אלו הוא בשם פרוטו-שמי משותף. בערבית נקראת הצרעה "זונבור" (زُنْبُور) או זנבאר (زنبار) שמות הדומים מאד לזיבורא. יחד עם זאת הצרעות נקראות בערבית גם בשם "דבור". למשל, הצרעה המזרחית נקראת בערבית "דבור אלבלח" (دبور البلح). לדבורה שם שונה לגמרי בערבית והיא נקראת נחלה (نحلة). צורת הנקבה של זיבורא היא זיבורתא כפי שמשתמע מהסיפור על הנס שהתרחש לרבי אלעזר בן פרטא (עבודה זרה, יז ע"ב): "... אייתו ליה תרי קיבורי, אמרו ליה: הי דשתיא והי דערבא? איתרחיש ליה ניסא, אתיא זיבוריתא אותיבא על דשתיא ואתאי זיבורא ויתיב על דערבא, אמר להו: האי דשתיא והאי דערבא"(1) (ראו עוד במאמר "איתרחיש ליה ניסא אתיא זיבוריתא אותיבא על דשתיא"). מפרש שם רש"י: "אתא זיבורא - זכר אותיבא על דערבא. ואתאי זיבורתא - נקבה אותיבא על דשתיא והבין שהוא נס הנעשה שהשתי מקבל ערב כנקבה המקבלת זכר".
למרות השורש המשותף לשמות דבורה וזיבורא נראה שמשמעותם בספרות חז"ל איננה זהה. הדבורה היא תמיד דבורת הדבש אך השם זיבורא עשוי להתייחס הן לצרעות והן לדבורים. על מנת לקבוע את המשמעות המדוייקת של השם יש לבדוק את ההקשר. דוגמה לכך שזיבורתא עשוייה להיות גם דבורה היא דברי רב נחמן בסוגייה במגילה (יד ע"ב): "לא יאה יהירותא לנשי, תרתי נשי יהירן הויין, וסניין שמייהו, חדא שמה זיבורתא, וחדא שמה כרכושתא"(2). מסתבר שהזיבורתא המוזכרת במדרש תהלים (בובר, מזמור א') גם היא דבורה שהרי היא מעניקה דבש: "אמר ר' תנחומא אומרים לה לזיברתא, לא מדובשך ולא מעוקציך"(3)). קביעה זו גוררת בעקבותיה את ההנחה שגם השם צרעה עשוי לשמש בשתי המשמעויות משום שמדרש זהה (תנחומא, ורשא, בלק סימן ו') מתייחס לצרעה: "א"ל לצרעה לא מדובשך ולא מעוקצך". מאידך גיסא ייתכן ואכן הכוונה לצרעה שהרי, על פי המקורות, גם היא מפיקה דבש (ראו במאמר "יכול אף דבש הגזין והצירעין").
מאידך גיסא באיזכורים אחרים בגמרא המתארים את ה"זיבורא" כמסוכנת מאד סביר יותר שהשם מתייחס לצרעה. בארץ חיים מינים רבים של צרעות שרובן אינן מסוכנות לאדם. שלושה מבין המינים מטרידים מאד ובנחילים גדולים עלולים אף לסכן את חייו. שנים מבין המינים מסוכנים פחות והם פלכית שכיחה (Polistes dominulus) (תמונה 1) וצרעה גרמנית (Vespula germanica) (תמונות 2-3). מינים אלו קטנים יחסית ועקיצתם פחות מכאיבה. המין המסוכן ביותר הוא הצרעה המזרחית הגדולה הנפוצה גם היא (תמונה 4). צרעה זו הגדולה בצרעות החברותיות בישראל ואורך המלכה מגיע ל – 23-25 מ"מ. תפוצתה משתרעת גם בארצות הסמוכות לבבל ולכן ניתן להניח שהייתה מוכרת גם בבבל.
הסכנה בבליעת צרעה
רב אידי בר רב אבין קובע שאדם שבלע זיבורא בוודאי ימות אלא שעל מנת לעכב את מותו עד שיספיק לצוות את ביתו ישתה חומץ. השאלה העולה היא האם אכן וכיצד בליעת צרעה עלולה לגרום למוות? במדור "החיים" בתלמוד המבואר של הרב שטיינזלץ (עבודה זרה, י"ב ע"ב) מובאים שני הסברים ואביא את הדברים ככתבם:
"בלע זיבורא עקיצת הצרעה מכאיבה ביותר, ובניגוד לדבורה צרעה יכולה לעקוץ פעמים אחדות. ארס הצרעה עלול להביא אנשים (במיוחד אלה שיש להם רגישות לכך) לסכנת חיים. בליעת צרעה מסוכנת משום שהיא נשארת בוושט ועוקצת במקום שיש בו כלי דם מרובים, דבר העלול גם לגרום להתנפחות ולחנק".
באופן דומה ניתן להסביר כיצד גרמה אכילת תאנה למוות ("תכך דשיראי, ואילא דעינבי, ופה דתאני").
(1) פירוש: "... רצו לבדוק אם אכן הוא מומחה בדבר, אַיְיתוּ לֵיהּ תְּרֵי קִיבּוּרֵי [הביאו לו שתי פקעות של צמר], אָמְרוּ לֵיהּ [לו]: הֵי דְּשָׁתְיָא וְהֵי דְּעָרְבָא [איזו של שתי ואיזו של ערב]? שיש הבדל בין חוטי שתי וערב בעוביים ובחוזקם, ודבר זה יכולים המומחים להבחין בו מיד. אִיתְרְחֵישׁ לֵיהּ נִיסָא [התרחש לו נס], אָתְיָא זִיבּוּרִיתָא אוֹתִיבָא עַל דְּשָׁתְיָא וַאֲתַאי זִיבּוּרָא וִיתֵיב עַל דְּעָרְבָא [באה צירעה נקבה ישבה על פקעת השתי ובא צירעה זכר וישב על פקעת הערב], אָמַר לְהוּ [להם]: הַאי דְּשָׁתְיָא וְהַאי דְּעָרְבָא [זה של שתי וזה של ערב] שהבין שמראים לו משמים דבר זה, שחוט השתי הקבוע בנול הוא המקבל את הערב, כמו הנקבה שמקבלת זכר".
(2) פירוש: אגב הזכרת הנביאות אמר רב נחמן: לא יאה [יפה], לא מתאימה יהירותא לנשי [יהירות, גאוה, לנשים]. וראיה לדבר: תרתי נשי יהירן הויין וסניין שמייהו [שתי נשים גאוותניות היו והיו שמותיהן מכוערים]: חדא [אחת] שמה זיבורתא [דבורה], וחדא [ואחת] שמה כרכושתא [חולדה].
(3) המגיד מקוז'ניץ כתב בספרו "עבודת ישראל" (פרשת וישב): ".... וכמו שאומרים לדבורה לא מעוקציך ולא מדובשך וכו'".
לעיון נוסף:
ב"פורטל הדף היומי":
הצרעה כטורף – "אתא זיבורי ואכלוה".
הצרעה והסכנה הקיימת בה לאדם – "כגון חיכוך חגב זבוב וצירעה ויתושין".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
