טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
איתרחיש ליה ניסא אתיא זיבוריתא אותיבא על דשתיא – צרעה מזרחית
"אתיוהו לרבי אלעזר בן פרטא, אמרו: מאי טעמא תנית ומאי טעמא גנבת? אמר להו: אי סייפא לא ספרא ואי ספרא לא סייפא, ומדהא ליתא הא נמי ליתא. ומאי טעמא קרו לך רבי? רבן של תרסיים אני. אייתו ליה תרי קיבורי, אמרו ליה: הי דשתיא והי דערבא? איתרחיש ליה ניסא אתיא זיבוריתא אותיבא על דשתיא, ואתאי זיבורא ויתיב על דערבא. אמר להו: האי דשתיא והאי דערבא וכו'" (עבודה זרה, יז ע"ב).
"אתיוהו לרבי אלעזר בן פרטא, אמרו: מאי טעמא תנית ומאי טעמא גנבת? אמר להו: אי סייפא לא ספרא ואי ספרא לא סייפא, ומדהא ליתא הא נמי ליתא. ומאי טעמא קרו לך רבי? רבן של תרסיים אני. אייתו ליה תרי קיבורי, אמרו ליה: הי דשתיא והי דערבא? איתרחיש ליה ניסא אתיא זיבוריתא אותיבא על דשתיא, ואתאי זיבורא ויתיב על דערבא. אמר להו: האי דשתיא והאי דערבא וכו'" (עבודה זרה, יז ע"ב).
שם עברי: צרעה מזרחית שם באנגלית: Oriental Hornet שם מדעי: Vespa orientalis
שם נרדף במקורות: זיבורא (הנקבה זיבורתא) שמות בשפות אחרות: ערבית - דבור
נושא מרכזי: מהם זיבורא וזיבורתא וכיצד ניתן להבחין ביניהם?
זיבורא וזיבורתא
השם הארמי זיבורא קשור, ללא ספק, לשם העברי דבורה. לאור כך ש"ז" ו"ד" מתחלפות בין עברית וארמית הרי שכנראה מקורם של שני שמות אלו הוא בשם פרוטו-שמי משותף. בערבית נקראת הצרעה "זונבור" (زُنْبُور) או זנבאר (زنبار) שמות הדומים מאד לזיבורא. יחד עם זאת הצרעות נקראות בערבית גם בשם "דבור". למשל, הצרעה המזרחית נקראת בערבית "דבור אלבלח" (دبور البلح)(2) . לדבורה שם שונה לגמרי בערבית והיא נקראת נחלה (نحلة). השם זיבורתא הוא צורת הנקבה של זיבורא כפי שמשתמע מהסיפור על הנס שהתרחש לרבי אלעזר בן פרטא:
"... איתרחיש ליה ניסא, אתיא זיבוריתא אותיבא על דשתיא ואתאי זיבורא ויתיב על דערבא וכו'". מפרש שם רש"י: "
אתא זיבורא - זכר אותיבא על דערבא.
ואתאי זיבורתא - נקבה אותיבא על דשתיא והבין שהוא נס הנעשה שהשתי מקבל ערב כנקבה המקבלת זכר".
למרות השורש המשותף של השמות דבורה וזיבורא נראה שמשמעותם בספרות חז"ל איננה זהה. הדבורה היא תמיד דבורת הדבש אך השם זיבורא עשוי להתייחס הן לצרעות והן לדבורים. על מנת לקבוע את המשמעות המדוייקת של השם יש לבדוק את ההקשר. דוגמה לכך שזיבורתא עשוייה להיות גם דבורה היא דברי רב נחמן בסוגייה במגילה (יד ע"ב):
"לא יאה יהירותא לנשי, תרתי נשי יהירן הויין, וסניין שמייהו, חדא שמה זיבורתא, וחדא שמה כרכושתא". מסתבר שהזיבורתא המוזכרת במדרש תהלים (בובר, מזמור א') גם היא דבורה שהרי היא מעניקה דבש: "אמר ר' תנחומא אומרים לה לזיברתא, לא מדובשך ולא מעוקציך"(3) . קביעה זו גוררת בעקבותיה את ההנחה שגם השם צרעה עשוי לשמש בשתי המשמעויות משום שמדרש זהה (תנחומא, ורשא, בלק סימן ו') מתייחס לצרעה: "א"ל לצרעה לא מדובשך ולא מעוקצך". מאידך גיסא ייתכן ואכן הכוונה לצרעה שהרי, על פי המקורות, גם היא מפיקה דבש (ראו במאמר "
יכול אף דבש הגזין והצירעין") אם כי באיכות נמוכה יותר.
באיזכורים אחרים בגמרא סביר יותר שהשם זיבורא מתייחס לצרעה ובמיוחד לצרעה המזרחית הגדולה והמסוכנת. צרעה זו הגדולה בצרעות החברותיות בישראל ואורך המלכה מגיע ל – 23-25 מ"מ. תפוצתה משתרעת גם בארצות הסמוכות לבבל ולכן ניתן להניח שהייתה מוכרת גם בבבל. באיזכורים אלו מרחיבה הגמרא בסכנה הנשקפת מעקיצת "זיבורא" והדבר רומז לצרעה המזרחית משום שעקיצתה מכאיבה ומסוכנת ביותר. אמנם גם הדבורה עוקצת אך אין היא מסוכנת כצרעה. על הסכנה בצרעה ראו ב"הרחבה".
האבחנה בין הזוויגים בדבורה ובצרעה
מחלוקת מעניינת לגבי האפשרות להבחין בין זוויגי הצרעות והדבורים עולה בסוגייתנו. רש"י אינו קובע אם זיבורא וזיבורתא הם דבורים או צרעות אך מזהה אותם כשני זוויגים השייכים למין ביולוגי משותף: "אתא זיבורא - זכר אותיבא על דערבא. ואתאי זיבורתא - נקבה אותיבא על דשתיא והבין שהוא נס הנעשה שהשתי מקבל ערב כנקבה המקבלת זכר". תוס' קיבל (או דחה) את המחשבה שאין אפשרות להבחין בין הזוויגים אך הביא את דעת הסוברים שזיבורא וזיבורתא הם מינים ביולוגיים שונים: "אתיא זיבורתא - פירש בקונטרס זיבורא זכר, זיבורתא נקבה. ול"ל (ליכא למימר) שאין ניכר כל כך במין קטן כזה בין זכר לנקבה ויש מפרשים שהן שני מינין כמו (חולין דף סב:) תרנגול ותרנגולתא דאגמא".
במדור "העולם" בתלמוד המבואר מזוהה ה"זיבורא" כצרעה המזרחית ומוסבר: "... במין הזה ניכר היטב ההבדל בין הזכרים, הגדולים בהרבה מן הנקבות הפועלות". לענ"ד קשה להבחין בין הזוויגים על פי גדלם משום שההפרשים אינם משמעותיים. אורך הפועלת 20 מ"מ ואילו אורך הזכר כ – 22 מ"מ. אם כוונת הגמרא היא למלכה הרי שאורכה 23-25 מ"מ. הבדל נוסף בין הזוויגים שייתכן וחד יותר הוא העוקץ בקצה הבטן. לנקבות (פועלות ומלכות) יש בקצה הבטן צינור המשמש להטלת ביצים וכעוקץ. גם הפועלות כאשר הן ללא דיכוי רבייתי של המלכה מסוגלות להטיל ביצים לא מופרות שמהן מתפתחים זכרים. הבדל נוסף שבוודאי לא ניכר לעין ללא אמצעי הגדלה הוא מספר הפרקים במחושים. לזכרים יש 13 פרקים ואילו לנקבות 12. על ההבדלים בין הזכרים לנקבות כתבה לי ד"ר מיכל מוטרו את הדברים הבאים:
"זכרים דומים מאוד לפועלות, קטנים יותר ממלכות. המחושים שלהם ארוכים יותר (בפרק אחד) וקצת יותר מעוגלים. קצה הבטן שלהם פחות חד משל הפועלות. הם גם מסורבלים יותר בהתנהגות ונוטים להתקבץ על גזע עץ, או קיר. אפשר להחזיק אותם ביד ללא חשש כי הם אינם עוקצים... אנשים מאוד מתרשמים כי הם ממש דומים לפועלות... רואים אותם רק בסתו, עד אז הם בקינים. הם יוצאים כשיוצאות המלכות הצעירות, סוף הקיץ-סתו, לפני הגשמים. הגשמים הורסים את הקינים שעשויים מחומר צמחי דמוי נייר שנהרס במים".
בין הדבורים ההבדלים היחסיים בגודל בין הזכרים והנקבות גדולים יותר. אורך המלכה כ – 19 מ"מ ואורך הפועלת כ – 15 מ"מ. אורך הזכר כאורך המלכה אך גופו מגושם יותר. עיניו גדולות מאד והן נוגעות זו בזו באזור הקדקד. הוא חסר עוקץ ואמצעים לאיסוף אבקה הנמצאים אצל הפועלות (בצד הפנימי של הפרק הראשון בפיסת הרגל האחורית מצויה מברשת. בצד החיצוני של השוק מצוי סל לאיסוף האבקה). לאור ההבדלים הבולטים יותר בין הזכרים והנקבות בדבורים ייתכן והספור בסוגייתנו מתייחס לדבורים.
לעיון נוסף:
ב"פורטל הדף היומי":
הצרעה ושמותיה והסכנה הקיימת בה לאדם - "ונפקא ערעיתא מן כותלא" (שבת, פ ע"ב).
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
