טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
שלא ילעוס חיטין ויתן על מכתו – חיטה
"המודר מאכל מחבירו - לא ישאילנו כו'. והא מן מאכל נדר? אמר רשב"ל: באומר הנאת מאכלך עלי. אימא: שלא ילעוס חיטין ויתן על מכתו! אמר רבא: באומר הנאה המביאה לידי מאכלך עלי" (נדרים, לג ע"א).
פירוש: שנינו במשנה: הַמּוּדָּר מַאֲכָל מֵחֲבֵירוֹ לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ נפה וכברה וכו'. ומקשים: וְהָא [והרי] מִן מַאֲכָל נָדַר ולא מדבר אחר! אָמַר ר' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: בְּאוֹמֵר "הֲנָאַת מַאֲכָלְךָ עָלַי", ובכלל זה כל הנאה השייכת למאכל. ומקשים על כך: אֵימָא [אמור] שלשון נדר זו כוונתה שֶׁלּא יִלְעוֹס חִיטִּין של המודר וְיִתֵּן עַל מַכָּתוֹ לרפואה, שהיא הנאה שבאה מכוח מאכל, אבל לא לדברים המביאים לידי מאכל! אָמַר רָבָא: בְּאוֹמֵר "הֲנָאָה הַמְבִיאָה לִידֵי מַאֲכָלְךָ עָלַי", כלומר, אסר עצמו מכל דבר שמביא לידי אכילה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: חיטה שם באנגלית: Wheat שם מדעי: Triticum aestivum L
נושא מרכזי: חיטה לעוסה כתערובת אנטי-בקטריאלית.
לריכוז המאמרים שנכתבו על החיטה וקישוריות הקש\י כאן.
לעיסת החיטים לצורך הנחתם על גבי פצע ("מכה") עשוייה להראות כדוגמה מקרית לשימוש במאכל שלא לצורך אכילה אך מסתבר שמדובר בפעולה מקובלת בעלת ערך רפואי. במשנה בפסחים (פ"ב מ"ז) אנו לומדים: "... לא ילעוס אדם חיטין ויניח על מכתו בפסח מפני שהן מחמיצות". בשורות הבאות ננסה לבדוק האם אכן יש לפעולה זו ערך גם במונחים קליניים בני זמננו. ראשית יש להעיר שגם בלי סגולותיהם היחודיות של החיטה והרוק הרי שעצם לעיסתם יוצרת גוש צמיג ודביק המורכב בעיקר מעמילן (חומר התשמורת העיקרי של החיטה) וגלוטן הנדבק בקלות ובאופן הדוק לפצע. הצמדת העיסה לפצע יוצרת מעין רטיה שחלקה החיצוני מתקשה ומונע חדירת מיקרו-אורגניזמים מזיקים לפצע. ייתכן גם שהחמצת החיטה הכרוכה בהצטברות חומצה פירובית (ראו במאמר "בצק החרש, אם יש כיוצא בו שהחמיץ הרי זה אסור") מונעת התפתחות חיידקים פתוגניים. מסיבה זו נשמרים מוצרי חלב שהוחמצו כמו למשל יוגורט זמן רב מבלי להתקלקל. יתרונות אלו אינם ספציפיים לחיטה והם עשויים להופיע גם בלעיסת מיני דגניים נוספים המכילים גלוטן בכמות משמעותית כמו למשל "חמשת מיני דגן".
על היתרון בשימוש בחיטה ניתן לעמוד מתוך מחקרים שבדקו את השפעתה האנטי-מיקרוביאלית. בתקופות בהן זרעי הצמחים לחים (בהבשלה ובנביטה) הם רגישים לפגיעה על ידי וירוסים, פטריות וחיידקים. כהגנה מפני מיקרו-אורגניזמים אלו קיימים בזרעים מנגנונים המערבים חלבונים רבים שהעיקרי שבהם הוא חלבון בשם Puroindoline. חלבון זה בודד מגרעיני חיטה ונמצא שבנוסף לשאר תפקידיו(1) הוא מונע התפתחות חיידקים פתוגנים בעזרת פגיעה בקרומי תאיהם(2). מחקר אחר מצביע על כך שבנוסף להשפעות האנטי-בקטריאליות גרגירי החיטה מכילים תרכובות נוגדות חימצון ובכך הם עשויים לשמש כאמצעי למניעת קילקול מזון(3).
האינסטינקט הקיים בבעלי חיים ללקק את פצעיהם הוביל חוקרים למחשבה שלרוק תפקיד בהחלמת פצעים. חוקרים מצאו ברוק עכברים חלבון הנקרא NGF) nerve growth factor) הגורם לפצעיהם להחלים במחצית הזמן מפצעים שלא לוקקו או לא טופלו בחלבון זה. חלבון זה לא נמצא עדיין ברוק אדם אך נמצא שהוא מכיל מרכיבים אנטי בקטריאליים אחרים כמו נוגדנים מסוג (secretory IgA) והחלבון לקטופרין המהווה חלק ממערכת החיסון הלא-ספציפית, בשל יכולתו לדכא שגשוג חיידקים ופטריות. בנוסף הרוק מכיל ליזוזים (lysozyme) שהוא אנזים המצוי בנוזלי גוף וכן ברקמות ובתאים שונים, הממס חיידקים על ידי פירוק דופן התא שלהם(4), ואנזימי פראוקיסדאז שהוכחו כמעכבי התפתחות חיידקים בניסויי in-vitro (מחוץ לגוף) ובניסויי in-vivo (בגוף החי)(5).
(1) Morris, C. F., 2002, ,Puroindolines: the molecular genetic basis of wheat grain hardness'. Plant Mol. Biol. 48 (5-6):633-47.
(2) Dhatwalia ,V. K. et al, 2009, 'Isolation, Characterization and Antimicrobial Activity at Diverse Dilution of Wheat Puroindoline Protein', World J. Agric. Sci. 5 (3): 297-300.
(3) Eun-Ji, C. et al, 2014, 'Comparison of the Antimicrobial and Antioxidant Activities of Selected Wheat Varieties', Food Sci. Biotechnol. 23(3) pp:791-797.
(4) Tenovuo, J. 1998, 'Antimicrobial function of human saliva--how important is it for oral health?', Acta Odontol Scand. 56 (5):250-6.
(5) Slowey, R. R. Et al, 1968, 'Antibacterial Activity of the Purified Peroxidase from Human Parotid Saliva', J. Bacteriol. 96(3) :575–579.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
